עלילת דם עם קריצה: זומבים חרדים תוקפים בפסח
בסרט הקצר "Night of The Living Jews", אוליבר נובל מציף את ערב פסח בזומבים יהודים. "בכל סדר יש אלמנט של אימה", הוא אומר. ומה בנוגע לניאו-נאצים שאימצו את הסרט? הבדיחה על חשבונם
הסיפור הבא מתרחש בערב פסח בעיירה נידחת: משפחה נוצרית שלווה מוצאת עצמה מותקפת על ידי להקה של חסידים יהודים רצחניים אחוזי אמוק. הם נמצאים תחת השפעה של נגיף מסתורי, שמתפשט כמגפה באמצעות מגע עם דמם הנגוע. סיפור זה נשמע כמו עלילת דם מהזן של יוזף גבלס, אבל למעשה מדובר בעלילת "Night of Living Jews" סרט הזומבים הפרודי מ-2008.
הסרט "Night of Living Jews" נוצר מתוך יוזמה של חבורה של אמריקנים צעירים יהודים ונוצרים, אשר החליטו לעשות צחוק מהכל: מהתרבות היהודית ארוכת השנים, מהמסורת האנטישמית שנוצרה בצלה - מההופעה המוזרה של החרדים, לאלו שמפחדים מהם פחד מוות; משמירת כשרות, פאות ושאר המצוות, עד למיתוסים גזענים ודעות קדומות למיניהם. כל אלו משתלבים לכדי מרחץ דמים טראשי ומשעשע בשחור לבן.
הבמאי, הכותב והכוח המניע מאחורי הסרט הוא קולנוען אמריקני צעיר בשם אוליבר נובל, בנה של יהודיה אמריקנית שהתנצרה. למרות שהוא מצהיר כי מטרת הפרויקט היתה, בראש ובראשונה, ליצור סרט זומבים מצחיק וכיפי, הוא מודה בראיון ל-ynet כי לרקע המשפחתי שלו היה, כמובן, השפעה על הנושא שלו. "המשיכה שלי לחלק זה בשורשים שלי, היא העובדה שאיני יודע יותר מדי עליהם. אבל זה רחוק מאוד ממסע חיפוש עצמי", הוא אומר.
פרס נובל למורד הצעיר
"בדומה מאוד לג'ון ליבוביץ, הדמות הראשית, גם אני בן תערובת. אמי גדלה במשפחה דתית למדי בברוקלין ומרדה נגד המסורת כשהתחתנה עם אבי הוואספ ואף התנצרה. כך שזו הדרך היחידה שהיתה לי להתמרד נגדה", הוא מתלוצץ.לצד הרקע המשפחתי, הרעיון ליצור את הסרט ניזון גם מחוויות הילדות שלו באפ-סטייט ניו יורק למרגלות הרי הקטסקיל, שבסמוך ה-Borscht Belt ("רצועת הבורשט") - איזור נופש פופולרי על הקהילה היהודית, המכונה גם "האלפים היהודיים" ובו מתרחשת גם עלילת הסרט "ריקוד מושחת".
המצוות השונות והריטואלים הדתיים היהודיים משעשעים את נובל, שמגדיר את עצמו כאגנוציסט עם נטייה לאתאיזם (למרות שהוא מודה כי הוא הולך באדיקות בדרכי היהדות בכל הנוגע ל"נוירוטיות, היפוכונדריה וקווטץ'"), ולכן הוא אף מוצא בדתות השונות וטקסיהן מקור עשיר לתכנים קומיים וגם לא מעט סיבות לבקר אותם מנקודת מבט צינית.
"הטקסטים הללו עדיין משמשים להשפיע על אומות ופוליטיקה בינלאומית - ממלחמה לנישואים, שזה מצחיק ומפחיד באותה מידה. אני לא הייתי מופתע אם בעוד כמה אלפי שנים, מישהו ימצא עותק ישן של בין הריסות העיר העתיקה של ניו יורק וישתמש בו כדי לייסד דת חדשה".
ברור שיש בסרט ביקורת כלפי התרבות היהודית האורתודוכסית, אבל לצדה, אתה מביע סלידה מהגישה האנטישמית ברוח עלילות הדם האירופיות.
"היה לי ידע כלשהו על נושא עלילות הדם כשכתבתי את התסריט, אבל זה לא בא לידי ביטוי בעלילה באופן כבד מדי", (נובל מדגיש שהמצות המורעלות לא נעשו על ידי יהודים, אלא על ידי מדען נאצי רשע - כפי שמסביר ג'ון בסרט). "אבל בכנות, פרשנות על החברה היתה תמיד שנייה בחשיבותה עבורי. קודם כל רציתי ליצור סרט כיפי".
אבל בטח ידעת שיהיו אנשים שלא יקבלו את הסרט ברוח הומוריסטית.
"למרות שהכוונה שלי לא היתה לפגוע באף אחד, הבנתי מראש שזה עלול לקרות. אני חושב שיש אנשים שלהיעלב זה התחביב שלהם. רוב היהודים - חילונים ודתיים, ראו את הסרט ברוח ההומוריסטית והבינו את הבדיחה. אבל ברור שקיים הפלג הזה שחי על מנת להיעלב ומוצא מסרים אנטישמיים סודיים אפילו בכותרות שעל קופסת דגני הבוקר שלהם".
אין סיבה להיות חרדים מהסרט
מישהו שלא קיבל בהבנה את הסרט היה רב קונסרווטיבי מניו ג'רזי ששמועות על "Night of The Living Jews" הגיעו לאוזניו, והוא ניסה להאבק ביוצריו דרך התקשורת. "הוא ניסה ליצור שערורייה ויצא עם הסיפור בערוץ מקומי של פוקס-ניוז", מספר נובל. "אבל הניסיון שלו ליצור זעם בקנה מידה לאומי לא ממש הצליח, והאמת היא שזה היה קצת מאכזב".איך יהודים חרדים קיבלו את הסרט?
"אני לא חושב שיהודים מסורתיים צפו בסרט, למרות שכשהתגוררתי בלוס אנג'לס, הדירה שלי שימשה כתחנת עצירה לא רשמית ברכבת התחתית של יהודים חסידיים לשעבר, שעזבו את הקהילות שלהם או הוגלו מהן. כשהסרט הוקרן בפסטיבל Screemfest בעיר, אחד מהם הגיע לאירוע כשהוא מחופש לזומבי".
אלו תגובות קיבלת מצופים גויים?
"אני לא חושב שאתה חייב להיות יהודי כדי להבין את הבדיחות. אבל הגויים שצפיתי בסרט בחברתם חיכו עד שהם ראו את היהודים צוחקים ורק אז הרגישו מספיק חופשיים להצטרף. קבוצות ניאו-נאציות אהבו את הסרט מבלי להבין את הבדיחות. הם חשבו שזה היה סרט על זה שהיהודים הם מגפה. כשמישהו הוא כזה אטום, אין באמת שום דבר לעשות אלא לצחוק".
ואכן, לצד ההצלחה שהסרט זכה לה בקרב יהודים אמריקנים צעירים, ואף אומץ על ידי המגזין Heeb לתרבות יהודית אלטרנטיבית, הוא זכה לשבחים גם מחוגים גזעניים. "הרגשתי רע כשאחת מהשחקניות הראשיות התקשרה אלי להתלונן על כך שבמהלך חיפוש בגוגל, שמה מופיע בהבלטה בפוסט על הסרט באתר Stormfront", מודה נובל.
מה יש לך להגיד לניאו-נאצים שמאמצים את הסרט?
"אני מרגיש שהבדיחה היא על חשבונם. מנקודת המבט שלי, זה יהיה כמו לאמץ את בוראט בגלל שהם מאמינים למסר של סשה בארון כהן שיהודים יכולים להפוך לג'וקים ולכן צריך להשליך אותם לבארות. חוץ מזה, כל השחקנים שגילמו את המשפחה הנוצרית (למעט האם) הם יהודים".
בצד של הזומבים היהודים הרצחניים, נוכל למצוא את אביו ואמו של נובל, שלקחו חלק בכמה סצינות. "הם היו קצת מתוחים בהתחלה אבל תמכו בי בסופו של דבר", הוא מספר. עוד בין המתים-החיים, אפשר למצוא גם את מליסה לאו, השחקנית ההוליוודית עטורת השבחים והפרסים, שהיתה מועמדת לאוסקר כשחקנית הראשית הטובה על "Frozen River" ב-2008 וזכתה בפסלון מוזהב כשחקנית המשנה ב"פייטר" אשתקד. ב"Night of The Living Jews" היא מציצה לרגע מהחלון כיידישע מאמע זומבית, המקוננת על הקניידלאך שלה.
"היא האדם הכי נדיב ועוזר שהכרתי, והיא אפילו נתנה לי להתגורר בביתה כשעברתי ללוס אנג'לס. עם זאת, יש לי תיאוריה שהסיבה היחידה שבגללה היא היתה מועמדת לאוסקר פעם אחת, וזכתה באחד בפעם השנייה, היא הרצון שלה להרחיק את עצמה ככל האפשר 'Night of the Living Jews' ולוודא שהחיפושים בגוגל יעלו איזכורים אחרים".
מליסה לאו אולי מנסה להרחיק עצמה מ"Night of the Living Jews", אבל נובל מתגאה בסרט זה, שפתח עבורו דלתות לא מעטות. "עשינו את הסרט בתקציב של פחות מ-3,000 דולר והוא הצליח בגלל אנשים מדהימים שהתנדבו והקצו מכישרונם וזמנם. עוד לפני שהקרנו את הסרט, הוא אומץ על ידי מגזין Heeb. ויותר מאוחר מצאתי את עצמי עובד שם כעורך וכמנהל אמנותי. כך הייתי מספיק בר מזל להמשיך בעבודה השגרתית של כתיבה, ויצירת סרטונים ויראלים עבור מגזינים ואתרי אינטרנט".
ומתי תבקר אותנו בישראל?
"הייתי בישראל בגיל 16, והתלוותי לחבר של המשפחה שלי בביקור של סבו וסבתו שמתגוררים שם. מצאתי את המסעדה היחידה בתל אביב שמציעה צ'יזבורגר עם בייקון (הנשק האנטי-כשר האולטימטיבי על פי גיבור הסרט, ג'ון) והזמנתי אחד, מה שגרם לי להרגיש כמורד טוטלי.
"יותר מאוחר יצאתי למועדון עם דודו של חברי, שהוא גם יח"צן. הוא הבטיח לי שעד סוף הלילה יסדר לי מציצה מצברית יפהפיה. במקום זה, שתינו יותר מדי וגמרנו את הלילה כשאנחנו מקיאים לכל עבר. בבוקר שאחרי, הקאתי עוד קצת בדירה של הסבים של החבר שלי. אפשר להבין שלא קיבלתי מה שחיפשתי וגם לא הוזמנתי לשוב, אבל כן אכלתי את החומוס הכי טוב בחיי".
בישראל אכל נובל את החומוס בליווי פיתות - מה שלא מתקבל על הדעת בערב הפסח, בו כאמור מתרחשת עלילת "Night of The Living Jews" עם המצות המזוהמות. מבחינת הבמאי, החג היהודי הוא רקע טבעי לסיפור אימה מסוג זה.
"יש אלמנט של אימה בכל סדר", הוא אומר. "כשחושבים על זה, לשמור כיסא לרוח רפאים זה די מפחיד, לא? אני לא יכול להגיד שלרוח החג היתה השפעה גדולה על כתיבת התסריט, כמו שהיא פשוט שימשה כנקודת התייחסות נוחה לעלילה. זאת על אף שהייתי שמח, אם תהיה זו תחילתה של מסורת חדשה של רכישת הסרט וצפייה בו בערב פסח".
ואם בא לכם להיות חלק מהמסורת החדשה, אתם מוזמנים לרכוש את ה-DVD (ובו קטעי בונוס) באמצעות האימייל - buynightofthelivingjews@gmail.com
