נפגעת? נפצעת? פנה לעורך דין
בית המשפט אסר על "המרכז למימוש זכויות רפואיות" בראשות לבנת פורן לפרסם ולתת שרות המסייע במימוש זכויות רפואיות מול המוסד לביטוח הלאומי, פרט לסיוע טכני במילוי טפסים. המרכז למימוש זכויות רפואיות: זו פגיעה בחופש העיסוק
"נפגעת? נפצעת? חלית? אל תוותר על הכסף שמגיע לך". מתברר שבעתיד הקרוב לא נשמע יותר את שורת הפרסומת המוכרת הזו. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע אתמול (ג') כי "המרכז למימוש זכויות רפואיות" בראשות לבנת פורן, לא ימשיך לפרסם עצמו כמסייע לזכאים לממש את זכויותיהם הרפואיות, פרט לסיוע טכני במילוי טפסים.
משמעותה המרכזית של קביעת בית המשפט היא כי מעתה אזרחים שיזדקקו לממש את זכויותיהם הרפואיות, בשל תאונה או פגיעה כלשהי, יהיו חייבים לעשות זאת על ידי עורך דין. עד כה המרכז למימוש זכויות רפואיות היה מנחה את הנפגעים, הן במילוי טפסים והן על ידי הדרכה, כיצד לעמוד בפני הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי.
פניה לעורך דין, לעומת זאת, פותחת בפני אותו נפגע גם אפשרות של פניה לערכאות משפטיות - שכן הזכות לייצוג בבתי משפט שמורה רק לעורכי דין. לשוני זה עשויה להיות משמעות כלכלית עצומה לנפגע.
האופציה המשפטית לא הוצעה
כאמור, פניה לעורך דין במקום למרכז למימוש זכויות רפואיות, פותחת בפני הפונה אופציה נוספת של פניה לבית משפט. כך למשל, מקרה של תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, כלומר כזו שאירעה בדרך למקום העבודה או במהלכו, מתנהל מול שני גורמים: המוסד לביטוח לאומי וחברת הביטוח של הרכב.
פניה אל מרכז למימוש זכויות רפואיות, מביא אוטומטית לייעוץ שתוצאתו היא פניה לקביעת שיעור הנכות על ידי הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי. קביעת הוועדה באשר לשיעור הפיצויים מחייבת בהמשך גם את חברת הביטוח. פניה לעורך דין פותחת בפני הנפגע מסלול נוסף, בהליך אזרחי לקביעת שיעור הנכות, שלא פעם יכול לקבוע שיעורי נכות גבוהים יותר.
בפסק הדין שניתן אתמול צויין, כי אחת העובדות של המרכז הודתה בבית המשפט כי המרכז כלל לא היה נותן לנפגע את המידע לפיו הוא יכול לפנות לערכאה משפטית.
דוגמא נוספת לאפשרות של ייצוג לא הולם בידי המרכז למימוש זכויות רפואיות, יכול להיגרם במקרה בו אדם נופל ברחוב, ונפצע בשני אברים, למשל יד ימין ויד שמאל. אם פנה אותו נפגע לביטוח הלאומי על מנת שיכיר בנכותו, אך המוסד הכיר רק בנכותו ביד ימין, התוצאה היא שהוא יזכה לשיעור נכות נמוך יחסית.
פניה למרכז מימוש זכויות רפואיות במקרה שכזה תביא את אותו נפגע לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי בפני וועדה רפואית, שבדרך כלל לא משנה את החלטת המוסד.
פניה לעורך דין פותחת בפני הנפגע אופציה נוספת - פניה לבית הדין לעבודה, שהוא הערכאה המשפטית לטיפול בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי. בית הדין לעבודה ימנה במקרה זה מומחה ניטרלי שיקבע האם להכיר גם בנכות הנפגע ביד השניה, ובכך לזכות אותו לפיצויים משמעותיים הרבה יותר מן המוסד לביטוח לאומי.
"קיימת בעייתיות למראית עין בין הוועדות הרפואיות לבין המוסד לביטוח הלאומי, מעצם העובדה שהוועדות יושבות בסניפים השונים של ביטוח הלאומי. מזכירי הוועדות הם עובדי המוסד לביטוח לאומי. הרכב הוועדה נקבע כל ידי המוסד לביטוח לאומי, וגם כאשר ערעור מגיע לבית הדין, מי שמייצג את הוועדות הרפואיות זה המוסד לביטוח לאומי", מספרת עו"ד מירב אפרים, מומחית לתביעות מול הביטוח הלאומי, שהיתה בעבר יועצת משפטית למוסד.
"אליי הגיעו אנשים לאחר שתביעתם אושרה על ידי המוסד לביטוח לאומי לגבי איבר מסוים ונדחה קשר סיבתי לגבי איבר אחר, איבר שבו נותרה נכות גבוהה. הם הופנו על ידי מרכז למימוש זכויות כלשהו לוועדות הרפואיות, אשר נתנו תוקף להחלטת הביטוח הלאומי בגלל היעדר קשר סיבתי. לעניות דעתי המקצועית, אילו הם היו פונים מראש לבית הדין לעבודה באמצעות עורך דין, מצבם היה שונה וטוב בהרבה. קביעת בית המשפט תבטיח כי זכויותיהם ימוצו עד תום ויתקבל פיצוי שמשקף נאמנה את אופי וחומרת הליקוי הרפואי ממנו הם סובלים", הוסיפה עו"ד אפרים.
מעט יותר פרנסה לעורכי הדין
משמעות נוספת של פסק הדין קשורה לפגיעה שנגרמה לפרנסתם של עורכי דין רבים, אשר איבדו לקוחות פוטנציאלים רבים שפנו אל מרכזי מימוש זכויות רפואיות. עו"ד אסף פוזנר, שייצג את לשכת עורכי הדין בהליך יחד עם עו"ד אתי ליבמן עפאים ממשרד כהן, וילצ'יק קמחי, אמר: "מדובר בנדבך חשוב במאבקה של הלשכה במסיגי גבול המקצוע. בדעת הלשכה לפעול בהתבסס על פסק דין זה כנגד גופים רבים המסיגים את גבול המקצוע, ולפנות לגופים השונים כגון: המוסד לביטוח לאומי, רשות המסים, קצין התגמולים וחברות הביטוח, על מנת שימנעו מלהתייחס לפניות לא חוקיות. כמו כן, בדעת הלשכה לפנות לרשות השידור ולעיריות המאפשרות פרסום חוצות, על מנת להפסיק את הפרסום הבלתי חוקי".
אפי נווה, יו״ר ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין, אמר כי "מדובר בפסק דין חשוב מאוד המבטא את המאבק הבלתי מתפשר שלנו בהסגת גבול המקצוע. זוהי בהחלט אבן דרך חשובה אבל זו רק ההתחלה, יש עוד דרך ארוכה לפנינו, אנו מתכוונים להמשיך להפעיל את מלוא עוצמתנו נגד כל מי שפוגעים בפרנסתנו בניגוד לחוק, עד אשר נמגר לחלוטין את התופעה כמובטח.
"הגיעה העת שכל אותם גופים החודרים ברגל גסה לתחומי מקצוע עריכת הדין יבינו ויפנימו שהם מפרי חוק ופועלים בניגוד לדין וכל אזרח חשוב שיידע כי אל לו לפנות לגופים שרלטנים אשר אין להם כל הסמכה מקצועית והרשאה עפ"י דין לעסוק בעיסוק משפטי".
"גילדת עורכי הדין שומרת על עצמה"
גם ראש הלשכה, עו"ד דורון ברזילי, בירך על פסק הדין ואמר, כי "פסק הדין מהווה אבן דרך חשובה בתופעה המתגברת של הסגת גבול מקצוע עריכת הדין. בית המשפט הציב גבולות ברורים בכל הנוגע למתן שירותים משפטיים מתוך ראיית טובת הציבור, שיהיה זכאי לקבלת שירותים רק מאלו שהוסמכו והוכשרו לכך. הלשכה מעמידה את המאבק במסיגי גבול המקצוע בראש סדר העדיפויות".
המרכז למימוש זכויות רפואיות מסר בתגובה לפסק הדין:
"המרכז למימוש זכויות רפואיות פועל בזירה הרפואית בלבד, מול ועדות רפואיות, באמצעות חוות דעת רפואיות ואינו פועל כלל בזירה המשפטית. המרכז למימוש זכויות רפואיות מסייע לאזרחים שמרגישים נרמסים על ידי הביורוקרטיה, באמצעות רופאים מומחים ואנשי מקצוע.
"פסק הדין שהתקבל אינו מצביע על פגיעה בלקוחות. מדובר בניסיון של גילדת עורכי הדין, השומרת על האינטרסים שלה, על מנת לנכס לעצמה באופן בלעדי גם תחומים רפואיים. פסק דין זה פוגע בערכי היסוד של חופש העיסוק ובחופש הבחירה של האזרח ולכן אנו נפנה לערעור בבית המשפט".
כמו כן, נמסר מהמרכז, כי "היו בפסק הדין גם הבהרות על כך שהמרכז לא פוגע בלקוחות, לא מתחזה ולא מציג עצמו כמחליף עורכי דין".
לפנייה לכתב/ת 
