חייבים לסכל בתוך סיני, גם מצפה רמון בסכנה

הרקטה שהתפוצצה הלילה בין בניינים באילת הפתיעה את תושבי העיר הדרומית, אבל לא את גורמי הביטחון והמודיעין. אמנם לא הייתה התרעה ממוקדת, אבל בצה"ל, בשב"כ ובמשטרה העריכו לאחרונה שירי תלול מסלול (רקטות ומרגמות) מסיני על אילת הוא רק שאלה של זמן.

גם הדרג המדיני, כלומר שר הביטחון אהוד ברק וראש הממשלה בנימין נתניהו, היו מודעים לאיום ולהסתברות הגבוהה שהוא יתממש בזמן הקרוב. אבל הידיעה שזה או-טו-טו מתרחש לא פתרה את הדילמה העיקרית: איך מסכלים ואיך מגיבים על ירי מסיני לאילת ועל פיגועי גבול, בלי להביא להידרדרות חמורה ביחסים עם מצרים ובלי לסכן את הסכם השלום שעדיין מחזיק מעמד.

הירי עלול לגבור - בטווח, בגודל ראש הנפץ ובדיוק(צילום: יאיר שגיא)

די ברור שהמצרים לא יעשו עבורנו את העבודה. לא מפני שאינם רוצים אלא מפני שאינם יכולים. שליטתם במרכז ובמזרח סיני רופפת. הם מתמקדים ברצועת החוף שבצפון וגם שם אינם ממש שולטים. לכן צה"ל והשב"כ חייבים לבצע את מלאכת הסיכול אם רוצים שהיא תתבצע ביעילות. וכדי שזה יקרה נחוצה מערכת פעילה הכוללת שלושה מרכיבים:

• מערכת גדר יעילה (שחציה כבר בנוי);
• איסוף מודיעין דקדקני מהאוויר ומהקרקע בתוך שטח סיני;
• ויכולת להפעיל גורמי אש אוויריים, קרקעיים ואולי גם ימיים לעבר חוליות פיגוע וירי רקטות המתכוננות לביצוע פיגוע או ירי לעבר שטח ישראל.
  

בקיצור - מערכת דומה לזו שישראל מפעילה בגבול רצועת עזה.

כמו עזה אחרי ההתנתקות

סביר להניח שכאשר תושלם מערכת הגדר בגבול עם מצרים תפחת משמעותית סכנת חדירה והחדרת אמצעי לחימה. היא לא תיעלם, אך ניתן יהיה לטפל בה ביעילות רבה יותר. הסיפור עם הרקטות שונה. מול איום זה, כל עוד לא תפעל ישראל בתוך שטח חצי האי, גם הגדר והחיישנים הפרושים לאורכה לא יעזרו.

עובדה זו מדאיגה במיוחד לנוכח מה שקורה לאחרונה לארגוני הטרור ברצועת עזה, שמתקשים לירות ולהוציא פיגועים בישראל. לא רק מפני שחמאס רוצה בשקט והוא בולם אותם בסיוע המצרים, אלא בעיקר מפני שתוצאות סבב ההסלמה האחרון הוכיח לארגונים המיליטנטיים הפועלים מהרצועה בהשראת איראן, כי יעילותם ומסוכנות הרקטות שלהם לתושבי ישראל נמצאת בירידה תלולה. בנוסף, הצלחת כוחות צה"ל לסכל ניסיונות לפיגועי מטען על גדר הרצועה בשבועיים האחרונים מבהירים לראשי הג'יהאד האיסלאמי, ועדות ההתנגדות העממית והארגונים הסוררים האחרים, כי גם אפיק טרור זה כמעט שמיצה את עצמו.

נתניהו ואלוף פיקוד דרום רוסו בגבול. קודם אפיק מדיני(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

לנוכח כל אלו, הפך חצי האי סיני כבר בשנה שעברה זירה מועדפת על ידי הארגונים העזתים לשילוח פיגועים ושיגור רקטות. הסיבות:

• חוסר המשילות המצרית;
• המוטיבציה הכספית והאיסלאמיסטית של שבטי הבדואים המכירים את שטח חצי האי כאת כף ידם, ומוכנים להשכיר את שרותיהם לכל דורש;
• והעיקר - הידיעה של הבדואים שישראל לא תפעל בתוך סיני לסכל את פעילותם. זאת בשל החשש להסתבכות ולהסלמה מדינית וצבאית עם המועצה הצבאית העליונה של מצרים, עם הרחוב המצרי המכתיב במידה רבה את התנהלותה ועם המפלגות האיסלאמיסטיות השולטות במערכת הפוליטית.
  

לכן, אם ישראל לא תגיב בזמן הקרוב בנחישות מרתיעה על הירי מסיני ולא תסכל אותו - מהר מאוד נמצא את עצמנו במצב כמו זה שנוצר ברצועה אחרי הנסיגה של ישראל משם ב-2005. בינתיים זהו מקרה אחד, ויש זמן לגבש דרך תגובה, אבל נראה שירי הרקטות מסיני יגבר לא רק בכמות אלא גם בטווח, בגודל ראש הנפץ ובדיוק הפגיעה.

לחמאס, לג'יהאד האיסלאמי ול"ועדות" יש רקטות כבדות וארוכות טווח מסוג גראד משופר ואף "פאג'ר 5" איראני. קל להעביר אותן לסיני דרך המנהרות בלי שאיש יידע. מכאן שלא רק אילת וחלק מישובי הערבה תחת איום, אלא גם מצפה רמון, יישובי אזור ניצנה ואזורים אחרים. למרבה האירוניה - מפוני גוש קטיף שעברו לשם עלולים למצוא עצמם מחדש בקו האש. זו אינה סכנה קיומית אבל היא מטרידה ומחייבת מענה.

פעולה בעזה, תגובה בסיני

סביר להניח שישראל תפנה תחילה - ובקרוב - לאפיק המדיני. יהיו מגעים עם מצרים; ישראל גם תגייס כנראה את הממשל בוושינגטון כדי שיפעיל את קשריו בקהיר, כולל עם האחים המוסלמים. אלה יכולים, אם ירצו, ללחוץ על הארגונים האיסלאמיסטיים בעזה ובסינים לחדול את ירי הרקטות.

במקביל צריכה ישראל לפעול מיד באפיק הצבאי בהתאם לעיקרון שצה"ל אימץ בקיץ שעבר - תגובה נגד מטרות בשטח הרצועה על כל פיגוע או ירי מסיני. בין אם הפיגוע או הירי בוצע ישירות על ידי ארגון עזתי, ובין אם המבצעים היו מצרים (בדואים) תושבי סיני אך היוזמה הייתה פלסטינית-עזתית.

החיסול האחרון בעזה, של מזכ"ל ועדות ההתנגדות(צילום: EPA)

תגובה כזו כוללת בין השאר גם סיכולים ממוקדים כמו חיסול מזכ"ל ועדות ההתנגדות, שיזם פיגוע מסיני. נשאלת השאלה מה יקרה אם הירי יתבצע לא ביוזמת ארגון עזתי אלא ביוזמת קבוצה ג'יהאדיסטית בנוסח אל קאעידה, ללא קשר לרצועה, הפועלת בקרב הבדואים בסיני. יש כאלה והם כבר ירו גראדים לעבר אילת. אך ישראל מנועה בינתיים מלפעול נגדם משיקולים מדיניים.

לכן סביר להעריך שאם המאמצים המדיניים וההרתעתיים ייכשלו; ואם הירי תלול המסלול מסיני יעשה תכוף יותר ואף יסלים, יהיו מקבלי ההחלטות בישראל חייבים לשקול להתיר לצה"ל ולשב"כ לפעול לסיכול ולהרתעה בתוך סיני. זה יהיה כרוך בהוצאה כספית ניכרת ובמתיחת משאבי צה"ל עוד יותר.

 אבל מול זה עומד הנזק הכלכלי החמור שיגרם לתיירות ולנמל באילת ולתיירות במצפה רמון וסביבתה כתוצאה מירי רקטות לעברם.

למעשה, למקבלי ההחלטות בישראל אין כמעט שיקול דעת בעניין. הם חייבים לנקוט בכל אמצעי סביר העומד לרשותם כדי להגן על ביטחונם הפיזי של אזרחי המדינה ולהעדיפו - גם במחיר פגיעה בהסכם השלום עם מצרים. במקביל צריכה ישראל להגביר את ההיערכות להתגוננות בעורף באילת ובנגב הדרומי. כולל הוראות התנהגות לאוכלוסייה ושיפור מערכות ומכ"מי ההתרעה. הורדת "כיפת ברזל" לאילת אינה מעשית, כיוון שאז ייפער חור גדול בהגנת העורף ויופקרו מאות אלפי אזרחים במרכז ובדרום. הדילמה לא קלה, וכדאי שהממשלה ומערכת הביטחון יגבשו פיתרון במהרה לפני שהירי בדרום הרחוק מתגבר ויוצא משליטה.