פסטיבל חיפה להצגות ילדים: קסם של אגדה
העיר חיפה מארחת את פסטיבל הצגות הילדים הבינלאומי, שיערך זו הפעם ה-22 ומציע כמו כבכל פסח מגוון של מופעים לקטנים ולגדולים. מתיאטרון בובות, קומדיה דל ארטה ועד להצגות התחרות הרשמית. סקירת תוכנית הפסטיבל
הפסטיבל שייפתח מחר (א') וייפרש על פני שלושה ימים מציע גם השנה שלל אירועי חוצות עם אורחים מהארץ ומחו"ל שיציעו מפגשים עם גיבורים מוכרים של סיפורי ילדים אהובים, מופע של תיאטרון בובות שהוא מחווה לדמויות עממיות מרחבי העולם, תיאטרון בהונות מאיטליה ומופע שמוקדש לקומדיה דל ארטה, ויש גם גרסה לילדים של סיפור האהבה המיתולוגי בין אורפיאוס לאורידיקה וגיבורים נוספים מהמיתולוגיה היוונית.
לצד מופעי החוצות שיקשטו את רחבת התיאטרון העירוני בחיפה ויהפכו את המתחם לקרנבל, מציע הפסטיבל השנה לראשונה שתי הצגות לפעוטות כדי שלקטנטנים לא ישעמם ויש גם שתי הפקות מתארחות שמכוונות במיוחד למגזר החרדי. אבל כמדי שנה גולת הכותרת של הפסטיבל היא הצגות התחרות. השנה, כך נדמה, מוטלת על שופטי התחרות משימה קשה במיוחד. גם עבור הקהל ההתלבטות בכל הנוגע לרכישת הכרטיסים לא קלה.
אם לשפוט על פי החזרות הגנרליות שנערכו לקראת הפסטיבל, מדובר באחת השנים הטובות ביותר עם הצגות שכל אחת מהן היא חוויה בפני עצמה ששואבת את הצופים – קטנים כגדולים – למסע אל תוך עולמות קסומים של דמיון. כך למשל "חכמים בלילה", עיבוד גאוני של סיפורי חלם לתיאטרון נייר שיצרו במשותף נעמי יואלי וגליה לוי-גרד שגם משמשת בתפקיד המספרת ומפעילת הדמויות שמנהלת איתן דיאלוג ערני.
לוי-גרד, שאי אפשר שלא להתאהב בה, מעירה לחיים את אנשי העיירה שעשויות מגזירי נייר מעוצבים להפליא ויוצאות, הלכה למעשה, מתוך ספר אגדה ישן כמו גלויות pop-up. ההצגה, שמלווה במוזיקת כלייזמרים מקורית שכתב במיוחד אייל תלמודי מלהקת אוי דיויז'ן, מאפשרת הצצה יוצאת דופן, שמזכירה מהו קסם התיאטרון, לסיפורים נפלאים מתוך התרבות היהודית.
ויש את "שכנים" הצגה שכולה בג'יבריש, שפה לא שפה, על שני שכנים שונים בתכלית. האחד, מסודר, משעמם, קפדן, חובב מוזיקה קלאסית ופריק של ניקיון. השני, בלגניסט, משעשע, חובב חיות ואוהב חיים. המפגש בין השניים שנאלצים לחיות זה לצד זה מתחיל כמלחמה ומסתיים בידידות. בהצגה הזו, שיצרו במשותף הבמאי רועי שגב והשחקנים אמנון וולף ויובל כהן, היא לא רק מופת של עיצוב, אלא גם כזו שנותנת לילדים בכל הגילאים כבוד רב ומקום לדמיין. את ההצגה, שאינה חוסכת באמצעים, מלווה מוזיקה מקורית משובחת שכתב במיוחד עבורה יובל מסנר.
אם בעיצוב עסקינן, "אבא של עמליה נוסע לאוסטרליה" שמבוססת על רב המכר של אשכול נבו, מציעה קסם עיצובי, עשיר וצבעוני לצד עיבוד מקסים לבמה מאת ליאור גרטי. ההצגה בכיכובם של אביגיל אריאלי, שרון צור, נעמה שטרית ויולי סקר, היא הפקת תיאטרון קונבנציונלית לכאורה, אבל עם טוויסט בזכות עיצוב התפאורה והתלבושות המיוחד של ענת מסנר. ההצגה מלווה בשירים שהלחין רן בגנו ואולי קצת חבל שהשחקנים מבצעים את השירים בפלייבק.
הצגה נוספת שמבוססת על ספר ילדים היא "קורדרוי" של השחקן, היוצר והמעצב, שחר מרום, שחוזר לפסטיבל עם הפקה של תיאטרון חפצים שמעירה לחיים דובון נחמד, בובות בחלון ראווה, מכוניות משחק וברווז צעצוע מגעגע. ההצגה, שמיועדת לקטנים, היא מסע לילי בקניון סגור בעקבות כפתור מוזהב שנפל מהאוברול של הדב קורדרוי. אל המסע למציאת הכפתור יוצאים קורדרוי ושומר הלילה בקניון ונפגשים בדרך עם חברים מפתיעים.
הפקה מקורית שאינה חוסכת באמצעים ויזואליים היא "ארץ הגרביים האבודים" שכתבו במשותף שי להב ויוני זיכהולץ. הצמד, שכתב עד כה לגדולים, משתתף לראשונה בפסטיבל עם סיפור הרפתקאות משעשע על ילד שיוצא בעקבות גרב שנעלמה במכונת הכביסה למסע אל ארץ מוזרה אליה מגיעים כל הגרביים האבודים.
גם בהפקה הזו, שביימו במשותף רענן פררה ומשה בן שושן, הושם דגש מיוחד על עיצוב התפאורה בעיקר של ארץ הגרביים עם כפתורים מעופפים, בועות סבון ממכונת הכביסה וחוטים שנפרמו מהבגדים. עיצוב התלבושות שיצרה אולה שבצוב, בעיקר של תושבי ארץ הגרביים האבודים, מלאי השראה. הכוכבים הראשיים בהצגה הם אברי ארבל, עדי רביד ובתפקיד אורח אלברט כהן ששובה לב כהרגלו.
את הצגות התחרות נועלת "המכשפה בבית ממול", סיפור הרפתקה מפחיד-מצחיק, על שלושה ילדים שהופכים לחברה בזכות אחר הצהריים אחד שבו הם עוקבים אחרי שכנה מוזרה ויוצרים למבצע שמטרתו לבדוק אם מדובר במכשפה. יואב בר-לב, ותיק בפסטיבל ועירית קפלן, שלוקחת בו חלק לראשונה, יצרו במשותף הצגה נפלאה בזכות היכולת לשחזר חוויית ילדות מגובה עיני הילדים שהיו.
זו הצגה שנונה שמאפשרת גם לקהל מבוגר להשתתף בחוויה ולחזור ולו לשעה קלה לילדות בזכות שחקנים שכל אחד מהם הוא קסם בפני עצמו. עירית נתן בנדק, רוני מרחבי, איתי שור ויקיר פורטל, מצליחים להשכיח את העובדה שמדובר בתיאטרון, בהצגה, בפסטיבל. מה שקיים הוא הרגע עצמו וזהו רגע מקסים.
