גינטר גראס נגד נתניהו: גורם נזק רב לישראל

מתקפת הנגד של גינטר גראס . שירו הביקורתי של חתן פרס נובל לספרות על מדיניותה של ישראל כלפי איראן עורר תגובות נזעמות בעולם, גם מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו. בראיון שפורסם היום (שבת) ביומון הגרמני Sueddeutsche Zeitung, שב וטען גראס כי התכוון בדבריו לממשלת נתניהו ולא לישראל כולה, ותקף ישירות את ראש הממשלה כשאמר כי הוא גורם נזק לישראל.

גראס. "הייתי צריך לכתוב בשיר"(צילום: MCT)

"האיש שגורם את הנזק הרב ביותר לישראל כרגע לדעתי הוא נתניהו, והייתי צריך לכתוב את זה בשיר", צוטט גראס בעיתון. לדבריו, המדיניות של ממשלת נתניהו "יוצרת יותר אויבים לישראל ומגבירה את הבידוד שלה".

"האיום המיידי כרגע הוא איום שאין שווה לו – מכת מנע, מכה ראשונה נגד איראן שעלולות להיות לה השלכות נוראיות", הוסיף גראס.

גראס פרסם בשבוע שעבר שיר בשם "דברים שחייבים להיאמר" שבו תקף את יחסו של המערב כלפי מדיניות הגרעין של ישראל ואת מדיניות ישראל כלפי איראן. "מדוע חיכיתי עד עכשיו, בגיל המתקדם הזה ועם טיפת הדיו האחרונה כדי לומר: כוחה הגרעיני של ישראל מסכן את השלום העולמי, שגם כך שביר?", כתב גראס בן ה-84.

מיד עם פרסומו מיהרו מבקרים בגרמניה ומחוצה לה להאשים את חתן פרס נובל באנטישמיות וביקרו את דעותיו. נתניהו הגיב לשיר ואמר: "ההשוואה המבישה שערך גראס בין ישראל לבין איראן אומרת מעט מאוד על ישראל והרבה על מר גראס. זוהי איראן, ולא ישראל, המאיימת בהשמדה על מדינות אחרות. זוהי איראן, ולא ישראל, התומכת בארגוני טרור המשגרים טילים על אזרחים חפים מפשע. זוהי איראן, ולא ישראל, שתומכת בטבח שעורך המשטר הסורי באזרחיו. זוהי איראן, ולא ישראל, הרוגמת נשים, תולה הומוסקסואלים ומדכאת באכזריות את עשרות מיליוני אזרחיה שלה".

איראן משבחת: יעורר את המצפון

ואילו באיראן זכה היום שירו של גראס לתגובה רשמית אוהדת. סגן שר התרבות, ג'באד שמאקדרי, פרסם היום מכתב ששיגר לסופר הגרמני שבו כתב כי הוא מימש באופן נפלא את אחריותו האנושית וההיסטורית. סגן השר כתב לגראס כי חשיפתו את "האמת עשויה לעורר את מצפונו השקט" של המערב.

"בגילו המתקדם ובטיפת הדיו האחרונה שלו הוא משתמש בטון ממלמל של מוסרן כדי להפיץ דבר אחד – אנטישמיות פוליטיקלי קורקט".

לפניכם חלקים מהשיר, בתרגום חופשי מהתרגום האנגלי:

דברים שצריכים להיאמר

מדוע אני שומר על שתיקה, מסתיר זמן רב מדי

מה שהתאמנו עליו בבירור במשחקי מלחמה שבסופם אנו, כניצולים,

מופיעים לכל היותר כהערות שוליים.

זו הזכות כביכול למכה הראשונה,

שיכולה להשמיד את העם האיראני –

המשועבד בידי פה-גדול

ומכוון לצהלה מאורגנת –

כי בשטחם, כך חושדים,

פצצה הולכת ונבנית.

ועדיין, מדוע אני אוסר על עצמי

לנקוב בשמה של אותה ארץ אחרת

שבה, במשך שנים, גם אם בחשאי,

הולך וצומח פוטנציאל גרעיני זמין

אך כזה שמעבר לפיקוח?

ההסתרה האוניברסלית של העובדות הללו,

שאליה שתיקתי השתעבדה,

היא עבורי שקר מפליל וכבילה.

העונש מובטח אם מפרים אותה:

גזר הדין "אנטישמיות" מוּכּר.

אך כעת, מכיוון שארצי,

שהתמודדה עם הפשע

שאינו בר-השוואה,

הכריזה, על בסיס מסחרי טהור,

גם אם מיהרה לקרוא לזה פיצוי,

שתעביר לישראל עוד צוללת,

שמתמחה בהנחיית ראשי נפץ משמידי-כל למקום שבו הקיום

של פצצה גרעינית אחת לא הוכח,

אני אומר את הדברים שצריכים להיאמר.

מדוע שמרתי על שתיקה עד עכשיו?

מפני שחשבתי שעברי,

המוכתם בכתם שלעולם לא יימחה,

אוסר עליי לצפות שישראל,

שאליה אני חש מחובר

ורוצה להמשיך להיות מחובר,

תשלים עם העובדה הזו הנאמרת כאמת.

מדוע רק כעת אני אומר,

בא בימים ובטיפות הדיו האחרונות שלי:

העוצמה הגרעינית של ישראל מאיימת

על השלום העולמי, השברירי בלאו הכי?

מפני שחייבים לומר זאת

וכבר מחר עלול להיות מאוחר מדי,

ומפני שאנחנו – שעל כתפינו כגרמנים כבר מוטל נטל כבד –

עלולים להיות הספקים לפשע

שניתן לחזות אותו, דבר שהופך את שיתוף הפעולה שלנו

לבלתי ניתן לכפרה

באמצעות התירוצים הרגילים.

אני לא שותק יותר

כי עייפתי מהצביעות של המערב

יש לקוות שהדבר ישחרר רבים מהשתיקה,

יגרום לאחראי לסכנה

להתנער מאלימות ולהתעקש

על פיקוח קבוע ובלתי מוגבל

של הפוטנציאל הגרעיני הישראלי

ושל האתרים הגרעיניים האיראניים

בידי סוכנות בינלאומית שעליה יסכימו ממשלות שתי המדינות

רק בדרך זו נוכל כולנו, הישראלים והפלסטינים

ויותר מכך, כל העמים,

שבאזור רדוף הטירוף הזה

גרים בצמוד לאויבים

רק כך נוכל לזכות לעזרה