כך נראה מחנה אימון לאולימפיאדת המתמטיקה
בנות? בילויים? ממש לא. עשרה נערים עברו את המחנה המפרך במכון ויצמן ומכוונים גבוה לקראת האולימפיאדה שתיערך בארגנטינה. "מי שלא מקיז דם באימונים לא יהיה בנבחרת"
בשבע וחצי בבוקר מתייצבים לארוחת בוקר, אחר כך מתאמנים ברצף כארבע שעות ואחרי מנוחת הצהריים הקלה מתחזקים בתרגילים עד תשע בערב - זה אולי נשמע לכם כמו סדר היום של הספורטאים שמתכוננים למשחקים האולימפיים בלונדון 2012, אולם מדובר בחלק מההיערכות של נבחרת ישראל לאולימפיאדת המתמטיקה הקרובה.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
תוקפי הנער עוד חופשיים. המשטרה: מעצר בקרוב
שוב יורים: שתי רקטות התפוצצו במועצת מרחבים
הצעת חוק יסוד: 65 ח"כים יוכלו לעקוף את בג"ץ
לקראת התחרות שתתקיים בקיץ בארגנטינה, מכוונת הנבחרת הישראלית כמה שיותר גבוה. במחנה האימונים האולימפי במכון ויצמן קמים עם מתמטיקה, אוכלים עם מתמטיקה וכן, גם הולכים לישון עם מתמטיקה. ומה עושים בזמן הפנוי? בנות? בילויים? מה פתאום! בין לבין פותרים חברי הנבחרת חידות היגיון ומשתעשעים במשחקי שח-מט וברידג'.
במתחם המגורים של חברי הנבחרת אפשר לראות את הבלגן בעיצומו: דפי נוסחאות זרוקים על המיטות ופריטי הלבוש מושלכים על הרצפה. המטרה של הישראלים היא לגרוף כמה שיותר מדליות זהב ולהתקדם בדירוג העולמי. בשנה שעברה דורגה ישראל באולימפיאדת אמסטרדם במקום ה-23 מתוך 101 מדינות – עלייה של 30 מקומות בדירוג העולמי לעומת שנת 2010.
הנבחרת הישראלית רעבה להישגים והיעד הוא להתברג בין 15 הגדולים לצד "אגדות מתמטיקה" כמו סין, ארה"ב ורוסיה. 30 נערים בגילאי 15-18 התייצבו למחנה האימונים שהסתיים בשבוע שעבר, אולם בסוף נבחרו עשרה בלבד לייצג את ישראל באולימפיאדה. העשרה הם: יואב קראוז, גיא רווה, קונסטנטין זבירני, אמוץ אופנהיים, עומרי סולן, עופר גרוסמן, אוהד קליין, פיטר לבאינט תום קלוורי ודניאל הדס.
מעל כולם מנצח המאמן לב רדזיולובסקי, הנחשב לטוב בתחומו בארץ. כמו ז'וזה מוריניו או אלכס פרגוסון, מסביר המאמן כי הישגיות היא הקריטריון היחיד והבלעדי להצלחה אולימפית ומי שלא מוכן להזיע ולהקיז דם באימונים, יכול לשכוח ממקום בנבחרת.
"בישראל יש הרבה תלמידים מצטיינים במתמטיקה אבל רובם, ואפילו הטובים שבהם, יצליחו לפתור בבחינה תרגילים שדומים לאלו שפתרו בכיתה", מסביר רדזיולובסקי. "לעומת זאת, האתגר האולימפי דורש התמודדות עם חומר לא מוכר ברמה אקדמית מאוד גבוהה ואת זה יש רק מעט מאוד תלמידים בישראל שיכולים לעשות בצורה טובה".
אחד מחברי הנבחרת סיפר כי "כבר בכיתה ו' כשהתחלתי להתעניין במספרים האינסופיים ידעתי שיש לי כישרון מיוחד במתמטיקה, ומאז תמיד עזרתי לכולם להתכונן לבחינות בחשבון והם עזרו לי עם הטקסטים הארוכים בהיסטוריה".
כוכב הנבחרת, היוסי בניון של ישראל במתמטיקה, הוא קוסטה זבירני (18). קוסטה, שזכה בשנה שעברה במדליית הארד, חולם על מדליה בצבע זהוב ובעתיד הרחוק יותר על פרופסורה למתמטיקה בתחום האלגברה. לדבריו, "כל הנבחרות הן ברמה מאוד גבוהה והאתגר הגדול הוא להתחרות נגד תלמידים גאונים ולהצליח לנצח אותם במשחקי החשיבה".
חברו לנבחרת, פיטר לביאנט (16) הוסיף: "לפעמים אני חושב על בעיה אחת במשך שלוש או ארבע שעות ופתאום באותו הרגע שמצליחים לפצח את השאלה אז ההתרגשות היא אדירה ויש תחושה של סיפוק והנאה גדולה".
"מסר מאוד קשוח של מצוינות"
ראש אגף מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, ד"ר עופר רימון, מסביר כי הצלחה באולימפיאדה דורשת התמדה ולשם כך איתור התלמידים המחוננים התחיל כבר לפני כחצי שנה, במבחן הארצי שכלל כ-6,000 תלמידים מצטיינים בכל חטיבות הביניים והתיכונים בישראל. בשלב הבא נערכו מבחנים אזוריים, ובתום סדרת מפגשים הוזמנו בחודש דצמבר כ-300 תלמידים לאולימפיאדה הארצית שכללה שאלות ממבחנים אולימפיים.
"יש כאן מסר מאוד קשוח של מצוינות והישגיות חסרת פשרות", מסביר רימון. "מדינת ישראל שמה לה למטרה לשמר את היתרון היחסי שלה בתחום תעשיות עתירות הידע ולכן לפני כשנתיים החלטנו להשקיע משאבים אדירים באיתור וטיפוח של התלמידים המחוננים בישראל". רימון הוסיף כי בשנה הבאה תיפתח נבחרת עתודה של תלמידי כיתות ז' שיתאמנו לאולימפיאדה במשך ארבע שנים במטרה להגיע להישגים ולעלות בדירוג העולמי.
מנכ"ל "מכון דוידסון לחינוך מדעי" במכון ויצמן, ד"ר אריאל היימן, האחראי על הפרויקט הוסיף כי "להשתתפות והצלחת נבחרת ישראל באולימפיאדת המתמטיקה חשיבות מקצועית, ותחרותית כמו בכל תחרות ובכל ענף ספורט אחר, אך במקרה זה החשיבות רבה עוד יותר. הצטיינות במקצוע זה מהווה עבור כלל תלמידי ישראל פנס המתווה את הדרך החינוכית ואת האתגר הלימודי".
לפנייה לכתב/ת 
