אלי כהן: "מכבי חיפה - כישלון חרוץ"
אחרי שהבטיח כמעט סופית ההישארות של בית"ר, מתפנה המאמן לדבר על הכדורגל הישראלי ("הרמה הכי גרועה שהייתה כאן מעולם"), מבקר קשות את הקולגות ("הם מתרפסים, אלה לא מאמנים אלא שלוחות של הבעלים"), ומודיע: "עוד אגיע לנבחרת"
שלוש שנים העביר אלי כהן כצופה חיצוני על הכדורגל הישראלי. שלוש שנים שהן חור ראשון בקריירת האימון שלו, שהחלה אי שם בשנת 1987. כהן מצא עיסוקים אחרים. הוא התעסק קצת בנדל"ן יחד עם חברו גידי דמתי, העביר יותר זמן עם המשפחה, אבל תמיד ידע שעוד מעט יגיע הרגע הנכון לחזור.
עוד ב-ynet ספורט:
- בעמוד המיוחד של אולימפיאדת לונדון כבר ביקרתם?
- קבוצה כבשה בדקה ה-90, שחקן חיבק את השופט. צפו
האם באלוטלי סיים את דרכו במנצ'סטר סיטי?
בעבר, כשאלי כהן היה מדבר על הכדורגל, בתקשורת אהבו לומר שהשריף יורה לכל הכיוונים. אחרי אותן שלוש שנים של התבוננות מהצד - תקופה ארוכה לכל הדעות - נדמה שהדעות שלו אפילו יותר מוצקות מבעבר. גם על איכות הכדורגל המקומי, אבל בעיקר על דור המאמנים החדש, זה שהגיע אחריו. כשכהן מדבר על מאמני הליגה, אפשר להבחין שהנושא כואב לו באמת.
"רמת הליגה נמוכה מאוד", קובע מאמן בית"ר. "המאמנים, השחקנים, הקהל, כולם אשמים. רמת הכדורגל הישראלי היא הגרועה ביותר שהייתה כאן מעולם. הכי ירודה בהיסטוריה. ומי שצריך לתת ראשון את הדעת על כך הם המאמנים. אם דרור קשטן, בכיר המאמנים בארץ, ללא קבוצה, ואני יושב שנים בחוץ, זה הסימן הכי גדול לירידה באיכות האימון".
תקצירים ב-ynet ספורט:
- את חגיגות האליפות של ק"ש כבר ראיתם?
- יונייטד בדרך הבטוחה לאליפות. צפו
- ובגרמניה כולם מוכנים למשחק העונה
תסביר.
"מאמני הדור החדש לא עושים מספיק השתלמויות, לא לומדים, לא מבינים את הכדורגל באירופה וזה נראה בעליל על המגרש. הם מקבלים הכל בקלות ולא צריכים לעבוד קשה. המטרה שלהם היא לרצות את הבוסים ולא לאמן. הם נכנעים מראש לבעלים, ואז מרצים אותם בכך שמרכיבים שחקנים שלא תמיד צריכים לשחק.
דבר כזה אסור שיהיה בכדורגל. אם אני מקבל תכתיבים את מי להרכיב ואת מי לא, אני עוזב את המקום מיד ולא מעניין אותי לאן. היום המאמנים בישראל מתרפסים בפני הבעלים. הם לא מאמנים אמיתיים אלא שלוחה של בעלי הקבוצה. עושי דברם. הם לא מאמנים מקצועיים והקבוצה נפגעת".
הופתעת מכישלון הקבוצות הבכירות העונה?
"הופתעתי מהכישלון החרוץ של מכבי חיפה. יש להם את יעקב שחר, הבעלים הטוב בארץ. הם קנו את מיטב הכשרונות והייתי בטוח שירוצו לאליפות. גם מכבי תל אביב כמובן. אני באתי לשם אחרי עונת הגלאקטיקוס.
הכל היה מרוסק ועם תקציב של 11 מיליון היינו בצמרת. כשמביאים את הכסף הגדול, כנראה גם נכשלים בגדול".
של מי הכישלון גדול יותר?
"של חיפה. לפני שנה היא היתה אלופה והקיצוניות של הירידה לרמות כה נמוכות מאוד מפתיעה. כשאתה רואה את המשחקים הנחותים שהם נתנו ואת הרמה שהציגו - לא להאמין".
מישהו היה צריך למלא את הבור שהשאיר רפאלוב?
"עידן ורד. מפתיע אותי שהוא נעצר".
למה הרמה נמוכה?
"השחקנים הטובים יוצאים לחו"ל ובכלל לא משחקים שם. בניון הוא יוצא הדופן היחיד. אני לא חושב שאי פעם ישראלי יגיע לרמות שהוא הגיע".
מי מצטייני העונה שלך?
"כולם מקריית שמונה. בן שמעון, שרצקי. שחקן העונה? אולי אבוחצירה".
מה דעתך על ההתאחדות?
"אני חושב שעשו שם רענון חיובי. בנו בית נבחרות, נכנסה קדמה, אבל זה לא בא לידי ביטוי על המגרש. זה מנגנון שצריך לבנות יחד עם המועדונים, כמו שעשו בצרפת בסוף שנות ה־80. לבנות עם אקדמיות מסודרות".
והנבחרת?
"טוב שגוטמן שם. צריך מאמן ישראלי והוא הוכיח שמגיע לו".
אתה עוד חולם על זה גם?
"אם אמשיך בהתמדה, עוד אגיע לנבחרת".
"מזוהה עם בית"ר, גם עם הפועל ת"א"
ומדובר בהתמדה ארוכת שנים. השריף כבר בן 61. הוא אימן לא פחות מ-13 קבוצות שונות בישראל, אבל רק באחת הוא רשם יותר מקדנציה בודדת. יותר נכון שלוש קדנציות - בבית"ר ירושלים. אם יישאר עוד עונה, בית"ר תהפוך לקבוצה שכהן אימן הכי הרבה זמן. אפילו יותר ממכבי רמת עמידר, שאיתה הוא מזוהה ובה העביר את ארבע שנות האימון הראשונות שלו. "אני אולי מזוהה קצת עם בית"ר, אבל לא רק איתה", הוא אומר. "גם עם הפועל תל אביב אני קצת מזוהה".
איך אתה רואה את מחאת האוהדים שם?
"לאוהדי הפועל יש מקום נכבד בכדורגל הישראלי. מאז תחילת חברת הניהול בראשות תאומים, אורנשטיין ועגיב, ההנהלה הכניסה מודל של שיתוף אוהדים. נתנו לאוהדים הסברים, למרות שזה לא היה נהוג אז.
עכשיו הגיע מנהל שקצת מנטרל אותם וקצת אין לו קשר לקבוצה - ולא בטוח באשמתו - ואין כימיה. האוהדים התרגלו להרגיש בבית ועכשיו הם לא מרגישים ככה".
איך זה ייגמר?
"לא יודע מי יתייאש ראשון, אבל לאוהדים יש כנראה יותר כוח".
האירועים האלימים בדרבי הפתיעו אותך?
"מאוד. לא ציפיתי שהדברים יגיעו לרמה כזאת. אוהדי הפועל ירדו ברמה, אבל הם יחזרו לעצמם".
בכלל, היו הרבה מקרים אלימים לאחרונה.
"נכון, אבל למשל באירועי קניון מלחה אמרתי מההתחלה לא למהר לצעוק ועובדה שמסקנת המשטרה היא שלא מדובר בטרארם גדול. הדביקו סטיגמות לאוהדי בית"ר, כרגיל, במקום לקחת את שלושת רבעי הכוס המלאה שלהם. מה שקרה עם אוהדי הפועל מפתיע, ומה שקרה עם מכבי פ"ת מפתיע פעמיים. הרי גם במשחק נגדנו היה אוהד שפרץ למגרש, ולידי הוא כמעט הרביץ לשופט. משהו רע קורה לכדורגל הישראלי".
מה היית עושה?
"מערב את המשטרה ועונשים כבדים. כמו שעשו באנגליה".
הפנדל המקרי ששינה את הכל
בינתיים, תפקידו של השריף הוא לא לעצור את הפושעים אלא להשאיר את בית"ר בליגה - משימה קרובה לביצוע. כשהוא הגיע לבית וגן, בית"ר עמדה על ארבעה משחקים רצופים ללא שער זכות, כולל הדחה מהגביע ע"י בני לוד ואבו סובחי. המצב נראה גרוע. לבית"ר היו 16 שערי זכות ב-25 מחזורים, ברוכיאן עזב והרכש שהגיע נראה לא מחובר. הקבוצה תחת כהן לא הצליחה להבקיע בשני משחקים נוספים, אבל אז הגיע הניצחון על קריית־שמונה בזכות פנדל בדקה ה-90 והכל השתנה. הניצחון על ראשל"צ בשבוע שעבר היה החמישי ברציפות.
"אי אפשר להתווכח עם הסטטיסטיקה, היא חייבת להתיישר", קובע כהן. "לבית"ר יש חומר שחקנים עם פוטנציאל גדול להיות בצמרת, וזה צריך להתבטא בעונה הבאה".
מה עשית שהביא שינוי?
"בבית"ר יש לחץ שאין בשום מקום אחר. הלחץ המנטאלי הוא הכי גרוע, על זה עבדתי קודם כל. שחקנים הגיעו למצב של חוסר ביטחון, כך שהם לא היו מסוגלים לייצר פעולה פשוטה כמו פס על עשרה מטרים, שלא נדבר על פעולות מסובכות יותר. לא הייתה להם אמונה".
עוד ב-ynet ספורט:
- בועטת: איזה ליגיונר בלגי השתכר בליל הסדר?
- שולר רוצה להישאר בהפועל תל אביב
- שבת המלכה: הסופרקלאסיקו ייערך בשבת
כשחתמת, ידעת שהמצב כל כך גרוע?
"ידעתי. ראיתי את זה בפעולות הפשוטות של השחקנים. ישנתי ארבע שעות כל לילה, ראיתי דיסקים של כל המשחקים".
בתחילת העונה יובל נעים אמר שזה סגל לקבוצת תחתית.
"עם החיזוקים שהגיעו בפגרה, זה סגל שמתאים לצמרת הליגה".
מה הרגשת כשלא הבקעתם משחק אחרי משחק?
"גידי דמתי, חבר ילדות, שאל אותי איך אני אשאר בליגה בלי להבקיע. לא ישנתי לילות בגלל זה. בכלל לא היינו מתקרבים לרחבה. כל הקבוצה הייתה הולכת אוטומטית אחורה מפחד. הייתי חייב לעקור את זה, אז אמרתי לעצמי שגם אם אני כמעט בטוח יורד ליגה, אני לוקח את הקבוצה. גם אם בית"ר היתה יורדת, הייתי נשאר ומעלה אותה חזרה".
איך אתה מסתדר עם קורנפיין, שהיה שחקן שלך?
"יפה מאוד. הוא בוס שלי לכל דבר, כמו שאני הייתי מאמן שלו".
מה אתה חושב על מחאת האוהדים נגדו?
"לא רוצה להתערב. כשלא הולך תמיד יוצאים החוצה דברים פחות טובים".
פגשת את ארקדי גאדימק? את גל יוסף?
"לא פגשתי את גאידמק. את גל יוסף כן, כי אני מכיר את אבא שלו שנים מרמת עמידר. הוא עוזר לגאידמק בעניין הפיננסי. הבנתי שהוא עזר להביא את הרכש, וכל אחד שעוזר לקבוצה במצוקה שלה זו ברכה".
יש לך קשר קבוע עם גל יוסף בענייני הקבוצה?
"לא, אני לא בקשר איתו".
מה יהיה בשנה הבאה?
"לא רוצה לנחש. אני מאמין שארקדי לא ייתן לקבוצה להתפרק".
אבל בכלל לא פגשת אותו.
"משיחות עם העוזר שלו, הבנתי שהקבוצה קרובה לליבו ושהוא לא ייתן לה להתפרק, גם אם יצטרך להשקיע עוד ולהישאר עונה נוספת".
ותקציב זה גם מה שצריך כדי שתישאר עוד עונה?
"ברור. הקהל יבין שאין יותר את הלוקסוס להביא שחקנים בשניים שלושה מיליון.
בבית"ר אתה חייב לבנות קבוצה שלפחות תתמודד בצמרת, אחרת הקהל יחנוק אותך".
אתה עזרת לבית"ר, אבל גם היא החזירה אותך למרכז הבמה.
"באיזשהו מקום זה נכון, מכיוון שפה נוהגים להמליך או להוריד מלכים מהר מאוד. לא שכחתי כדורגל. היו לי שני רומנים קצרים (בני יהודה וקריית שמונה) שלקחתי החלטות לא נכונות. חיכיתי לחזור לקבוצה שיודעת מה זה צמרת".
יש לך מודל לחיקוי?
"אני אוהב להסתכל על העבודה של ארסן ונגר בארסנל. איך הוא בוחר שחקנים צעירים. גם אני הצלחתי לעשות זאת. נניח עם ילדי קשטן, שאני הבאתי להפועל. את עמרי אפק מקרית אונו או פיני בלילי משמשון. אני גידלתי אותם. בכל מקום עשיתי את זה. גם כאן. הבאתי את יצחקי, ארבייטמן, ברוכיאן, את מליקסון הבאנו מליגה ב'".
מהחבר'ה הצעירים הנוכחים, מי יגיע רחוק?
"יש הרבה שחקנים מחוננים. אבי ריקן, שי חדד, ברק משה, דן אייבינדר וכמובן אריאל הרוש. בשנה הבאה הם צריכים להתפוצץ. וזה יקרה".
אתה משוכנע?
"בית"ר הולכת להתפוצץ בעונה הבאה. אין לי ספק".