פטפטת חשפה קלפי מיקוח עם איראן

המו"מ עם איראן עוד לא החל, אבל הפטפטת סביבו כבר תופסת נפח לא סביר. אמנם, כוונותיהם של מי שמייצרים את הפטפטת חיוביות בעיקרן; בכירי הממשל האמריקני והפוליטיקאים הישראלים מתכוונים באמצעות ההדלפות לתקשורת לייצר עמדת פתיחה פומבית נוקשה למשא ומתן, שאותה אפשר יהיה להגמיש בהמשך בתמורה לוויתורים איראניים סביב שולחן הדיונים, אבל בפועל הפטפטת דווקא חושפת את נקודות החולשה של הצדדים. כן, גם של האיראנים.

איראן בדרך לגרעין - כותרות אחרונות ב-ynet:

• איראן אמרה לא לאובמה: "תגובה טובה לישראל"
• "ארה"ב פעלה עמוק באיראן וגם אימנה מחסלים"
  

כך, למשל, למדו האיראנים מההדלפות ל"ניו יורק טיימס" שארצות הברית מוותרת על הדרישה המסורתית שאיראן תפסיק כליל העשרת אורניום בשטחה. האיראנים, מצדם, "תרמו" למערב הודאה מפורשת כי פיתחו, וכי יש ברשותם, ידע וטכנולוגיה לייצור נשק גרעיני. חבר פרלמנט איראני בכיר אמר זאת במפורש באתר הבית של המג'ליס ביום שישי האחרון. כעבור כמה שעות הוסר הפרסום מהאתר.

נשיא איראן(צילום: רויטרס)

קשה לברר מה אומרים שני הצדדים לצורכי תעמולת פתיחה ומה משקף עמדות מהותיות שאותן הם רוצים להשיג בסיום השיחות באיסטנבול. אך במה שנוגע לארצות הברית ולישראל, די ברור שהן מתכוונות להסכים שאיראן תעשיר אורניום לרמה נמוכה (3.5%) בשטחה בקצב איטי ובכמות מוגבלת, בתנאי שתימנע כליל מהעשרה לרמה של 20% ותסגור את המתקן התת-קרקעי בפורדו, ליד העיר קום.

20% העשרה היא רמה בינונית שממנה קצרה הדרך לחומר בקיע המשמש לפצצה. את המתקן בפורדו רוצות ישראל וארצות הברית לסגור מפני שאין להן פצצות החודרות אותו ומפני שלפקחי האו"ם יהיה קשה מאוד לגלות בתוכו מחילות ובונקרים נסתרים שהאיראנים בנו.

אבל הוויתור על הדרישה שאיראן תימנע כליל מהעשרת אורניום בשטחה הוא מהלך מרחיק לכת מבחינת הרפובליקה האיסלאמית. מדובר בדרישה בסיסית בכל סבבי המשא ומתן הקודמים. היא מתחייבת מעצם חתימתה של איראן על האמנה למניעת הפצת הנשק הגרעיני, ולכן אימצה אותה מועצת הביטחון של האו"ם.

עכשיו לומדים בטהרן שארצות הברית כבר אינה עומדת על תנאי זה. אם היו לאייתוללות ספקות בעניין, בא שר הביטחון ברק, ובאדיבותו פיזר עבורם את הערפל. תחילה בראיון שנתן ל-CNN ובתדריכים למקורביו בסוף השבוע שעבר, ואחר כך בתיקון שהוציא הן לראיון והן לפרסומים מטעמו. מהודעת התיקון ברור לגמרי שמדינת ישראל - המתואמת עם ארצות הברית - מוכנה להסכים שאיראן תמשיך להעשיר בשטחה אורניום לרמה נמוכה במתקן בנתנז וגם תשאיר ברשותה כמויות מוגבלות ממנו, כמה מאות קילוגרמים.

אמנם ניסה ראש הממשלה נתניהו לתקן מעט את הנזק שגרמה הודעת ברק, כשאמר במפורש שישראל אינה מוכנה שאיראן תעשיר אורניום בשטחה בשום כמות ורמה, חד וחלק. אבל האיראנים כבר קראו את הודעת שר הביטחון וכנראה גם הבינו את משמעותה.

דו"ח אמריקני: מפת הכורים באיראן

אין חילוקי דעות, כפי שנדמה, בין ראש הממשלה לבין שר הביטחון. לשניהם עמדה ודעה אחידה ביחס למה שרצוי ומה שלא רצוי בסבב השיחות הבא. רק שברק אולי נכשל בלשונו ואולי שומעיו הם שטעו בהבנת מה שאמר. בעצם אין זה משנה וכבר אמר מי שאמר: אף פעם לא הצטערתי על מילה שלא אמרתי. מי שנוהג על פי הכלל הזה הם האירופים, הרוסים והסינים. הם, בתבונה רבה, ממלאים פיהם מים ערב המשא ומתן, ומניחים לאיראנים לנחש ולהעריך אילו עמדות יציגו כשייגשו לשולחן הדיונים. לא כן ארצות הברית וישראל.

הממשל האמריקני מפטפט בגלל להיטותו להבטיח תוצאות חיוביות. לכן הוא מפזר בתקשורת איומים מוסווים לגבי מה שעלול לקרות אם המשא ומתן ייכשל, אך גם, כאמור, רמזים ברורים על נכונות לפשרה שתאפשר לאיראנים לשמור על כבודם ולהמשיך להעשיר אורניום בשטחם. פשרה כזו, מאמינים בוושינגטון, חיונית להישרדותו הפוליטית של חמינאי והם רוצים לתת לו את הענף הזה כדי שיסכים לרדת מהעץ הגדול. וזה בדיוק מה שמדאיג את נתניהו וברק.

אמנם, מאז השיחות שניהלו השניים בוושינגטון, ישראל וארצות הברית מתואמות זו עם זו כמעט באופן מלא, ביחס לעמדות הפתיחה שיציגו האמריקנים בשיחות, וכמובן גם ביחס ליעדים. אלא שבישראל חוששים עדיין שהממשל בוושינגטון להוט מדי להגיע להסכמות ולהבנות עם האיראנים. אם משיקולי מערכת הבחירות לנשיאות ואם מפני שארצות הברית אינה רוצה להיגרר לעימות נוסף אחרי שנכוותה בעיראק ואפגניסטן.

להיטות יתר, חוששים בירושלים, עלולה ליצור דינמיקה לא בריאה סביב שולחן המשא ומתן באיסטנבול ולגרור את האמריקנים, ובעקבותיהם את האירופים, לוויתורים שיאטו אמנם את המרוץ של איראן לנשק הגרעיני, אך לא יפסיקו אותו לגמרי.

אם תושג הסכמה מעין זו, תיקלע ישראל למצב הגרוע ביותר מנקודת ראותה: ההסכמה בין ה-5+1 לבין האיראנים תגרום לישראל לאבד את שארית הלגיטימציה שיש לה עדיין בזירה הבינלאומית לפעול צבאית לשיבוש תכנית הגרעין הצבאי, ובה בשעה תוכל איראן להמשיך לקדם את התוכנית, אף אם בקצב מואט.

תרגיל צבאי איראני

הראיון והתדרוכים שנתן ברק נועדו כנראה לסכל אפשרות זו, אך נראה שהחטיאו את המטרה. בכל מקרה כבר קלטו האיראנים את המסר והפנימו אותו. הם מבינים כעת טוב יותר את גבולות מרחב הגמישות של המערב בשיחות. אפשר לסמוך עליהם שידעו לנצל מידע זה לטובתם.

אשר לתוצאות השיחות, נראה שאין לתלות בהן ציפיות רבות. אמנם לאייתוללות בטהרן ולממשל בוושינגטון יש אינטרס משותף: שניהם - אף אם מסיבות שונות לחלוטין - רוצים למשוך זמן לפחות עד אחרי הבחירות לנשיאות בארצות הברית. אבל רצון משותף זה לא ישתקף במהות שתושג בשיחות, אלא בפרוצדורה.

אחרי הסבב שיתחיל ביום שישי, יהיה עוד סבב במאי ואחריו, כך מותר להניח, עוד סבב ועוד סבב. כל זה יוליך אותנו לסנקציות שיתחילו ביולי ואז תתבקש ישראל להמתין לפני שתנקוט פעולה דרסטית ולחכות עד שהסנקציות ישיגו את

מלוא האפקט שלהן על ההנהגה האיראנית. בכל מקרה, תיאלץ ישראל לדחות לסוף הקיץ-תחילת הסתיו כל החלטה מדינית או צבאית בהקשר האיראני.

בינתיים בטהראן, כך מותר להעריך, לא תהיה תזוזה בעמדות עד שהסנקציות לא יכאיבו באמת, ויהוו איום ממשי על שרידות המשטר. אז אולי יתגברו גם חמינאי ואנשיו על חילוקי הדעות ומאבקי האגו המפלגים אותם, וייגשו פעם נוספת אל שולחן המשא ומתן עם המערב, הפעם עם נכונות אמיתית להתפשר. זה יקרה כנראה רק בשנה הבאה. כרגע הם יכולים להתלכד רק סביב המכנה המשותף הנוקשה ביותר.