תנו למטס להמריא

"ברוכים הבאים לפלסטין" הוא שמו של קמפיין שאמור להביא ביום ראשון הקרוב רבבות תומכים מרחבי העולם לאירוע בבית לחם, שמטרתו לתמוך במאבק הפלסטיני לעצמאות ונגד הכיבוש. אבל בישראל, "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון", הדמוקרטיה דומה יותר לדמוקרטיות עממיות במזרח אירופה של המלחמה הקרה. כי אם אפשר לעורר היסטריה ומהומה רבה על לא מאומה, להכריז על כל העולם ואשתו כאנטישמים ועוכרי ישראל, ולחסל כל שביב של שפיות אז למה לא בעצם?

אחרי הפארסה בהכרזה על חתן פרס נובל לספרות, גינטר גראס, כ"פרסונה נון גראטה", למרות שגראס כלל לא תכנן לבוא ארצה, הנה יש כעת אויב אמיתי וממשי בשער. אפשר להפחיד, להתלהם ולהסית ובא לציון גואל. כמה עשרות צעירים, אידיאליסטים, חדורי אמונה ורצון לקדם זכויות אדם, שבאים לתמוך בזכותם הלגיטימית של הפלסטינים לחופש מדיכוי ולעצמאות, הם האויב החדש והאיום האסטרטגי. התוכנית של אותם מבקרים להגיע לבית לחם, לקיים עצרת תמיכה בפלסטינים ולהשתתף בפרויקט בניית בית ספר מאיימת כל כך, עד שנדרשת היערכות מיוחדת של הממשלה, וגופים שונים, בהם השר לביטחון פנים, משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה, רשות שדות התעופה וכמובן השב"כ. אלו מקדישים כעת את כל זמנם, ממונם ומרצם לעצירת האיום האסטרטגי החמור.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

לו רק גינטר גראס המשיך לשתוק / מנפרד לנשטיין

אני פושעת במלחמה ביוקר המחיה / נאוה לוי-זקין

מארגני המטס הפלסטינים במסיבת עיתונאים בבית לחם (צילום: אליאור לוי)

ראשית, בואו ננסה להבין במה מדובר. מדינת ישראל שולטת על המרחב האווירי הפלסטיני וכן על הכניסות היבשתיות לשטחי הרשות. כל מבקר בפלסטין מחויב בלית ברירה לעבור באחד המחסומים הישראלים בשטחים או בשדה התעופה בן גוריון. לאדם זר המבקש לבקר בבית לחם אין שום דרך להגיע לעיר מבלי לעבור בשדה תעופה ישראלי או במעבר גבול יבשתי הנשלט על-ידי ישראל.

צעירים רבים (וגם מבוגרים) המבקשים לבוא לבקר בפלסטין, לערוך חילופי סטודנטים, לתייר או, שומו שמיים, להביע תמיכה במאבק הפלסטיני לעצמאות, נאלצים לשקר במעברי הגבול הישראלים, להעמיד פנים שהם מבקשים לבקר בישראל וכך בדרך עקלקלה להגיע לשטחי הרשות הפלסטינית. רבים עושים זאת ואלו שאינם משקרים, מגורשים ומורחקים מהדמוקרטיה המהוללת. ידועים במיוחד המקרים שבהם נמנעה כניסה מדמויות ידועות כמו הבלשן נועם חומסקי או הליצן הספרדי, אבל בשקט בשקט ובלי פרסום יש אחרים שכניסתם נמנעת מדי יום ביומו.

כבר היינו בסרט הזה

ומה נשתנה הלילה הזה? קבוצה לא קטנה של אנשים, צעירים יותר ופחות, ממדינות שונות ברחבי העולם החליטו כי נקעה נפשם מפרקטיקת השקר וההתחמקות. הם בחרו לבוא לפלסטין בדרך היחידה האפשרית, קרי דרך נמל התעופה בן גוריון, אבל בלי לשקר ובלי להעמיד פנים, והם יאמרו יאמרו את האמת בכניסתם: באנו לבקר בבית לחם!  מה עושה הדמוקרטיה המהוללת בתגובה? מכריזה על מבקרים אלו כסיכון בטחוני, מעלילה שקרים כאילו מטרתם של הבאים לעורר מהומה בשדה התעופה ומשקיעה כסף, זמן ואנרגיה במניעת עלייתם למטוס במדינות המוצא וגירושם של אלו שהגיעו. את הסרט הזה כבר עברנו ביולי האחרון, כשמאות מבקרים ביקשו לבוא ולבקר בפלסטין כאות תמיכה במאבק הפלסטיני.

מדינת ישראל נתקפה גם אז בהיסטריה ושלחה לממשלות זרות וחברות תעופה אירופיות רשימה של מאות אנשים מגיל 9 עד 83, ואכן מרבים מהם נמנעה העלייה למטוס. מאות נוסעים שהצליחו להגיע לנמל התעופה בן גוריון הועברו לתשאול וחלקם נשלחו למעצר משום שסירבו לעלות על מטוס בחזרה לארצות מוצאם. גם אז האיום הגדול על ביטחונה של ישראל הסתכם בכמה צעירים אירופים חדורי אידיאלים שגורשו בבושת פנים. גם אז הפכו רשויות הביטחון הישראלי את נתב"ג למחנה צבאי ובית מעצר. גם אז עוררה מדיניות זו הפגנות נגד ישראל באירופה. גם אז שכרה של ישראל במאזן ההסברה והתדמית יצא בהפסדה, אבל למה ללמוד מהניסיון אם אפשר לחזור על אותה טעות?

צריך לומר את האמת לממשלה וגם לציבור, המאמץ בחמדה התלהמות, שקר ואיומי שווא ונוטה לראות בכל בדל של ביקורת נגד ישראל כאנטישמיות ושנאת ישראל. המבקרים שבאים לבית לחם אינם אויב המאיים על ישראל. מדינה דמוקרטית אינה מונעת כניסה מפעילי זכויות אדם שלא עברו על שום חוק ולא ביצעו שום עבירה. אין לישראל שום זכות למנוע כניסתם של אנשים אלו. להיפך, על אזרחי ישראל לקבל אורחים אלו בברכה, ולהעביר מסר לממשלה ולרשויות החוק כי הסגר והבידוד שהם כופים על פלסטין אינו חוקי ואינו מוסרי.

חן משגב הוא דוקטורנט באוניברסיטת תל-אביב ופעיל בארגוני שמאל.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il