צפון קוריאה המשל, איראן הנמשל
החלטת המדינה הקומוניסטית לצפצף על העולם ולשגר את הטיל תוביל את אובמה להקשיח עמדות ותעמוד ברקע שיחות הגרעין באיסטנבול. בטהרן למדו שיכולת טילית וגרעינית מאפשרת סחיטה, אבל גם שם מבינים: לאיראן עדיף להישאר "מדינת סף" גרעינית, כי על שיגור וכישלון דומה היא תשלם ביוקר רב
המשטר הסטליניסטי בצפון קוריאה ספג בעקבות כישלון שיגור הטיל הלילה מכת יוקרה שעלולה אפילו, בטווח הארוך, להביא לקריסתו. אבל מה שחשוב מנקודת ראות מערבית-ישראלית הן ההשלכות על שיחות הגרעין שיחלו בסוף השבוע באיסטנבול בין איראן למעצמות בפרט, ועל הגישה שינקטו ארצות-הברית ומדינות אירופה כלפי סוגיית הגרעין האיראני בכלל.
ההתרסה של צפון קוריאה נגד המערב והקהילה הבינלאומית בתחום הגרעין הצבאי והטילים הבליסטיים הייתה בשנים האחרונות המשל. מאמצי איראן באותם תחומים - הנמשל. והיום ההקבלה הזו רלוונטית מתמיד, בעקבות ההסכם שארצות-הברית חתמה עם צפון קוריאה לפני כחודשיים.
במסגרת אותו הסכם, התחייבה צפון קוריאה להימנע מפיתוח וניסויים בנשק גרעיני, להפסיק העשרת אורניום לדרגה של חומר בקיע (המשמש לנשק גרעיני) ולהימנע מניסויים בטילים בליסטיים ארוכי טווח, המאיימים לא רק על שכנותיה באסיה אלא גם על ארצות-הברית עצמה. בתמורה הבטיח ממשל אובמה לספק לצפון קוריאה אלפי טונות של מזון וחומרים לייצור מזון.
אין זה הסכם ראשון מסוגו. צפון קוריאה כבר סחטה מהמערב בעבר מזון ודלקים, תמורת הבטחה להימנע מפיתוח גרעיני. מאז שנות התשעים התחייבה צפון קוריאה כמה פעמים להימנע מפעילות הקשורה בגרעין ובטילים, אך כשבאה על סיפוקה - שבה לסורה. לכן גרר ההסכם בפברואר ביקורת חריפה על ממשל אובמה, שחתם עליו. לא רק המועמדים הרפובליקנים לנשיאות טענו שההסכם "אינו מחזיק מים" - גם התקשורת ומומחים בתחום טענו שבהסכם אין מספיק ערבויות לקיומו וכי הוא כולו מבוסס על רצונו הטוב של המשטר בצפון קוריאה.
שיגור לוויין כהסוואה לניסוי בטיל בליסטי
הממשל בוושינגטון הדף את הביקורת בטענה כי הכתרתו של שליט חדש וצעיר בצפון קוריאה, קים ג'ונג און (בן 27), מצדיקה ניסיון לפתוח פרק חדש ביחסי המערב עם המדינה המבודדת ועשויה להביא לשינוי המדיניות המתריסה והעוינת המסורתית שננקטת בידי האוליגרכיה השלטת בפיונגיאנג. ההסכם הטרי שהושג בפברואר, טענו, עשוי לסמן את השינוי ולכן ראוי לנסותו. יותר מזה, עצם ההגעה להסכם הוצגה בידי דוברי ממשל אובמה כהישג נטו של הנשיא בתחום מדיניות החוץ, הישג שאמור לשמש את אובמה כקלף מנצח במערכת הבחירות לנשיאות וכטיעון חשוב נגד תקיפה ישראלית באיראן.
לכן רתחו בכירי הממשל בוושינגטון כשהתברר להם כי צפון קוריאה עומדת לשגר לוויין לחלל באמצעות טיל תלת-שלבי, לרגל חגיגות המאה להולדתו של מייסד המשטר קים איל סונג, סבו של השליט הנוכחי. שיגורי לוויין משמשים לעיתים קרובות מסווה לניסוי בטילים בליסטיים ארוכי טווח. טיל שמנועו (או מנועי שלביו השונים) חזק מספיק כדי להרים לחלל לוויין שמשקלו כמה מאות ק"ג, מסוגל גם לצלוח מרחק של אלפי ק"מ עם ראש קרב בעל משקל דומה.
השימוש בשיגורי לוויינים במטרה להסוות ניסוי בטילים בליסטיים משמש בעיקר מדינות החתומות על האמנה למניעת תפוצה של טכנולוגיית טילים וטילים בליסטיים או מדינות שאינן רוצות להסתכסך עם ארה"ב ובעלות בריתה. לא רק צפון קוריאה עשתה שימוש בשיגורי לוויין מדומים כדי לפתח את טיליה. גם מדינות אחרות, ביניהן איראן, השתמשו בטריק משומש זה.
אלא שהפעם סטירת הלחי שפיונגיאנג הנחיתה על לחיים של האמריקנים הייתה כואבת מתמיד. לא רק מפני שהציגה את בכירי ממשל אובמה כפתאים פוליטיים בעיצומה של מערכת בחירות וחשפה אותם ואת הנשיא לביקורת רפובליקנית ארסית, אלא בגלל שהיה חשש ממשי שבנוסף ל'שיגור הלוויין' באמצעות הטיל 'טאיפודונג 2', תערוך צפון קוריאה גם ניסוי גרעיני שלישי. בניסוי כזה תוודא ותוכיח צפון קוריאה כי היא מסוגלת לבנות מתקן גרעיני מתפוצץ המבוסס על אורניום מועשר, בנוסף ליכולת שכבר הוכיחה להרכיב פצצה המבוססת על פלוטוניום.
איראן וסוריה תחילה
ארצות-הברית אינה יכולה לעשות הרבה מול צפון קוריאה. מדינה המוכנה להניח לאזרחיה למות ברעב אינה רגישה לסנקציות כלכליות וללחצים בינלאומיים. ארצות-הברית גם לא תבזבז מאמצים לשכנע את רוסיה וסין להטיל סנקציות נוספות על פיונגיאנג. וושינגטון זקוקה למעצמות הללו במאמצים שהיא מנהלת לבלום את המירוץ הגרעיני של איראן ואת הטבח באזרחי סוריה. צפון קוריאה אינה מהווה סכנה מיידית ומוחשית לשלום העולם ולאספקת האנרגיה שלו כמו איראן וסוריה. אבל הסנקציות החריפות למדי שכבר קיימות על צפון קוריאה יימשכו.
הטילים וטכנולוגיית הטילים שפיתחה צפון קוריאה היו ונשארו הבסיס המוצק לפיתוח הנשק הטילי האיראני, וכך כנראה גם בתחום הגרעין. למערב הגיע מידע שהצביע על נוכחות של מדענים איראניים בניסוי הפיצוץ הגרעיני האחרון שצפון קוריאה ביצעה ב-2009, ניסוי שכנראה לא הצליח במלואו. אבל לא פחות מהידע והחומרה לפיתוח הטילים והנשק הגרעיני, שימשה מדיניותה המתריסה של צפון קוריאה השראה לאיראן.
הצפצוף הארוך על המערב והנכונות של המשטר בפיונגיאנג להניח למיליוני צפון קוריאנים לסבול ואפילו למות ברעב נרשמו לחיוב בטהרן. אך מה שחשוב יותר - איראן למדה שיכולת טילית וגרעינית מאפשרת למדינה יחסית חסרת חשיבות כלכלית ופוליטית לסחוט הטבות כלכליות וויתורים פוליטיים מפליגים ממעצמות וממדינות עשירות וחשובות בהרבה ממנה. ואם צפון קוריאה מצליחה לסחוט, אז קל וחומר שאיראן - הרואה עצמה כמעצמה אזורית ועולמית - יכולה לעשות זאת, אם תגיע ליכולת גרעינית צבאית ויהיו לה טילים בליסטיים ארוכי טווח המסוגלים לשאת את ראשי הקרב הגרעיניים לאירופה ולארצות-הברית.
זו אחת הסיבות החשובות שבגללה ארה"ב, האירופים ואפילו רוסיה וסין ניסו בשבועות האחרונים לשכנע את צפון קוריאה באיומים ובפיתויים להימנע משיגור הלוויין. צפון קוריאה התעלמה ועובדה זו - יותר מהכישלון בשיגור הלוויין והתפרקותו באוויר - היא המשמעותית בנוגע לעימות עם איראן.
בשיחות הנפתחות באיסטנבול בין ה-5+1 (חמש חברות הקבועות במועצת הביטחון + גרמניה) לבין איראן, יצטרכו הנושאים ונותנים לגלות קשיחות יתר. לא רק לגבי הפרטים הטכניים של הסדר שאמור למנוע נשק גרעיני מאיראן, אלא בעיקר בתחום הדרישות שקיומן יאפשר לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לוודא שאיראן מקיימת את מה שהתחייבה לו. שיגור הטיל בצפון קוריאה מחזק את טיעוניה של ישראל כי הסכנה העיקרית הנשקפת מאיראן היא יכולתה לתעתע ולהסתיר את המאמצים שהיא עושה לפיתוח נשק גרעיני. לכן יש לוודא שטהרן מפרקת את המתקן התת קרקעי להעשרת אורניום בפורדו, ליד העיר קום, ושלסבא"א תהיה יכולת לבצע ביקורות פתע מעמיקות.
השיגור בצפון קוריאה יחייב את ממשל אובמה להוכיח בשיחות עם איראן כי הוא אינו מוכן שימשכו אותו באף פעם נוספת ולכן ייאלץ להקשיח עמדות. הוא יעשה זאת, גם כדי לא לספוג ביקורת פוליטית, כמו זו שמתח היום מועמד הרפובליקנים לנשיאות, מיט רומני, על רפיסותו של אובמה כלפי צפון קוריאה.
סביר להניח ששיגור הטיל בצפון קוריאה ישפיע ישירות גם על האייתוללות בטהרן. גם איראן, כמו צפון קוריאה, מתחילה לחוש את נשיכתן של הסנקציות הכלכליות והדיפלומטיות המוטלות עליה. נכון שלטהרן יש עדיין ריפוד די עבה של מזומנים הנובעים מהכנסות ייצוא הנפט שלה, אבל היא רואה כיצד צפון קוריאה מסתבכת והולכת, ובמקביל להחמרת המצב הכלכלי בשטחה מאבדת אט אט את כושר הסחיטה שלה מהמערב - למרות שלצפון קוריאה יש יכולת גרעינית צבאית מוכחת (פחות או יותר) וטילים ארוכי טווח.
תישאר על הסף
לאיראן אין בינתיים יכולת גרעינית וטילית כזו, אבל אם היא תבצע ניסוי גרעיני או שיגור טיל ארוך טווח - ואם הניסוי ייכשל כמו בצפון קוריאה - היא תשלם על כך ביוקר. התשלום המיידי אינו רק אובדן יוקרת המשטר, אלא בעיקר הידוק הסנקציות הבינלאומיות ואולי גם מתקפה צבאית שתאלץ לספוג, מה שעלול להביא לנפילת המשטר. מכאן סביר להעריך שלאיראן, כתוצאה מהפקת לקחי צפון קוריאה, לא יהיה עניין בזמן הקרוב להשלים את פיתוח הנשק הגרעיני או אפילו מתקן גרעיני פרימיטיבי, ולנסותם. היא תעדיף לחתור למעמד של "מדינת סף" גרעינית ועובדה זו היא חדשות טובות מבחינת ישראל. בנוסף לכך, אפשר להעריך שאיראן תהיה פתוחה יותר להאזין לדרישות המערב רוסיה וסין בסבב הנפתח באיסטנבול ובסבבים שיבואו אחריו.
כישלון השיגור עשוי גם להוביל לשינויים פנימיים בצפון קוריאה עצמה. שיגור מתוקשר לחלל של טיל תלת-שלבי נושא לוויין תקשורת קטן אמור היה להמחיש לעם הצפון קוריאני הרעב את עוצמת המשטר ביום המאה לייסודו. לכן סביר להניח שכישלון מפגן העוצמה יגרום לסכסוכים בתוך האוליגרכיה השלטת. העיתוי הוא קריטי במיוחד, לאור העובדה שבראש הנהגת המדינה התייצב לא מכבר קים ג'ונג און, צעיר מפונק בשנות ה-20 המאוחרות שלו שעדיין לא ביסס את שליטתו. עובדה זו, סביר להניח, תנוצל עכשיו על ידי גורמים לא מרוצים בהנהגה הצבאית של צפון קוריאה, שנדחקו הצידה.
להערכה זו יש חשיבות רבה מזווית הראייה של המדינות האסייתיות שצפון קוריאה מאיימת עליהן - בראש ובראשונה דרום קוריאה ויפן, אך גם הפיליפינים ומדינות אחרות. שינוי משטר בצפון קוריאה עשוי לייצב את האזור, אך חוסר יציבות בקרב ההנהגה בפיונגיאנג עלול גם להביא להתלקחות.
צפון קוריאה והמשטר שלה בלתי צפויים ולכן מסוכנים. המשטר בטהרן הרבה יותר רציונלי וצפוי מהמשטר בפיונגיאנג, אבל יכולתו להסב נזק גדולה פי כמה. היכולת של איראן לאיים ישירות על אספקת האנרגיה למשק העולמי ויכולתה לחתור תחת היציבות באזור באמצעות חתרנות וטרור מאיימים הרבה יותר על שלום העולם ורווחתו מכל מה שצפון קוריאה מסוגלת לעשות אם תתקוף את שכנותיה.
לפנייה לכתב/ת 
