צריך לפנות מקום באוטובוס לבת 60 על עקבים?
שאלה:
אשה מבוגרת (בת יותר מ-60) עלתה לאוטובוס, מאופרת ועל עקבים. האם דם במקרה כזה יש חובת והדרת פני זקן, או שרק כלפי זקנים שבאמת קשה להם לעמוד?
תשובה:
מירה שלום,
בתורה נאמר: "מפני שיבה תקום, והדרת פני זקן" (ויקרא יט, לב) - ומכאן הציווי לכבד את הזקן. כוונת ציווי זה, היא לעמוד בפני אדם זקן כביטוי לכבוד, כפי שעומדים בפני אדם גדול.
חכמים לימדונו כי עמידה זו היא בפני אדם חכם, המכונה "זקן", וכן בפני אדם מבוגר (גם אם אינו מוגדר כחכם), שבמקרה זה העמידה לכבודו באה לבטא כבוד בשל ניסיונו המרובה בחיים. וכך נאמר בשולחן ערוך: "מצוות עשה לקום מפני כל חכם, אפילו אינו זקן... ואפילו אינו רבו, רק שהוא גדול ממנו וראוי ללמוד ממנו, וכן מצווה לקום מפני שיבה, דהיינו בן שבעים שנה". (שולחן ערוך, יורה דעה סימן רמד, א).
מדברי השולחן ערוך רואים שגיל הזקנה הקובע לכבוד הוא 70 ולא 60, אף על פי שבפרקי אבות נאמר "בן ששים לזקנה, בן שבעים לשיבה" (אבות פרק ה, כא), וכן פוסק הרב עובדיה יוסף, שהחיוב הוא מגיל שבעים, והמחמיר לעמוד בפני מי שהגיע לגיל ששים – תבוא עליו ברכה (שו"ת יביע אומר, חלק ג יו"ד סימן יג).
בנושא זה אין הבדל בין גברים לנשים, וגם בפני נשים צריך לעמוד, וכך היא לשונו של הרב עובדיה בתשובה אחרת בנושא: "מצווה לקום מפני אשה חכמה בחכמת התורה, וכן מפני אשה זקנה בגיל שבעים שנה. ותלמידה חייבת לקום ולכבד את מורתה שלמדה תורה מפיה... וכשהמורה נכנסת לאוטובוס, והתלמידה יושבת, צריכה לקום מפניה" (שו"ת יחווה דעת חלק ג סימן עב).
הוא מוסיף שם: "ואם אין מקום נוסף לישיבה, עליה לתת לה את מקומה. וכן הדין לגבי אשה חכמה או זקנה, כשם שצריך לעשות כן מפני זקן או תלמיד חכם". כלומר, חלק מהכבוד שנותנים לאדם זקן או חכם, הוא גם לפנות לו מקום ישיבה, ובפרט אם הוא מבוגר שקשה לו לעמוד.
חיוב זה של פינוי מקום ישיבה, כלול בגדר המצווה של עזרה לזולת (גמילות חסדים), הנכונה בכל גיל, כלומר, אם אדם צעיר הוא נכה או פצוע או בכל מקרה שקשה לו לעמוד – צריך לעזור לו, ובאוטובוס צריך לפנות לו מקום.
ומכאן לשאלתך. אם האישה היא בת 70 צריך לעמוד בפניה, ולפנות לה מקום - גם אם היא נראית טוב.
כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר).
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
