אין כסף, אז קחו עושר תרבותי
הבריטים ייאלצו להתעמת עם צלה הגדול של אולימפיאדת בייג'ינג, שבטקס הפתיחה שלה הושקעו יותר מ-300 מיליון דולר. איך עושים זאת? פסטיבל תרבות ענק, שכולל את כל התותחים הכבדים (אולי אפילו איחוד הביטלס שנותרו בחיים)
כולכם מכירים את תרחיש הבלהות: חודש לפני שאתם עורכים את האירוע המשפחתי הגדול, עורכים קרובי המשפחה שלכם את האירוע שלהם. למרות שהשקעתם חודשים ארוכים בתכנון האירוע החד-פעמי, הקרובים עושים לכם בית ספר.
ynet ספורט מציג:
- לונדון 2012
- האתר האוליפי המיוחד והמקיף ביותר לאולימפיאדה הקרובה
אתם עורכים את האירוע ב"חוות היתושים" אבל הם מפגיזים ב"גני האורווה" היוקרתיים, אתם שוכרים את שירותיו של משה מיוזיק והם בתגובה שולפים רביעיית כנריות עיוורות מבריסל, אתם נותנים במתנה לאורחים ספר תהילים מעוטר זהב והם מעניקים לאורחיהם את לוחות הברית. איך שלא תהפכו את זה - ואתם רוצים להפוך את זה - האירוע שלכם תמיד יעמוד בצלו של קרובי המשפחה - עכשיו כבר לא כל כך קרובים.
גם לונדון נאלצת להתעמת עם צלו הגדול של אירוע אדיר מימדים, הצרוב בזיכרון העולמי - אולימפיאדת בייג'ינג. הסינים הפכו את המשחקים
ההם למפגן ראווה כוחני ועוצמתי, שמטרתו הייתה להבהיר לעולם שסין היא לא רק אומת סדנאות היזע והגוצ'י בשקל, אלא גם מעצמת נערות גומי, גמישות יותר מחשבון הבנק שלכם.
על פי הערכות, הסינים השקיעו למעלה מ-300 מיליון דולר רק בטקס הפתיחה של האולימפיאדה, עם עשרות אלפי משתתפים שהזיעו שנים ארוכות בטרם ניתנה להם האפשרות להזיע בשידור חי לעיני כל העולם. הבריטים, שהגיעו לבייג'ינג כדי ללמוד איך עושים אולימפיאדה, איבדו את מעט הצבע שעוד נותר להם על הפנים. במונחים של אולימפיאדות, בייג'ינג קבעה שיא עולמי וקטפה מדליית זהב שקשה יהיה לשחזר את הישגיה.
בתום אולימפיאדת בייג'ינג הבריטים חזרו הביתה בטיסה ארוכה וכואבת. כשהמטוס התקרב ללונדון, הם יכלו לראות מהחלון את הכלכלה שלהם מתרסקת, בגל השפל הכלכלי שפקד את העולם. אם עוד לפני כן התקיים בבריטניה דיון ציבורי מפרק משפחות באשר לנחיצות האולימפיאדה ולתקציב המיליארדים שיישפך עליה, הרי שהמיתון הכלכלי הקשה הבעיר את אש הלהבה תחת הדיון. מאז ועד היום, בריטניה מנהלת פולמוס ציבורי אדיר סביב הכדאיות הכלכלית של האולימפיאדה.
עוד בבלוגדון:
הוועדה המארגנת של אולימפיאדת לונדון 2012 הבינה שאי אפשר לנצח את הסינים באותם כלים, של כסף ועוד כסף. ישבו הבריטים וחשבו מה הם יכולים לעשות בכל זאת, שיהמם את העולם ויהפוך את אולימפיאדת לונדון 2012 לאירוע שייחרט בתודעת ההמונים, ולא רק בתודעה של אימהות האתלטים שיזכו במדליות.
ההבנה הייתה מהירה מאוד: הבריטים שלפו את הנשק הטוב והחזק ביותר שלהם מזה מאות שנים, נשק שבאמצעותו הם מנצחים בכל מקצה וכל זירה: עושר תרבותי. נדמה כי אין אומה בעולם, שמסוגלת להתהדר באוצרות תרבות, מהעבר ועד ההווה, כמו בריטניה. סופרים, משוררים, זמרים, בימאים, שחקנים - אפילו לוגמי בירה מקצועיים וחוליגנים ססגוניים האומה הבריטית הולידה וייצאה בהצלחה לכל רחבי העולם. זה אולי לא עולה הרבה כסף, אבל זה שווה זהב.
כל החגיגות, השערים והאכזבות - תקצירי ynet ספורט:
- סכנין משפילה את האלופה, 3:3 ענק בדרבי של ת"א / תקצירי ליגת העל
- ארגנטינה סיטי: שלושער לטבס, צמד לאגוארו ב-1:6 של סיטי על נוריץ'
הוועדה המארגנת של האולימפיאדה ביצעה מהלך מבריק במונחים אסטרטגיים: היא החליטה לערוך פסטיבל תרבות אדיר מימדים וראשון מסוגו, שיחל חודשיים לפני האולימפיאדה, יסתיים רק לאחר אולימפיאדת הנכים ויגיע לשיאו בטקס הפתיחה של המשחקים.
הבריטים שלפו את התותחים הכי כבדים: פסטיבל מחזות שייקספיר בביצוע להקות תיאטרון ב-37 שפות שונות (כולל תיאטרון "הבימה" שייצג את השפה העברית), סרטים קצרים מיוחדים סביב הנושא האולימפי בבימוים
של גדולי הבימאים הבריטיים (כולל מייק לי הגאון), הופעות של זמרים ולהקות בריטיים מכל השנים (מי אמר ליאונה לואיס ופלאן בי ולא קיבל?), אירועים בהשתתפות הסופרת וכלת פרס נובל טוני מוריסון, השחקנית קייט בלאנשט, ג'וד לאו, האמן אניש קאפור ועוד רבים וטובים.
אם נשמע לכם שהפסטיבל התרבותי הפך לאולימפיאדה בפני עצמה, זה לא במקרה: הבריטים החליטו לקרוא לו "אולימפיאדת התרבות 2012". המטרה היא לגרום לכל תושב של הממלכה ולכל תייר שיגיע לאיזור לקחת חלק בפסטיבל.
אם הסינים הצהירו כוונות עם מפגן כלכלי עוצמתי, הבריטים עושים זאת במפגן תרבותי שאף אומה לא יכולה - ולא רוצה להתחרות בו. עלויות ההפקה של פסטיבל תרבותי שכזה נמוכות מעוד מפגן אש-מים-תמרות עשן, אבל היכולת לחרוט את הרגעים הללו בתודעה הקולקטיבית העולמית גבוהה יותר.
טקס הפתיחה, כאמור, יהיה השיא. הבמאי זוכה האוסקר דני בויל (“נער החידות ממומבאי") מופקד על הטקס, שיכלול 20 אלף משתתפים - עבור חלק גדול מהם התשלום עבור ההשתתפות הוא הכבוד והחוויה. תקציב טקס הפתיחה אמנם תפח מ-25 מיליון ל-80 מיליון ליש"ט, אבל הוא רחוק מהתקציב הסיני.
ההפקה מתנהלת בחשאיות של ארגון ביון איראני, המשתתפים נוטלים חלק בחזרות של החלק שבו הם מופיעים, אולם לא יודעים דבר וחצי דבר על שאר חלקי המופע. אחד המשתתפים סיפר לי השבוע כי כולם, כולל הבימאים ובכירי צוות ההפקה, מחויבים להפקיד את המכשירים הסלולאריים שלהם בכניסה לכפר האולימפי, מחשש שמישהו יצלם קטעים מהחזרות ויעלה אותם לרשת.
התיקים נבדקים היטב ואנשי ביטחון משקיפים ממרומי האיצטדיון ומוודאים, באמצעות משקפת, כי אף אחד לא מקליט בחשאי את החזרות.
השושואיסטיות עובדת: אף אחד בלונדון לא יודע מי יופיע בחלק המרכזי של טקס הפתיחה. אבל הבריטים, כמו הבריטים, אוהבים להמר. בבתי ההימורים מתרחש פסטיבל הימורים שלם סביב זהות האמנים, שני בגודלו רק לפסטיבל התרבות.
וכמו שזה נרגע כרגע, גם בטקס הפתיחה הבריטים הולכים להמם את העולם עם רגע מכונן בתולדות המשחקים האולימפיים: הופעת איחוד של שני חברי להקת החיפושיות שנותרו בחיים, פול מקרטני ורינגו סטאר. ובזה, עם כל הכבוד לנערות גומי גמישות, הסינים לא יכולים להתחרות.
לפנייה לכתב/ת 
