אטם ב-3 שקלים ימנע מהכסף להישטף באסלה

את נושא שימור המשאבים, שהחל לחלחל אל בתי ישראל בשנים האחרונות, אימצתי מזמן בביתי הפרטי. בני משפחתי הפנימו זה מכבר שצריכת אנרגיה, שימוש במים ושמירה על הסביבה בכלל, הם פעילויות שכדאי ורצוי לנהל אצלנו בחיסכון ובהתחשבות וכולנו משתדלים להמעיט בצריכת החשמל ולבזבז כמה שפחות מים.

• עוד בערוץ כלכלה ירוקה
  

כך למשל, מייבש הכביסה הופעל במהלך השנים האחרונות רק במקרים בודדים וכשלא היתה ברירה, למשל בשבת הקצרה של הבן החייל בחורף. מכשירי החשמל מכובים לחלוטין בלילה,  והם אפילו לא במצב של STAND BY, על מנת למזער צריכת חשמל.

בנוסף, הגינה הקטנטונת שלנו מכילה צמחייה ארץ ישראל חסכונית במים ואין לנו דשא או צמחיה טרופית. אנחנו אוספים את מי הטל ומשקים בהם את העציצים, וגם את כלי הרכב אנחנו מקפידים לשטוף רק כשיורד גשם. מיותר כמעט לציין שכל הנורות בבית חסכוניות ושאין לנו בר מים, לאחר שחישוב שעשינו העלה כי צריכת האנרגיה של בר שכזה זהה לזה של מקרר.

גם בבתי השימוש אנחנו מקפידים וכל האסלות הן דו כמותיות, כפי שמתחייב על פי חוק. אכן, מדינת ישראל היא בין המדינות הראשונות והבודדות שחייבו את הציבור בהתקנת מיכלי הדחה דו כמותיים, דבר שמלמד על חשיבה מערכתית בריאה וחשובה: שמירה על הגיינה וחסכון במים. אבל, אליה וקוץ בה: במיכל ההדחה יש "בזבזן שקט", שגורם לבזבוז אדיר של מים.

בשקט בשקט - המים זולגים

במנגנון ההדחה יש שני אטמים עשויים מפלסטיק, האחד של המצוף והשני של המנגנון. האטם הזה מתקשח עם השנים, מאבד את גמישותו וגורם לזליגה חרישית של מים מתוך מיכל ההדחה אל האסלה.

בשקט בשקט, מדובר בהערכה מאוד שמרנית של כמיליון מטרים מעוקבים של מים בשנה. אם נניח כי מיכל עם אטמים לקויים מאבד כחצי ליטר ביום, ואם נניח כי בישראל 5 מיליון אסלות דולפות בבתים, עסקים, עסקים, שירותים בתעשייה, בבתי מלון, בבתי חולים, בתי ספר ועוד - או אז מדובר על לא פחות מ-2,500 מ"ק ביום.

צריכת המים ממוצעת בישראל עומדת על כ-150 ליטר לנפש ביום, כלומר, מי-הדלף הללו יכלו לספק את צריכת המים הכוללת לשתיה, לבישול, למקלחת, לכביסה ולהדחת אסלות, של כל תושבי בנימינה- גבעת עדה במשך שנה שלמה.

באתרי החברות ההמלצה היא להחליף רק כשניכרת נזילה, כאשר למעשה יש דליפה עוד בטרם היא "ניכרת". אז בבית הפרטי שלנו יש מהנדס מים שמקפיד על כל רחש, ומחליף את האטם (שעלותו 3 שקלים) כל אימת שרחש קל נשמע מכיוון השירותים. אך זה לא כזה טריוויאלי ולא כך פשוט כפי שתראו בהוראות כאן.

מה בכל זאת ניתן לעשות כדי להימנע מהבזבוז? אין ספק שאפשר להשקיע באטם מחומר עמיד יותר, סיליקון למשל, כדי להימנע מבזבוז מים מיותר. בארגונים ובמוסדות ניתן להחליף אטמים באופן תדיר ומסודר.

ובאופן אישי אני מברכת על כך שאין לנו בבית מיכל הדחה נסתר, מכיוון שבמקרה כזה - הגישה לניאגרה עצמה מסובכת הרבה יותר ודורשת הזמנת טכנאי מיומן. התוצאה היא בדרך כלל דחייה, התעלמות, המשך הזנחה ובסופו של דבר בזבוז רב.