סוריה - תחנה סופית לאביב הערבי?
בשאר אסד הוא דוגמה למנהיג ערבי שלא מוותר על כיסאו כמו בתוניסיה ובמצרים ולא נאלץ לוותר על ראשו כמו בלוב. בזמן שמשטרו מחזיק מעמד ומרגיל את העולם למראות זוועה, צופות במתחולל המדינות שבהן ההתקוממות עוד בחיתוליה
"בשאר מעוניין בערבויות (מהאופוזיציה) כדי לספח את סוריה לעיראק ולהפכן לחלק מהאימפריה הצפווית האיראנית (אימפריה פרסית שיעית מהמאה ה-16). השלב הבא יהיה המפרץ הערבי (המפרץ הפרסי) ומזרח חצי האי ערב והתוצאה תהיה מלחמה בין סונים לשיעים".
- תגובית באל-ג'זירה, הטוקבקיסט מזדהה כמוסלמי תימני
"לו היה קם ישו המשיח שוב לתחייה, הייתם צולבים אותו בשם המאבק בטרור"
- שלט שהציבו מתקוממים בחומס
"המהפכה הסורית תהפוך לג'יהאד מקודש שיביא לסופם של הנוציירים (עלווים) בסוריה ושל הציונים בפלסטין"
- כותב באתר האופוזיציה "שבאב סוריה"
בעולם הערבי עדיין סובבים גלגלי המהפכות, מ"אביב ערבי" ל"חורף איסלאמי", הסיסמאות מתחלפות מ"הפלת המשטר" ל"הפלת נציגי המשטר הקודם" ועדיין לא ברור לאן נעה העגלה. אך לא כך בסוריה. השלטון מחזיק מעמד ואינו בוחל בשום אמצעי דיכוי. מדי יום נמסרים בחדשות מספרי מוות מסוריה ונראה כי העולם מתחיל להתרגל לרצח העם המזוויע המתרחש בלב המזרח התיכון.
מרחץ דמים בסוריה - כתבות נוספות:
הרוגים בחומס, "הירי הכבד ביותר מאז הפסקת האש"
האו"ם: לפחות מיליון סורים פליטים במדינתם
אסד הורס, שר הכלכלה מתרברב בווילה מפוארת
האו"ם ישלח פקחים לסוריה, "נשקול עוד צעדים"
כאשר החלו המהומות בסוריה, עמדו לנגד עיניו של הנשיא בשאר אסד שתי דוגמאות הפוכות: מצד אחד נשיאים הססניים שוויתרו על השלטון בתוניסיה ובמצרים, ומצד שני מנהיג באיראן שחיסל באכזריות את המהומות בארצו ב-2009 ושורד עד עצם היום הזה. אסד מבין היטב, כי גם בלוב היה מועמר קדאפי גובר על מתנגדיו, אלמלא התערבו המעצמות. על כן, בחירתו של אסד להפעיל אלימות קשה נגד מחוללי המהפכה אינה מפתיעה.
יש לזכור כי לנגד עיניו של אסד ניצבת הצלחתו של אביו בדיכוי מרד "האחים המוסלמים" בשנות ה-80 באמצעות טבח המוני. גם אז, כמו היום, עבר הרצח המזעזע בשתיקה של העולם. אסד מוכיח בדרכו הצינית, כי לא קיימת סולידריות ערבית או איסלאמית אמיתית, כי אף מדינה באזור לא מוצאת לנכון להציל את המשפחות הנמחקות בבתים המופגזים, וכי תמונות הילדים המתים באתרי האופוזיציה לא מעוררות את מצפון העולם המוסלמי.
מדינת הלכה? הלכה המהפכה
בארצות שבהן תם השלב הראשון של המהפכה, ניצחו המפלגות האיסלאמיות בבחירות – התפתחות שמערערת את ביטחון הצעירים, רבים מהם חילונים, ופוגעת באמונם במטרות האמיתיות של המהפכה. רוב מחוללי המהפכות בראשית 2011 תכננו להביא צדק חברתי למדינותיהם, לא להקים מדינות הלכה איסלאמיות.
אם אסד ינצח, הוא יהפוך לגיבורם של מתנגדי "האחים המוסלמים" ושל תומכיו השיעים בסוריה, בלבנון ובעיראק. גם אם לא יודו בכך בפומבי, ישמחו על ניצחונו גם חלק מהנוצרים, מהדרוזים ומהעלווים החוששים מעליית האיסלאם הסוני. אסד יוכל לטעון כי מנע את השתלטותם של גורמים איסלאמיים קיצוניים כמו אל-קאעידה וכי שלטונו הוא המשטר החילוני היחיד באזור.
ניצחון כזה עלול לעודד דיכוי אלים, בסגנון סורי, של מהפכות נוספות הנמצאות כיום בשלב מעבר, כמו בתימן, או בשלב ראשוני, כמו בבחריין. הדוגמה הסורית יכולה אפילו להביא לרגרסיה, כלומר לעודד את חזרתם של גורמי השלטון הקודם, בעיקר בארצות כמו מצרים, שבהן שמרו גורמים אלה על כוחם בשורות הצבא.
החצר הסעודית
הזמן החולף פוגע במהפכה ושוחק את עוצמתה. עם הזמן, הופכת המהפכה הסורית ממהומות אזרחיות לקרבות רחוב מזוינים. החסימה המשולשת (רוסיה-סין-איראן) לכל ניסיונות ההתערבות המערבית בסוריה, מבטיחה את המשך דיכוי המהפכה עד קץ המהומות.
סיד אחמד אלח'דר, הכותב פרשן עיתון "אל-ערב" הקטרי, טוען בצער, כי המהפכה הסורית נכשלה וכי כל הברירות העומדות בפני העם הסורי גרועות. לטענתו, כל פתרון עתידי יהיה פשרה עם המשטר ולא יביא להחלפתו.
בסקר שערכה רשת אל-ג'זירה במרס, בתוכנית "אתג'אה מעאכס" (כיוון הפוך), נשאלו יותר מ-30 אלף לגבי עתיד המהפכה הסורית. 88.4% מהם אמרו כי היא עתידה להצליח. אולם צופי אל-ג'זירה הם ברובם סונים התומכים במהפכה. העורך נאלץ להודות, כי הנתונים בשטח אינם מעודדים כלל. באותה תוכנית הסכימו המרואינים תומכי המהפכה והמרואינים תומכי המשטר הסורי רק על דבר אחד: המהפכה, שנמשכה למעלה משנה, גבתה אלפי קורבנות, הרסה כליל את כלכלת סוריה ושיתקה את החיים במדינה.
הפגיעה החמורה שמחוללות המהפכות הערביות בכלכלות מצרים וסוריה מעודדות את המשטרים שעומדים על תילם למנוע בכל מחיר התפרצות מהפכות דומות אצלם, בעיקר במדינות שיש להן הרבה מה להפסיד. סעודיה ומדינות המפרץ, המבקרות היום בחומרה את הדיכוי בסוריה, ישתמשו קרוב לודאי באותם אמצעי דיכוי, כאשר המהפכה תגיע לחצרותיהן.
ד"ר ירון פרידמן, בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מלמד ערבית ומרצה על האיסלאם בטכניון במחלקה ללימודים הומניסטיים, בבית הגפן ובמכללת הגליל. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות", יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010
לפנייה לכתב/ת 
