ההתאבדות שזעזעה את המצפון הלבנוני
אלם דשסה, צעירה אתיופית, אם לשלושה, לא שעתה לאזהרות ונסעה לעבוד כעוזרת בית בלבנון. סרטון שתיעד את ההתעללות בה באמצע הרחוב גרם לסערה במדינה. כמה ימים לאחר פרסומו התאבדה בתלייה בבית החולים
סיפורים טרגיים על התעללות בעובדי משק בית נפוצים בלבנון. אבל סרטון שבו נראית עובדת מאתיופיה נגררת ברחובות ביירות ימים ספורים לפני התאבדותה הצליח לזעזע את מצפונם של לבנונים רבים.
תעשיית עובדי משק הבית משגשגת בלבנון והמגזר סובל מאכזריות, מחוקי עבודה מיושנים, וממשכורות נמוכות במיוחד. ההתעללות שהתפרסמה הביאה לכך שאתיופיה, הפיליפינים, מדגסקר ונפאל אסרו על אזרחיהם להגיע למדינה כדי לצורכי עבודה.
אבל אלם דשסה, בת 33, לא שמעה לאזהרות והגיעה לביירות התוססת בעזרת חברת כוח אדם לבנונית. בסוף פברואר שידר ערוץ LBC הלבנוני סרטון חובבים קורע לב שצולם בידי עובר אורח אנונימי, שבו נראית דשסה שוכבת בשיחים מחוץ לקונסוליה האתיופית וצועקת "לא, לא, לא".
בסרטון נראה גבר מרים אותה בכוח מהקרקע ומנה להכניס אותה לתוך מכונית. דשסה צורחת ובוכה והגבר, שזוהה מאוחר יותר כעלי מחפוז, אוחז בשערה. מחפוז הוא אחיו של ראש חברת כוח האדם שהביאה את דשסה ללבנון.
הקונסול האתיופי, אסמיניו דבלייה בונסה, אמר כי דקות ספורות לפני כן הביא מחפוז את דשסה לקונסוליה והתלונן כי היא חולת נפש ויש לגרשה מהמדינה. "אמרנו לו שהיא זקוקה לטיפול רפואי", אמר הקונסול לרויטרס. "באות לכאן הרבה בחורות עם בעיות. חלקן צעירות ולא מסוגלות לעבוד. לפעמים אנחנו פשוט מוצאים אותך מסתובבות ליד הקונסוליה". לדברי בונסה, מחפוז הסכים לקחת את דשסה לטיפול והלך.
"אף אחד לא ציפה שיקרה מה שקרה", אמר הקונסול, ששמע את ההתעללות מחלונו והזעיק את המשטרה. עם זאת, הוא הודה שלעתים קרובות הוא מקבל דיווחים על מכות מצד המעבידים.
המשטרה עצרה את מחפוז והביאה את דשסה לבית החולים, שם ביקר אותה הקונסול מאוחר יותר. "הוא סיפר כי הייתה חרדה שלא תצליח לשלם חוב לחברת כוח האדם שהביאה אותה ללבנון. בעלה נישא לאחרת והיא לקחה הלוואה כדי לשלם את חובה".
ארבעה ימים לאחר הביקור דיווחו הרופאים לקונסול כי דשסה תלתה את עצמה מהחלון באמצעות הסדין ומתה.
התאבדות כל שבוע
המקרה של דשסה אינו נדיר. ארגון זכויות האדם " Human Rights Watch" מדווח כי בממוצע, מדי שבוע מתאבדת עובדת משק בית או מתה מנפילה מגובה.
שני שרי עבודה הציגו חוקים חדשים לשיפור התנאים אך אי יציבות פוליטית ואדישות כללית מנעו את קידום הנושא. אך סיפורה של דשסה שונה בכך שההתעללות בה תועדה וגרמה לסערה ציבורית. הקבינט הביא לפתיחת חקירה לאחר השידור ומשרדי העבודה והמשפטים ערכו דיון חירום בנושא.
בלבנון, חוקי העבודה אינם תקפים לגבי מהגרי עבודה. הם ממומנים אישית בידי מעבידיהם, המבקשים עבורם אשרות שהייה ונחשבים למעין "ספונסרים" שלהם. סוכנויות כוח האדם מביאות את העובדים, אך לרובן אין כל מחויבות חוקית כלפיהם.
"שיטת הספונסרים בעייתית כי היא כובלת את העובדת למעביד", מסבירה רולה אבימורשד מארגון לבנוני הפועל נגד אלימות כלפי נשים. "הדבר יוצר פגיעות אצל העובדות ונטל עבור המעבידים". במסגרת השיטה, עובדת לא יכולה להחליף עבודה אלא אם כן קיבלה אישור לכך ממעבידה.
אין שכר מינימום ואין ימי חופשה. עובדות רבות מדווחות כי מעבידיהן נעלו אותן בבתים והחרימו את דרכוניהן. "אין דרך מילוט. אם הן ינסו לעזוב את המעביד הן יעמדו בפני גירוש או מעצר. המעבידים אומרים שהם רוצים להגן על ההשקעה שלהם", מסבירה אבימורשד. "חלקן לא רוצות לחזור כי הן נכנסו לחובות כדי להגיע ללבנון, אז הן נשארות במצב הזה".
היררכיה גזעית
הלבנונים מספרים על דירוג ברור של מהגרי העבודה הרצויים – על פי גזע וידע. בראש הרשימה עובדים
דוברי אנגלית מהפיליפינים, שהבאתם עולה אלפיים דולרים. אתיופים ממוקמים בתחתית הדירוג.
קרול מסקרם, אתיופית שעברה לביירות לפני עשר שנים, לאחר שהכירה את בעלה הלבנוני באדיס-אבבה, מקווה שמותה של דשסה לא יהיה לשווא. "אני מקווה שהממשלה תיקח עכשיו אחריות", אמרה מסקרם, פעילה למען זכויות העובדים שמכנה את העובדות האתיופיות "הילדות שלי".
"לא כולם נוהגים כך, אך יש לבנונים שמתייחסים לעובדות שלהם בבוז", אמרה מסקרם. "אבל עבורי, כשאחת מהילדות שלי מספרת לי שמצאה עבודה בבית כאן, אני מרגישה גאווה. הן עובדות כדי להשיג חיים טובים יותר".
לפנייה לכתב/ת 
