מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.4%

אחרי יותר מחצי שנה, ההתייקרויות חוזרות למדדים. מדד המחירים לצרכן, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), עלה בחודש מרס ב-0.4%, לאחר 4 חודשים שבהם נרשמה ירידה או יציבות במדד.

העלייה מיוחסת בעיקר לסעיפי הדלק והשמנים לכלי רכב (3.6%), ההבראה והנופש (2.7%) והעופות (1.3%). ירידות נרשמו בסעיפי החומרים לאחזקת משק הבית (2.1%-), סלטי ירקות מוכנים (6.4%-) והמשקאות הקלים (1.9%-).

בסעיף הדיור, חלה עלייה של 0.4% שתרמה עשירית האחוז לעליית המדד כולו. בסעיף הירקות והפירות, חלה ירידה של אחוז אחד שלא השפיעה כלל על המדד.

בעקבות העלייה, עודכנה אינפלציה בפועל והיא עומדת כעת על 1.9%, במרכז תחום היעד שקבעה הממשלה (1%-3%).

מדובר בעלייה הראשונה של מדד המחירים מאז אוקטובר 2011, לאחר שבנובמבר ירדו המחירים ב-0.1% ובשלושת החודשים שלאחר מכן נותר המדד ללא שינוי. הלכה למעשה, מדובר בעלייה משמעותית ראשונה של המדד מאז יוני 2011, אז רשם עלייה של 0.5%.

על פי תחזיות האנליסטים, העלייה הנוכחית אינה תופעה חד פעמית או עונתית. מדד חודש אפריל צפוי להצביע על עלייה גבוהה אף יותר, בשל התייקרויות החשמל והדלק שנכנסו לתוקפן בתחילת החודש.

מדד המחירים לצרכן בחודשים האחרונים

האם הריבית תעלה?

נתוני מדד שפורסם היום מבשרים על מגמה שהורגשה כבר בחודשיים האחרונים, בעיקר על רקע המתיחות הגוברת במזרח התיכון. עליית מחיר הדלק בעקבות הסנקציות על איראן והעלייה הצפויה במחיר החשמל בעקבות שיבוש אספקת הגז ממצרים, תורמות הן לעליית מדד מחירי האנרגיה והן לעליית המדדים האחרים עקב התייקרות ההובלה והייצור.

בנוסף, המצב הביטחוני מביא לאחרונה לירידה בשער השקל שגורמת להתייקרותם של מוצרים מיובאים. בשל התהליכים הללו, העלו לאחרונה האנליסטים את תחזיותיהם לאינפלציה העתידית וממוצע תחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים עומד על 2.6%. 

בנק ישראל כבר מגיב להתפתחויות הללו והעלייה בתחזיות האינפלציה היא אחת הסיבות המרכזיות לכך שהבנק נמנע מלהעלות את הריבית במשק בחודשים האחרונים, למרות ההאטה בפעילות הכלכלית בעקבות התפתחות משבר החובות באירופה.

העלאת ריבית היא אחד משני הכלים המרכזיים להתמודדות עם התייקרויות. העלאת ריבית תורמת להתחזקות המטבע המקומי ובכך מוזילה את עלותם של מוצרים מיובאים, כמו כן היא מקטינה את הביקוש למוצרים שהם בגדר מותרות או השקעה על ידי כך שהיא מייקרת את עלותן של הלוואות ואשראי ומעודדת את הציבור לשמור את כספו בכלי חיסכון צמודי ריבית. 

בשבוע הבא יפרסם בנק ישראל את הריבית לחודש מאי. אם תחליט הוועדה המוניטרית של הבנק להעלות את הריבית יהיה מדובר בהחלטה יוצאת דופן, על רקע המצב הכלכלי העולמי. משבר החובות באירופה עדיין בעיצומו, וקצב הצמיחה של המשק הישראלי נמצא בירידה (תחזית הצמיחה של בנק ישראל עומדת על 3.1% ל-2012, לעומת שיעור צמיחה של 4.7% ב-2011). בתקופות של האטה כלכלית נהוג לשמור על ריבית נמוכה כדי לעודד יזמים לקחת הלוואות ולהשקיע ביצירת מקומות עבודה חדשים.

לא רק בבנק ישראל מתמודדים כבר כמה חודשים עם בואן הצפוי של ההתייקרויות. בממשלה חשים כבר זמן מה כי לאחר תקופה קצרה של רגיעה, הנטל על הציבור שוב הולך ומכביד. לפני החג אף אישרה הממשלה קיצוץ של 2% בתקציבי השכר של המשרדים, על מנת לממן הפחתה של המס על הדלק, כדי למתן את התייקרותו.

בידי חברי הממשלה נמצא הכלי המרכזי השני להתמודדות עם התייקרויות - הורדת המסים העקיפים. מדובר במס ערך מוסף (מע"מ), בשיעור של 16% כיום, שמוטל באופן גורף על כל מוצרי הצריכה למעט פירות וירקות; במס הבלו שמוטל על דלקים; במס הקניה ובמכסים.

כל הפחתה במסים עקיפים יכולה להתרום לירידה במחירם של המוצרים שעליהם מוטל המס, אך היא פוגעת בהכנסות המדינה ממסים ומחייבת קיצוץ תקציבי או העלאה של מסים אחרים (מס הכנסה, מס חברות, מס על קרקעות ועסקאות נדל"ן או ביטוח לאומי).