יהודי במסגד, אימאם בבית כנסת. כך נראה פיוס
לאחר הטבח בטולוז שבו נרצחו 4 יהודים נדחקה מעט הצדה העובדה שיהודים ומוסלמים בצרפת עמדו אלה לצד אלה כדי לגנות את המעשים הנתעבים. הרב מארק שנייר מניו יורק, שהקים קרן לפיוס בין הדתות, מספר ל-ynet על חלקו בקירוב הלבבות. "יש לנו הרבה מן המשותף - האיום האיראני לדוגמה"
שבעה רבנים ושבעה אימאמים דוברי לטינית נכנסו לפני כמה ימים למוזיאון השואה בוושינגטון. לא, זאת לא התחלה של בדיחה יהודית אלא סיפור אמיתי. אנשי הדת המוסלמים והיהודים - מברזיל, ארגנטינה ומדינות נוספות בדרום אמריקה - הגיעו יחד לבית הלבן ולמחלקת המדינה ופגשו חברי קונגרס יהודים ומוסלמים בגבעת הקפיטול, במה שנראה כצעד קטן נוסף של אנשי דת מובילים מוסלמים ויהודים להדק את ההבנה בין שתי הדתות.
חדשות נוספות מהעולם הגדול :
- ספין איראני? "מוכנים לפשרה אם יוסרו הסנקציות"
- רצח בצמרת הסינית: "אשת הבכיר הסתירה עסקה"
- 6 ימים לבחירות: סרקוזי - הנשיא הכי לא אהוד
- לפיפה יש אקדח: תיעצר בגלל איום על פפראצי?
למי שחי במזרח התיכון זה נראה אולי נאיבי, אבל הרב מארק שניייר מניו יורק, שהקים את "הקרן להבנה גזעית", מתעלם מרעשי הרקע וממשיך בשלו. בסוף שבוע אחד בחודש נובמבר 2009, ארגן שנייר תפילות משותפות, כשרבנים הופיעו בפני מתפללים ב-50 מסגדים בארצות הברית ואימאמים הופיעו ב-50 בתי כנסת במדינה.
כעבור שנה העביר הרב שנייר את ההצלחה האמריקנית לאירופה. את פירות שיתוף הפעולה היהודי-מוסלמי הוא קצר בעקבות הטבח בטולוז בחודש שעבר, אז הובילו רב ואימאם צעדה משותפת לזכרם של הנרצחים ונגד הגזענות.
"גינוי מעורר השראה"
"הם בוגרי המאמץ שלנו שעבר לאירופה לפני שנתיים וחצי. הם הובילו הפגנה.
זוהי תוצאה של העבודה שלנו. זה לא היה קורה בצרפת לפני חמש שנים", אמר הרב שנייר בראיון ל-ynet.
בעקבות הטבח בטולוז, שבו נרצחו ארבעה יהודים, פרסם הרב שנייר מאמר משותף עם האימאם שמסי עלי, המנהיג הרוחני של המרכז המוסלמי של שכונת ג'מייקה בניו יורק. במאמר שפורסם בסוכנות הידיעות היהודית JTA, כתבו השניים כי זווית אחת של האסון קיבלה פחות תשומת לב תקשורתית: "הצורה מעוררת ההשראה שבה מוסלמים ויהודים בצרפת עמדו אלה לצד אלה לגנות את המעשים הנתעבים".
אנשי הדת המוסלמי והיהודי כתבו יחדיו במאמר כי "המנהיגים של המוסלמים והיהודים בצרפת נשבעו לעמוד יחד", והוסיפו כי הצעד המעודד של התארגנות משותפת של יהודים ומוסלמים לא התרחש בחלל ריק.
"חייבים לגשר על הפערים"
הרב מארק שנייר מכהן כרב של שני בתי כנסת אורתודוקסיים מובילים במדינת ניו יורק: ה- New York Synagogue במנהטן וה-The Hampton Synagogue בעיירת הנופש ווסת'המפטון בלונג איילנד - שניים שהם בעצם אחד כי ברוב ימות השנה המתפללים של שנייר נמצאים במנהטן, ואילו בקיץ הם מבלים בעיירת הנופש היוקרתית.
אולם החלום הגדול של שנייר, הוא פיוס יהודי-מוסלמי. "אנחנו בונים תנועה בינלאומית משום שבעולם יש 14 מיליון יהודים ו-1.4 מיליארד מוסלמים והיחסים עם המוסלמים הוא נושא קיומי עבור היהודים. אנחנו צריכים לצמצם את הפערים. יש לנו הזדמנות לעשות את זה בגלל האיום האיראני המשותף", סיפר שנייר.
שנייר יודע שמטיחים בו שהוא פנטזיונר ואיש חלומות. בעבר הוא אמר בראיון ל-ynet כי "לפני 20 שנה אמרו עליי שאני אידיאליסט לא מציאותי, כשפעלתי לקדם מערכת יחסים בין השחורים לבין היהודים אחרי הפרעות בקראון הייטס. פעלנו אז יחד לשקם את מערכת היחסים".
"מלך בחריין אמר לי: יש לנו אויב משותף"
לדברי שנייר, הוא ביקר באחרונה במדינות המפרץ הפרסי והיה אורח של הוד מלכותו מלך בחריין. "המלך אמר לי שלבחריין ולישראל יש אויב משותף באיראן. אני שומע את זה יותר וזו, הזדמנות עבור ישראל לעשות ברית. מבחינת מדינות המפרץ, הנושא האיראני הרבה יותר חשוב מהנושא הפלסטיני".
מהו הנושא המשותף לך ולאימאמים שחברו אליך?
"האתגר שלי הוא מעבר לדיאלוג. העבודה שלי היא לא חילופי מילים יפות. אני נלחם נגד איסלאמופוביה והאימאמים נלחמים נגד אנטישמיות. העבודה שלנו היא להילחם כל אחד על הזכות של השני".
הרב שנייר מגדיר את הצלחת תוכניתו בארה"ב כ"עצומה" ואת ההצלחה באירופה כ"מצוינת". "בשש השנים האחרונות היינו בחזית הבינלאומית כדי להביא לפיוס יהודי-מוסלמי. הפעילות שלנו החלה בארה"ב ובקנדה ב-2007. בקיץ 2009 הבאנו לוושינגטון משלחת של אימאמים ורבנים מ-10 ערים באירופה ופתחנו את התוכנית באירופה", סיפר שנייר.
"יש הצלחה יוצאת מן הכלל בארה"ב, הצלחה טובה באירופה ורצינו להרחיב אותה לדרום אמריקה - לחשוף את העמיתים שלנו למנהיגים בוושינגטון ולחזיר אותם עם מסר לקהילות שלהם בדרום אמריקה", אמר שנייר. "בחודש נובמבר הם יצטרפו למשפחה המורחבת שלנו של פגישות של רבנים במסגדים ואימאמים בבתי כנסת ברחבי צפון אמריקה, אירופה ועכשיו גם בדרום אמריקה".
המטרה של ביקור המשלחת מדרום אמריקה בוושינגטון הייתה להציג לאנשי הדת המוסלמים והיהודים ביבשת זו את העבודה שעושה "הקרן להבנה גזעית" בפיוס בין הדתות.