אולימפיאדה? בלונדון עסוקים בבולים וביורו
בלוגדון: 100 יום לאולימפיאדה ובכיכר טרפלגר נמצאים בעיקר תיירים שמצטלמים עם השעון האולימפי. האנגלים מעדיפים לבחור ראש עיריה חדש, לדאוג למחירי הבולים, להתכונן ליורו הקרוב ולחגיגות ה-60 להכתרת המלכה
100 ימים מטקס הפתיחה של האולימפיאדה. ציון דרך שאמור להיות חגיגי במיוחד, אבל האנגלים עדיין מנומנמים. נכון, יש טיעונים טובים ליובש שנפל, כאילו שמדובר במשחקים שיתקיימו במחתרת: בעוד שבועיים, ב-3 במאי, חמישה מיליון בעלי זכות בחירה לונדונים יבחרו בראש העיר שלהם, והאמת היא שגם הקמפיין הזה בקושי מורגש. הסיבה? האנגלים עסוקים באגירת בולים.
עוד ב-ynet ספורט:
- לראשונה: שופטת תשפוט במשחק בליגת העל
- נעליים וחולצות נגנבו מחדר ההלבשה של ריאל מדריד
- חצי גמר האלופות: 1:2 לבאיירן מינכן על ריאל מדריד
בסוף החודש המחיר עולה ב-30 אחוז, ובינתיים כולם מנסים לרכוש חפיסות של עשרה בולים בלי ערך נקוב כמו אסימונים בשעתם. הדואר כבר הודיע על קיצוב, אבל האנגלים עוברים מסניף לסניף כדי לעשות מכה. אחר כך, בחודש יוני, יתחילו חגיגות ה-60 להכתרת המלכה וכל בריטניה תהיה עסוקה בפסטיבל הזה.
במקביל, הנבחרת האנגלית תנסה לעלות משלב הבתים בטורניר היורו ורק אחרי כל זה, יגיעה תורה של האולימפיאדה. לא פלא ששלושה סינים, שהם כידוע תא משפחתי במדינה שבה הילודה מוגבלת לילד אחד,
משפשפים את העיניים בכיכר טרפלגר. למה טרפלגר? כי זה המקום היחיד במרכז לונדון שבו אפשר להריח אולימפיאדה, בזכות השעון הענקי של חברת "אומגה", שמונה את הימים, השעות, הדקות והשניות שנותרו לטקס הפתיחה.
השעון היפה הזה הפך למסמר תיירות אטרקטיבי, פופולרי לא פחות משעון אחר, הביג בן, שניצב לא רחוק ממנו. מעל לכיכר משקיף מגובה 59 מטר האדמירל נלסון, שמאז קרב טרפלגר בו הטביע את המוטו שנחקק בלב כל אנגלי: "אנגליה מצפה", ראה ממרומי העמוד עליו מוצב פסלו, כבר שתי אולימפיאדות.
הסינים מצטלמים במרץ, מחליפים ביניהם עמדות עם ילדתם המתוקה ויורים הנחיות במנדרינית, לא שמים לב בהמולה שהם עצמם מתועדים. רק כשהם מבינים שהם עצמם הופכים לנושא, מתעורר חשדם או יותר נכון הפחד שכנראה מקנן בכל סיני שיוצא לבלות וחרד שמא תמונתו, גם אם תתפרסם בישראל, תגיע לעיני השלטון. על צילום חזיתי כמובן שאין על מה לדבר, גם שמות לא יספקו. הבעל, היחידי שמדבר אנגלית כלשהי, מוכן בסוף לספק שם פרטי - ג'מבי.
"האנגלים לא נלהבים מכלום"
השלושה מאוכזבים שאין אווירה ברחובות כשנותרו על השעון 102 ימים. "בסין", מספר ג'מבי בגאווה, "102 ימים לפני האולימפיאדה היה כבר קידום גדול במדינה, בכל עיר ובכל כפר. הממשלה דחפה את זה, אבל כולנו בסין שמחנו והתמלאנו גאווה. פה חוץ מהשעון הזה, אין כלום ואנחנו מסתובבים מהבוקר".
הסיני מעלה אפשרות שמדובר בתרבות אחרת או ש"זה עניין של אופי. האנגלים לא נראים לי נלהבים מכלום ויכול להיות שהם בעצם כבר רגילים לזה",
הוא מנסה לתת הנחות, "היו להם כבר שתי אולימפיאדות ואליפות עולם בכדורגל, אז אולי הם לא מתרגשים. אני לא יודע להסביר, אבל אצלנו זה היה אחרת לגמרי. פה לא נראה לי שהממשלה מעודדת את זה".
הסינים הולכים לדרכם, אבל הביקוש לעמדת צילום בחזית השעון לא יורד לרגע. האמת היא שהבריטים גילו התלהבות גדולה ואפילו מרשימה כשהכרטיסים הוצעו למכירה אשתקד. מבחינת רבים זה אמנם נגמר במפח נפש כי השיטה התבררה כטפשית, הקונים נדרשו לשלם על ההזמנות ואז לעבור הגרלה שבסופה יתברר להם בכמה כרטיסים זכו, אם בכלל.
1.6 מיליון הזמינו 20 מיליון כרטיסים, פי שלושה מההקצאה. יצא שאנגלי שהזמין
כרטיסים ב-5,000 ליש"ט, מתוך הנחה שיעלה בגורל אולי עשרה אחוז, קיבל את כל מה שהזמין ונתקע עם מלאי ענק והוצאה מרוששת לעומת אנגלי שהזמין באותו היקף ולא זכה גם לא בכרטיס אחד באותה הגרלה.
פראן בת ה-18 למשל, שתתחיל ללמוד את ההיסטוריה של האמנות באוקספורד בשנה הבאה, מאושרת בכרטיסים שלה לשתי תחרויות, גם אם הן די ביזאריות: היאבקות בסגנון יווני רומי וקפיצות סוסים. "זה לא בדיוק מה שחשבנו שנקבל כשהמשפחה בחרה באירועים ב-2,000 ליש"ט ואלה לא היו בעדיפות ראשונה או שניה, אבל לזה קיבלנו שני זוגות כרטיסים".
מילא קפיצות סוסים, בזה האנגלים לא רעים אבל היאבקות, אני שואל אותה, חשבתי שזה ענף לצ'צ'נים. לא, היא לא יודעת אם יש מתאבק בריטי שמתחרה בענף המוזר הזה, אבל "אני שמחה,
כי פחות חשוב סוג התחרות, העיקר להיות שם". ולמה אין עוד אווירה? דגלים? זה היא מניחה, "יתחיל כמה שבועות לפני טקס הפתיחה, כשיתחילו לשלוח את הכרטיסים ובטוח שתהיה אווירה כזאת שלא יפסיקו לדבר על זה".
סמוך לכיכר טרפלגר, הכיכר המרכזית של לונדון, כיכר לסטר, מרכז התיאטראות ובתי הקולנוע, הפרמיירות ובתי הקזינו. אבל הכיכר סגורה לשיפוצים. השלטים מודיעים שהיא תושלם באפריל 2012, אבל לפי כמות הבורות, ערימות הבלוקים והחצץ - הכיכר תצטרך לחכות.
האמת היא שהאולימפיאדה כמעט מוכנה. נשאר רק לאסוף את הלפיד באולימפיה, להנפיק 25 אלף אישורים לעיתונאים, להקים כמה מסכי ענק בפארקים, לפתוח 27 חנויות מזכרות 2012, לתדרך 10,000 אנשי אבטחה וכן, גם לבחור בראש העיר שישב בתא הכבוד ליד המלכה בטקס הפתיחה.
לפנייה לכתב/ת 
