ילדים זה שמחה (וכסף): זהירות, כתבה אופטימית
קבוצת הגיל של 34-20 היא קריטית לחיזוי צמיחה של מדינה. הגיל הממוצע בישראל עומד על 29 ובשני העשורים הקרובים צפויה קבוצת גיל זו לזנק ב-23.5% - הגידול הגבוה בכל ה-OECD. זהו חיובי - בתנאי שהחרדים ימשיכו להשתלב בעבודה
הכלכלה הישראלית מצויה בתחרות מול כלכלות העולם המערבי מבחינת כוח המשיכה שלה כמשק מעסיק פוטנציאלי, בעולם בו אנשים צעירים נודדים בין ארצות בחיפוש אחר עבודה טובה יותר. כלכלת ישראל נבחנת תדיר מול ביצועי הכלכלות הקרויות מדינות ה-OECD, שהינן 34 מדינות וישראל בתוכן, הנחשבות לכלכלות המפותחות בעולם. לאן הולך המשק הישראלי ביחס למשקים המתחרים הללו?
מחקרים מראים שגורם שמסוגל לחזות טוב את העתיד הכלכלי של מדינה הינו שיעור גילאי 20 עד 34 מסך האוכלוסייה. מדובר בקבוצת הגיל החשובה ביותר מבחינה כלכלית מכיוון שהיא צורכת יותר מקבוצות הגיל האחרות דירות, מכוניות, השכלה, ריהוט, ביגוד ועוד.
זוהי קבוצת גיל עם יותר יזמות עסקית והיא גם בעלת יתרון מבחינת פריון העבודה שלה ביחס לקבוצות גיל מבוגרות יותר באוכלוסיה. כל אלו הינם גורמי מפתח בהבנת התרומה של קבוצת גיל זו לגידול העתידי בתוצר.
לא פלא שמדינות דוגמת יפן, בהן הגיל הממוצע הינו כ-46 שנים, מצויות בדעיכה מתמדת. תהליך דומה כבר מתרחש במערב אירופה ובמדינות סקנדינביה, בהן שיעור הילודה הינו נמוך כבר מזה עשורים רבים. ישראל לשמחתנו התברכה באוכלוסיה צעירה מאד ביחס לרוב מדינות ה-OECD, כאשר הגיל הממוצע בה הינו כ-29 שנים.
הגרף להלן משווה את שיעורי הילודה ביחס לתוצר לנפש מראה שישראל הינה במיקום הגבוה ביותר בעולם המערבי:
בעשורים הקרובים אוכלוסיית גילאי 20 עד 34 בישראל תימצא במגמת גידול ופקטור זה משמש כאמור כמפתח בהבנת העתיד הכלכלי שלנו. לפי מחקר שהוכן במיוחד עבור חיסונים פיננסים על ידי יעקב פייטלסון מהצוות האמריקני-ישראלי למחקרים דמוגרפים, בעשור 2019-2009 תגדל אוכלוסיית קבוצת הגיל 34-20 רק ב-8 מדינות החברות ב-OECD והיא תפחת בכל שאר 26 המדינות האחרות.
כמו ב-OECD, רק הפוך
בישראל תגדל קבוצת הגיל הזו ב-6.7%, מ-1,690,000 נפש בשנת 2009 ועד 1,803,000 נפש בשנת 2019 . זהו שיעור הגידול הרביעי בעוצמתו אחרי מקסיקו, צ'ילה וניו-זילנד. בעשור הבא, 2029-2019, תגדל קבוצת הגיל הזו רק בשלוש מדינות: ישראל ב-15.7%, אירלנד 7.7% וטורקיה 0.8% והיא תפחת בכל שאר מדינות ה- OECD.בסך הכול, במשך שני העשורים, תגדל קבוצת הגיל הזו בישראל ב-23.5% זהו הגידול הגבוה ביותר מכל המדינות החברות ב-OECD, לפני מקסיקו 13.4%, ניו-זילנד 4.4%, וטורקיה 2.1% כאשר בכל יתר מדינות ה- OECD קבוצת גיל זו תקטן ולכן התוצר העתידי שלהן יפגע קשות. לפי נתון זה, שהינו כאמור נתון מפתח, התוצר העתידי של המשק הישראלי הינו בעל פוטנציאל לגידול רב יותר מאשר כל מדינות ה- OECD האחרות.
בהקשר זה מעניין לציין כי ב-5 השנים האחרונות שיעור הצמיחה המצטבר של המשק הישראלי עמד על כ-21%, גבוה מאשר בכל 34 מדינות ה-OECD מלבד טורקיה. בכלל, המשק הישראלי צמח ב-20 השנים האחרונות בכ-270% בעוד מספר תושבי ישראל עלה רק בכ-145%. משמע חל גידול מתמיד בתוצר לנפש וכידוע הוא עומד כיום על כ-30 אלף דולר לשנה, מקום טוב באמצע בקרב המדינות המפותחות.
גידול בהשתתפות בכוח העבודה
גורם חשוב נוסף המשפיע על צמיחתו של משק, הינו שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. בישראל קיים פוטנציאל ניכר בכל הנוגע לגידול ההשתתפות בכוח העבודה היצרני: לפי נתוני בנק ישראל מספר הגברים החרדים העובדים עלה תוך שנתיים באופן דרמטי לשיעור של 45% בשנת 2011 לעומת 39% בשנת 2009 (הממוצע במשק הינו 62%).
המגמות במגזר החרדי מלמדות על כך שתופעה זו תתחזק בעתיד. במקביל, מתרחשת עליה מתונה גם בשיעור ההשתתפות של ערביי ישראל בכוח העבודה, בעיקר בקרב הנשים הערביות.
אך חשוב מכך מתרחשים בישראל שינויים דמוגרפיים מרחיקי לכת שיקטינו את השפעתם על התוצר של המגזרים שהינם כיום פחות יצרניים. המספרים האבסולוטיים של לידות חי בקרב ערביי ישראל דורך במקום מזה עשור ועומד על כ-40 אלף לידות חי בשנה בממוצע.
תהליך דומה עובר על המגזר החרדי. לפי מחקר חדש של הלמ"ס, קיימת ירידה של 15% בקצב הילודה של נשים חרדיות, עלייה של 10% בקצב הילודה של נשים חילוניות, קצב הילודה של נשים דתיות הינו ללא שינוי וירידה של 16% בקצב הילודה של נשים ערביות.
הכלכלה הישראלית מגדילה את האטרקטיביות שלה
מחקרים אמפיריים מוכיחים שהגירה חיובית למדינות הינה גורם חשוב ביותר בצמיחה הכלכלית שלהן. מדינות כמו ארצות הברית ואוסטרליה נהנו ממגמות אלו לאורך שנים רבות וגם ישראל נהנתה מכך בעקבות גלי עלייה בתקופות שונות בתולדותיה. כיום ישראל נהנית ממצב יוצא דופן בו כלכלתה ממשיכה לצמוח בעוד כלכלות מערביות בהן יושבים רבים מיהודי העולם הפסיקו כמעט לצמוח.
מכיוון שמחקרים גם מראים שהגורם מספר 1 המשפיע על הפרטים במעברם ממדינה למדינה אינו מצב ביטחוני, אלא מצב כלכלי, ניתן להניח שגלי עליה וגם חזרת ישראלים ימשיכו ויעזרו לכלכלתה. העלייה לישראל עומדת מזה שנתיים על קצב של כ-21 אלף עולים לשנה.
בשנתיים האחרונות גם מספר הישראלים החוזרים כ-12 אלף, מקזז את כ-12 אלף היורדים מדי שנה (לראשונה בתולדות המדינה מספר החוזרים מקזז לחלוטין את מספר היורדים). משמע, מזה שנתיים העולים לישראל נספרים כנטו והוסיפו כ- 42,000 נפש לאוכלוסיה היהודית בישראל. לפי הנחות שמרניות כ-180,000 עולים נטו יתווספו ב-10 השנים הקרובות, כמו להוסיף עוד 6 ערים חדשות בישראל.
לסיכום, כל המגמות העתידיות הללו מבטיחות, לפחות מבחינה כלכלית ובלא להתייחס לאיומים גיאופוליטיים, משק ישראלי חזק וצומח גם בשני העשורים הקרובים.
הכותב הוא יו"ר רויטר מידן בית השקעות ומנכ"ל חברת הייעוץ חיסונים פיננסים
לפנייה לכתב/ת 
