במקום לרדוף אחר יתושים, זה הזמן לייבש הביצה

למרות היום הקשה, אפתח דווקא בברכות: ברכות למכבי הרצליה לכבוד עלייתה לליגת על. אם אני דיין בתיק הזה, חבל להפועל רמת גן ובני לוד על הזמן.

עוד על האירוע ב-ynet ספורט:

• אבי לוזון הודיע: "נדחה המחזור בשבת הקרובה"
• אלי כהן: "אולי זה יזעזע את הכדורגל הישראלי"
• כך הכל החל: המהומה באצטדיון "וינטר"
• אבו סובחי: "לא יורידו לנו נקודות, כמו שלמכבי פ"ת לא הורידו"
• לימור לבנת: "הכדורגל הפך לשדה קרב"
  

נכון ששתי הקבוצות ישלמו גם את מחיר האירועים האחרונים, למרות שהפועל רמת גן היא קבוצה הוגנת, ממה שאני יכול להעיד ב-50 השנים האחרונות. אין לי ספק שבני לוד יטענו שמחמירים איתם רק בגלל שהם ערבים, למרות שכדורגל הוא התחום בו ערבים מקבלים את ההזדמנות הטובה ביותר לבוא לביטוי ולהצליח.

המהומה באצטדיון "וינטר". המגרש הפך לניקוז של טינופת(צילום: ראובן שוורץ)

איפה ערבי בישראל יכול לקבל הזדמנות שווה להיות מלך - חוץ ממלך השערים - ובמקום לשבת כאחים יחד ולנגב חומוס ושיפודים, ממן דורך על עלי חטיב, ועכשיו האזברגות דורכים על עוז יפרח. הסיבה היחידה: הם במגרש כדורגל. המגרש הזה הפך לפצע מוגלה. ניקוז של טינופת.

• צפו באלבום תמונות מהאירוע האלים ב"וינטר" בעמוד הפייסבוק שלנו
  

מר לוזון, למרות שהפועל רמת גן היא הקבוצה שלי, אני דורש בצער שיכסחו לה את הצורה. לא נתנו לי עמוד בעיתון, בשביל להגן על החברים שלי, ולך לא נתנו את ההתאחדות לדאוג לאחיך. התוצאה היא כדור שלג שאי אפשר לעצור, ועכשיו ידי ההתאחדות קשורות.

שחקן בני לוד במהומה. שוב קונג פו על כר הדשא(צילום: ראובן שוורץ)

לא האמנתי למראה עיניי אחר הצהריים. מזל שלא מצאתי חנייה באצטדיון "וינטר", וחזרתי הביתה. אין כמו מראה 20 הילוכים חוזרים. כשהייתי ילד, יו"ר הכח דקר סוס משטרה בסכין 20 מטר ממני. הייתי בבלומפילד כשרוני קלדרון עבר בכדרור את אוהדי בית"ר ירושלים, ונכנס עם הכדור לשער, לפני שהם הרסו את האצטדיון.

• בעמוד האולימפי החדש של ynet ספורט כבר ביקרתם?
  

אחר הצהריים התנהל משחק ללא אירועים חריגים, בתקופה שוועדות המשמעת מטילות עונשים כבדים על קבוצות ומרחיקים שחקנים לחודשים. המשטרה נכחה בכוח גדול, ושוב קונג-פו על כר הדשא. ככה זה כשאין דין והדיין הוא בדיחה.

עמי פזטל (במרכז). מה אתה מציע עכשיו?(צילום: ראובן שוורץ)

שלום לך, מר עמי פזטל. מה אתה מציע עכשיו, שהעונש על הפועל ר"ג או בני לוד יידחה לעונה הבאה, או שהעלייה חייבת להיקבע על כר הדשא?

לא הציבו אותך בראש הרכב דיינים, בשביל שתחליט אם מכבי פ"ת תרד ליגה או הפועל חיפה. שופט לא אמור להכיר בכלל את הנאשמים. לדייני ההתאחדות אסור בכלל לדעת מה מצב הקבוצות בטבלה.

הדיון אם צריך, או לא צריך, להתייחס לצילומי טלוויזיה, הסתיים. הוא מאחורינו. נגמר. במשחקים בהם יש מצלמות, דו"ח השופט הוא רק בגדר השלמה. עם שריקת הסיום, השופט אמור לרדת לחדרי ההלבשה. לא להפוך לשופט-חוקר מומחה בענייני מכות. איך מאיר לוי היה יכול לראות, מה שאני הצלחתי לפענח רק אחרי 20 הילוכים חוזרים?

שינה מורד על אלונקה. מצא זמן לסגור חשבון עם אוהדי הפועל ר"ג(צילום: ראובן שוורץ)

אבו סובחי, מצטער בשבילך. כבר עליתם ליגה. רק שיש לך שחקן דביל, יקיר שינה, ששם את החשבונות האישיים שיש לו עם אוהדי הפועל רמת גן, לפני הקבוצה שלך. אחרי אירועי פתח תקווה, חזרו רבים על המנטרה המטופשת: לא משנה מי התחיל. משנה מי התחיל, ועוד איך. זה לא פותר את כל מי שהיה מעורב בהמשך. ושמישהו יסביר לי מי כל האנשים שהסתובבו אתמול, ומסתובבים בדרך כלל, על כר הדשא לפני המשחק, במהלכו ואחרי המשחק? מה יש להם לעשות שם?

לפני כמה חודשים פרצו אוהדי אשקלון למגרש הכדורסל כמה שניות לפני סיום המשחק נגד מכבי ראשל"צ. אשקלון ניצחה, וכולם הסכימו שהאוהדים מנעו מראשל"צ הזדמנות לנצח. הלקח נלמד ואתמול פסק השופט יערי רייניש, לעבירה טכנית נגד ברק נתניה, כי אוהדים פרצו למשטח (מרוב שמחה), כשנתניה השוותה שנייה לפני סיום הזמן החוקי. הפעם לא נתנו ליריבה מ.כ. הבקעה לשחק את השנייה הנותרת, אלא רייניש פסק לעבירה טכנית נגד נתניה, שהפסידה בזריקות העונשין.

אבי לוזון. הגיע הזמן להקים בית דין אחד לכל ענפי הספורט(צילום: ראובן שוורץ)

מה היה קורה אילו זה היה קורה במשחק כדורגל? 5 הרוגים ו-200 פצועים. והבוקר שוב קראתי את אותן טענות אדיוטיות, שדורשות מהשופט להפעיל את "חוק ההגיון".

"חוק ההגיון" הוא חוק הטמטום! רייניש לא החמיר עם אף אחד. הוא צפה בצילומי הטלוויזיה, וכשראה אוהד אחד במגרש בזמן החוקי של המשחק, הוא פסק בדיוק מה שהחוק קובע. אני מבטיח לכם שמעכשיו קבוצות לא ייתנו לאף אוהד לרוץ למגרש, משום סיבה.

במקום שיש מצלמות טלוויזיה, לא רק שרצוי להשתמש בהן, אלא חובה! רק הצילומים הם שקובעים. אין עליהם ויכוח. דו"ח השופט לא מעניין לגבי מה שקורה לאחר סיום המשחק. תארו לעצמכם איך היה מתנהל הדיון באירועי פתח תקווה, אילו לא היו צילומי טלוויזיה במגרש, ובפני בית הדין עומדות הגרסה של עמוס לוזון מול הגרסה של עלי חטיב.

המהומה ב"וינטר". מה כ"כ הרבה אנשים עושים על כר הדשא?(צילום: ראובן שוורץ)

התקנון חייב להשתנות. מועד הסיום החוקי של משחק בכל ענפי הספורט בישראל, צריך להיות 15 דקות לאחר שריקת הסיום. במשטח יימצאו רק אנשים מורשים. אוהדים, מקורבים, מאמני שוערים, "סדרנים", שחקנים מורחקים ופצועים, כולם בטריבונה.

חוץ משחקנים מחליפים, מאמנים, מנהל או שניים ואנשי רפואה, אסור לתת לאיש לעלות למשטח הדשא או הפרקט. לא לפני המשחק, לא בזמן המשחק,

ולא רבע לאחר המשחק. לא בשביל להגיד לשופט מה הם חושבים עליו, לא בשביל ללחוץ לו את היד, לא בשביל לעמוד מאחורי שחקנים שמתראיינים, לא בשביל להתנשק עם המנצחים, ולא בשביל להתגרות במפסידים. המגרש הוא שטח סטרילי מחצי שעה לפני תחילת המשחק, ועד רבע שעה לאחר סיומו.

הגיע הזמן להקים בית דין אחד לכל ענפי הספורט, ולידו מוסד לערעורים. יישבו בדין שופטים מקצועיים בדימוס, שלא מכירים אף אחד ולא רואים כלום ממטר. ידע כל שחקן כדורגל או מאמן כדורעף, שאם הם מגיעים לבית הדין הזה, המשך הקריירה שלהם וחשבון הבנק בסכנה. דיון חייב להתקיים באותו שבוע, והעונשים תמיד יהיו מיידיים.

מאמן לוד, אזברגה, מכה את שחקני ר"ג. לייבש את הביצה(צילום: ראובן שוורץ)

יש אירוע, יש צילומי טלוויזיה, יש תקנון ויש חוק. בתקנון קבוע עונש, אין לדחות דיונים, אין הקלות בעונשים, אין להתאים הרכב בית דין לקבוצות שמופיעות לפניו. הפרדת רשויות מוחלטת. ההתאחדות תנהל, בית הדין ישפוט, ונציגי ציבור יטילו וטו על החלטות לא חוקתיות של ההתאחדות.

ההפקרות שמתחילה בהליך בחירת הנהלת ויו"ר ההתאחדות, מגיעה לדיונים המשפטיים. לדיין שחושב שהעליות והירידות צריכות להיקבע על כר הדשא, אסור לשבת בדין. כי על פי ההיגיון שלו גם אם שחקן היה נרצח, הפחתת הנקודות הייתה מתבצעת בעונה הבאה.

חשוב לטפל ביתושים, אבל גם אם יעשו את זה בפטישים של 20 קילו, זה לא יעיל. הגיע הזמן לייבש את הביצה.