סיומה של תקופה? לא כל כך מהר
ההפסד של ברצלונה לריאל העניק אמנם את האליפות לבלאנקוס, אך לא כדאי למהר ולבטל את הדומיננטיות של הקטאלונים, במיוחד כל עוד פפ נשאר. אורי קופר סוגר קלאסיקו
שלוש שנים חלפו מאז הפסידה ברצלונה שני משחקים רצופים. שלוש שנים, לא פחות. בארסה שיחקה בתקופה הזאת בכ-200 משחקים, אבל שני הפסדים רצופים לא הגיעו.
מה עוד חדש ב-ynet ספורט?
מאז אותם שני הפסדים, מול אוסאסונה ומאיורקה, הקטלאנים זכו בשלוש אליפויות ולא הפסידו לריאל בליגה. עם סגירת המעגל הזה, על שלל נתוניו, יהיו רבים שיגידו כי אולי מדובר בסיומה של תקופה. שהדומיננטיות המוגזמת של בארסה כנראה לא תימשך. אני מציע לחכות עם ההצהרות האלה.
במידה שפפ גואורדיאולה יישאר בקאמפ-נואו, אפשר לצפות שהשליטה של בארסה תחזור. קשה להבין איך אפשר לומר, וקולות כאלה נשמעו אחרי המשחק, ששיטת
המשחק שלו היתה שגויה. מאמן שהפך את הקבוצה הזאת למה שהיא היום - אחת הטובות בכל הזמנים, לפחות חסין לביקורת על פעולות במשחק אחד. בטח ששיטת המשחק של ברצלונה לא היתה שונה מהותית מהרגיל, כיוון שדני אלבס משחק בעמדה הקדמית כבר שלוש שנים.
על מי שכן אפשר לדבר הוא (הסוגריים האלה נועדו לקללות של אוהבי ברצלונה מביניכם), ז'וזה מוריניו שעשה במשחק הזה שינוי מעניין, שגם הצליח לו. בניגוד לקלאסיקוס קודמים, אז ניסה הפורטוגלי להציב את פפה בין ההגנה לקישור האחורי, נכנס לעמדה הזאת סמי חדיירה.
ההגנה של ריאל החליפה מקומות כל הזמן, בין חדיירה (השער שלו היה בנבדל) לאחד הבלמים, פפה וסרחיו ראמוס, שיצאו ללחוץ על הכדור. הגנה מסוג זה מקשה
על ההתקפה במצבים של אחד-על-אחד. החיסרון הבולט שלה: היא חשופה למסירות עומק מתוחכמות.
ליונל מסי לא היה ליונל מסי הסטנדרטי, והסיבה העיקרית לכך היא ההגנה השונה. כשהוא כן הצליח למסור את כדור העומק (ומסי ניסה למסור יותר מהרגיל) השחקנים האחרים, כמו צ'אבי וגם טיאו שלקח החלטות לא נכונות, החמיצו. מסי גם היה השחקן שאיבד הכי הרבה כדורים בצד הביתי של המגרש, 16 במספר, וכך יצא ששתי הקבוצות איבדו בסה"כ מספר שווה של כדורים. נתון נדיר במשחקים של בארסה בשנים האחרונות.
לניצחון של ריאל יש שלוש משמעויות עיקריות:
1. שלוש הנקודות נתנו לריאל, כמובן, את האליפות, וגם הורידו ממנה כוכבית שהיתה ניצבת שם אחרי עוד הפסד ליריבה הגדולה.
2. התוצאה יכולה להשפיע על גומלין חצי גמר ליגת האלופות של ברצלונה מול צ'לסי, שיגיע כבר ביום שלישי. בארסה, כאמור, לא זוכרת מה זה להפסיד פעמיים ברצף, ובטח איך יוצאים מזה.
3. עכשיו נראה כמה מסדרת אי-הניצחונות של ריאל בקלאסיקו קשורה לצד המנטלי.
התחושה המהירה, רגע אחרי המשחק, אומרת שלמנטליות חלק קטן. שבארסה בדור הנוכחי היא בארסה של הדור הנוכחי, כלומר קבוצה בלתי ניתנת לעצירה. שלמרות השחקנים העצומים של ריאל כמו מסוט אוזיל (גאון) וכמובן כריסטיאנו רונאלדו, ברצלונה דרסה אותה פעם אחר פעם כי היא פשוט היתה רמה אחת גבוה יותר למשך כמה שנים. וכמו שנכתב בהתחלה, הייתי ממליץ לא להגיד את המשפט הזה בלשון עבר. חכו, יש הרגשה שלפני השינוי, אם הוא אכן בפתח, בארסה עוד תנקום.
לפנייה לכתב/ת 
