רוצח, קנדי: זהו אסיר העולם שאמור לקבל חנינה
עמוס נחום רצח את הירקן יצחק ימין ב-1990, שינה את שמו למייקל קנדי והוגדר על ידי העליון כמסוכן. אליאס דאלי סחר ב-950 ק"ג קוקאין ובפרקליטות אמרו כי יש לו כסף לקנות אפילו אי ביוון - משם הוסגר. אלו האסירים שישתחררו בעסקת מג'די חלבי
הרוצח עמוס נחום, שחתם עסקה על הפרקליטות לפיה הוא ישוחרר בתמורה למידע שיוביל למציאת גופתו של החייל הנעדר מג'די חלבי, לא הורשה לצאת לחופשה לפני ארבע שנים כיוון שהוגדר מסוכן. אליאס דאלי, שאמור להשתחרר יחד איתו, הורשע בעבירות סחר בסמים בכמויות גדולות ובית המשפט העליון טען כי עונש 16 שנות המאסר שנגזר עליו הוא קל. מרדכי משה, שהעביר את המידע לנחום, רצח שני בני אדם ב-2004 והוגדר על-ידי השופט כלא אמין.
רצח ירקן מרמת-גן
עמוס נחום (62) הורשע כי בשנת 1990 רצח את הירקן יצחק ימין מרמת-גן. נחום, בעל עבר פלילי ששינה את שמו למייקל קנדי כשהיה בארצות-הברית, רצח ב-28 באוגוסט אותה שנה את ימין, שגופתו נמצאה ברחוב חזון איש בבני-ברק. נחום הואשם ברצח ובהצתת מכוניתו של הנרצח.
המניע לרצח, כך על-פי כתבה של יורם ירקוני ב"ידיעות אחרונות" ב-1990, היה נסיונו של ימין להשתחרר ממעשי הסחיטה והאיומים שהפעיל נגדו נחום - בעשרת החודשים שלפני הרצח. נחום עצמו הכחיש כי רצח וטען שבילה עם אשה במלון בירושלים.
עוד על העסקה
הדרישה: מאות אלפי שקלים תמורת מג'די חלבי
אביו של החייל: עדכנו אותנו בפרטי החנינה
שופט על האסיר מהעסקה: "לא ראוי לאמון"
ההסכם: האסיר לא יתבקש להוביל לרוצח חלבי
אמו של הנעדר גיא חבר: אנחנו לא קיבלנו עדכון
שבע שנות תעלומה: פרשת מג'די חלבי
רק לפני ארבע שנים קבע שופט בית המשפט העליון, יורם דנצינגר, כי אין לאפשר לנחום לצאת לחופשות. השופט כתב בהחלטתו: "נראה כי ההחלטה שלא לאפשר למבקש, לעת עתה, לצאת לחופשות, התבססה על נימוקים כבדי משקל, תוך איזון ראוי בין אינטרס הציבור לבין האינטרס האישי של המבקש. החלטה זו התבססה על מידע מודיעיני - הן של משטרת ישראל והן של שירות בתי הסוהר - וכן על האבחון הפסיכולוגי בעניינו של המבקש. כל אלה הביאו את הגורמים המוסמכים למסקנה כי יציאתו של המבקש לחופשות עלולה לסכן את הציבור".
סחר ב-950 ק"ג קוקאין
אליאס דאלי (63), שהוסגר לישראל בשנת 1999 מיוון שם התגורר באי מיקונוס, הורשע בארץ בכמה סעיפי אישום בסחר בסם מסוכן, קשירת קשר לביצוע פשע והחזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי בלבד. הוא נידון בבית המשפט המחוזי בנצרת ל-16 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ל-36 חודשים, וקנס בסך 400,000 שקלים. הוא היחיד מבין חברי הכנופיה הישראלית שרכושו וכספו שהושגו מעסקאות סמים לא חולט.
הוא ערער בשנת 2003 לבית המשפט העליון על חומרת העונש ונשיא בית המשפט דאז, השופט אהרן ברק, כתב בהחלטתו: "העונש שהוטל על דאלי, כשלעצמו, לא רק שאינו חמור, אלא נראה לנו קל ביותר. זאת, בהתחשב בעובדה שסך כל הסמים בהם סחר וביחס אליהם קשר קשר הוא 950 ק"ג קוקאין". השופט ברק הדגיש: "זוהי בוודאי אחת מעיסקאות הסמים הגדולות שבאו בפני בית המשפט".
את הסם שנקנה בפרו ובונצואלה העבירו דאלי ושותפיו להולנד ושיגרו להפצה בכל אירופה, מוחבא במכונות ובמנועים מכל המינים והסוגים. לפני שנתיים אמרה עו"ד שלווה לוין, אז התובעת במשפט שהכניסה את הנאשמים לכלא, בראיון ל"7 ימים" של "ידיעות אחרונות" כי לא היה ספק מי עשה את הכסף הגדול מכולם - אליאס דאלי. "כל כך הרבה כסף, שהיה לו כנראה מספיק כדי לקנות אי יווני משלו".
רצח פעמיים בצפון
משה מרדכי, תושב טבריה בן 44, הורשע לפני ארבע שנים בשתי עבירות רצח ונידון למאסר עולם. מהכרעת הדין עולה כי הוא רצח את רמי מוקטרן בספטמבר 2004 על רקע בצע כסף. חודש קודם לכן הוא רצח את שכנו יעקב להב, לאחר שחשד כי הוא גונב ממנו חפצים.
ממקרה הרצח של מוקטרן עולה כי ההיכרות בינו לבין מרדכי נולדה בחנות המזגנים בה הועסק הנרצח. מרדכי, טכנאי מזגנים במקצועו, פגש במוקטרן בחנות ובאחת ההזדמנויות סיפר לו האחרון כי התארס עם תושבת ירדן והמדינה מסרבת לתת לה אשרת כניסה. מרדכי התרברב בפניו כי הוא מכיר אדם שיוכל לסייע לו תמורת 5,000 דולר.
מהכרעת הדין עולה כי מוקטרן הצליח לגייס 4,500 דולרים ואת היתרה הבטיח מרדכי להלוות לו. כך נפגשו השניים ונסעו לעבר רמת הגולן, שם ביקש מרדכי מהנרצח לפנות לשביל צדדי באזור יער אודם והודיע לו כי האיש עימו הם צפויים להיפגש מתעכב. בשלב זה שלף מרדכי אקדח שעליו הותקן משתיק קול וירה במוקטרן. במהלך המשפט טען מרדכי לחפותו וטען כי ירה במוקטרן לאחר ששניהם להתקוטט ואז נפלט כדור.
בפרשת הרצח השנייה עולה כי להב התגורר בצמוד למרדכי ורק גדר הפרידה בין שני הבתים. מהכרעת הדין עולה כי השניים היו שותפים למעשי גניבה. ביום בו נרצח להב, טען מרדכי, כי הנרצח אמר לו שכדאי להם לנסוע לאזור התעשייה פרי ניר הסמוך לטבריה כי "אפשר לעשות שם קופה". גם הפעם הכחיש הנאשם כל קשר לביצוע המעשה. תחילה טען כי שמע קולות וסבר
כי השטן מדבר אליו וירה למוות בשכנו על פי הוראת הקולות. הוא נבדק על ידי פסיכיאטר ונמצא כשיר לעמוד לדין. אז מסר גירסה חדשה, בה טען שעשה זאת לשם הגנה עצמית.
נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, השופט מנחם בן דוד, קבע כי הוא לא מאמין לו: "מתוך הופעתו של הנאשם, הן במהלך עדותו וחקירתו, והן מהתנהלותו הכללית במהלך המשפט, התרשמתי כי אין הוא ראוי כלל לאמוני והוא נחזה בפני כאדם כוחני, מניפולטיבי וחסר כל עכבות וכי חובת אמירת האמת היא ממנו והלאה". השופט בן דוד המשיך בביקורת על מרדכי: "הוא אף ראה חירות לעצמו להלעיט אותנו בסיפורים וטיעונים דמיוניים, חסרי שחר וביסוס. בקלות ובקלילות, הוא ריפרף בין גרסה לגרסה, ככל שהדבר נראה לו תואם את טובתו".