פתרון למצוקת החשמל? לא במחיר הבריאות שלנו
ההסדר שנמצא למחסור החמור בחשמל, מאפשר לבעלי גנרטורים הפועלים על סולר, להפעיל אותם בזמן שיאי הצריכה בתמורה לתמריץ כספי. מה הבעיה? מדובר בתחנת כוח קטנה, שפועלת על דלק מזהם ופוגעת בבריאות הציבור והסביבה. דעה
בעקבות מחדלי הממשלה, או באשמת "הירוקים" - תלוי את מי שואלים - הגיעה מדינת ישראל למצב בו רזרבת החשמל עומדת על 2.5%. שיבושים באספקת החשמל כבר התרחשו ועל פי ההערכות, שיבושים נוספים יתרחשו בקיץ הקרוב. רשות החשמל מצידה, פתרון למצב בשם הקוד "השלה יזומה" - תרון שמסכן את הבריאות של כולנו. מדוע?
כתבות נוספות בערוץ כלכלה ירוקה :
- למכירה: גנרטורים שיכלו למנוע הפסקות חשמל
- שעת כדור הארץ: צריכת החשמל ירדה ב-3%
- עוצרים את התנופה: למה נוצרה מצוקת אנרגיה?
במסגרת ההסדר, צרכני חשמל שברשותם גנרטורים הפועלים על סולר ("דיזל גנרטורים") בהספק של קילו ואט 500 עד 5 מגה ואט, יכולים להפעיל את הגנרטור בזמן שיאי צריכת החשמל. בתמורה הם מקבלים "תמריץ" מחברת החשמל בדמות זיכוי כספי על כל קוט"ש שמיוצר על ידי גנרטור במקום על ידי חברת החשמל.
כמה שווה ה"תמריץ" הזה? על פי הערכות של חברה בתחום, גנרטור בהספק 1,000 קילו ואט ירוויח כ-750 אלף שקל בשנה. עם רווח כזה, לא פלא שעל העגלה הזו יש עוד ועוד קופצים.
אם בתחילת ההסדר, המצטרפים היו צרכנים שהיה ברשותם כבר גנרטור לצרכים עצמיים ופשוט מצאו דרך להרוויח ממנו כסף, היום יש כבר לא מעט חברות המציעות למוסדות, לקיבוצים ואף לאנשים פרטיים לעשות כסף באמצעות רכישת גנרטור במיוחד עבור הסדר זה. מספר המצטרפים להסדר מוערך בעשרות והוא כולל קיבוצים רבים, כמו גם מפעלים ואפילו בית חולים, שרבים מהם מפעילים יותר מגנרטור אחד.
יש דברים גרועים יותר מתחנה פחמית
אם הציבור מרוויח אספקת חשמל רציפה בלי הפסקות, והצרכנים מרויחים כסף, מה רע? מסתבר שיש בכל זאת שני מפסידים: בריאות הציבור והסביבה. דיזל גנרטור הוא למעשה תחנת כוח קטנה, הפועלת על סולר, שהוא דלק מזהם, כאשר על הארובה לא מותקנים לרוב שום מתקנים להפחתת פליטות.
בניגוד לארובת תחנת כוח, ארובת הגנרטור היא נמוכה ופולטת את המזהמים ישר בגובה מערכת הנשימה של כולנו. בנוסף, דיזל גנרטורים הם מפגע סביבתי בפוטנציה, ופרט לזיהום האוויר שהם פולטים - הם עשויים לגרום למפגעים סביבתיים נוספים כגון שפכי דלק ורעש. המזהמים שנפלטים מהארובה גם עלולים לגרום לשלל השפעות בריאותיות, וביניהן סימפטומים נשימתיים, מחלות לב והחמרת אסתמה.
בשנת 2010 פרסם המשרד להגנת הסביבה מסמך מדיניות בנושא הפעלת דיזל גנרטורים. המסמך מגביל את שעות ההפעלה של גנרטורים לעד 300 שעות בשנה, מגדיר מרחק הפרדה בין הגנרטור לאזורים מושכי קהל וקובע כי הגנרטור לא יגרום לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר.
מנגד, לגנרטור שפועל עד 100 שעות בשנה אין שום מניעה להיות בצמידות לאזור מיושב, ואין במסמך שום הנחיות לגבי התקנת אמצעים להפחתת פליטות על הגנרטורים, שחלקם ישנים מאוד. והחמור מכל – בעל גנרטור שקיבל אישור לפני 2009, פטור מההגבלה על מספר שעות הפעלה ומרחק ההפרדה. הפטור ניתן עד נובמבר 2011, אולם מאז לא פורסם שום עדכון.
האיסור על גרימת זיהום אוויר חזק מעלה תהיה על אודות האכיפה. במחוז צפון לבדו יש עשרות גנרטורים, האם אנו יכולים לצפות שהמשרד להגנת הסביבה יפקח עליהם, כאשר הם ממוקמים בעשרות ישובים קטנים בכל רחבי הארץ?
הסדר "השלה יזומה" גם מעלה תהיות על מחיר הכסף: חברי קיבוץ, למשל, עשויים להרוויח מהפעלת גנרטורים בשטח הקיבוץ, אך מנגד יעלו את הסיכון לפגיעה בבריאותם ובריאות ילדיהם. גנרטור קטן המוצב בישוב מבודד, נתון לפיקוח הרבה פחות מחמיר מאשר תחנת כוח גדולה, שמזהמת יותר אבל גם נתונה לפיקוח הדוק יותר מצד הרשויות, שיחייבו אותה להתקין מתקנים להפחתת פליטות לאוויר, כמו גם לקרקע ולמים. במצב הזה, אולי כדאי לשקול פתרונות נוספים לבעיית רזרבת החשמל.
הכותבת היא המהנדסת הסביבתית של הקואליציה לבריאות הציבור