צרפת מכריעה היום: "קשה להחליט למי להצביע"
ערב הסיבוב השני בבחירות לנשיאות צרפת, הצטמצם הפער בין המועמדים לאחוזים בודדים. הסקרים צופים מפלה לנשיא ניקולא סרקוזי, אבל התלבטות התושבים ניכרת בדיונים ברחוב, בשוק ובמפגשים חברתיים: "זו תקופה קשה לצרפת, קשה להחליט"
הכרזות ברחובות מתרבות, הדיונים סביב שולחן ארוחת הערב מתלהטים ואווירת הבחירות בצרפת מורגשת בכל עבר. היום (א') יכריעו האזרחים מי מבין המועמדים שעלו לסיבוב השני בבחירות יהיה הנשיא הבא, וחרף הסקרים שחוזים מהפך, רבים מהם מודים: "הדעות חלוקות, עוד לא החלטנו".
צרפת הולכת לבחירות - הכותרות ב-ynet:
העימות בצרפת: 3.5 שעות של קרב אגרוף מלוכלך
סרקוזי בפיגור, פנה לבוחרים בנתניה: "זקוק לכם"
ידיח את סרקוזי? הולנד רוצה לכבוש את צרפת
סרקוזי יעבוד קשה: לה-פן הודיעה שתשים פתק לבן
"בארוחה משפחתית או במפגש עם חברים, זהו הנושא שאנחנו מדברים עליו. יש לנו עמדות שונות מאוד", סיפר וינסנט, תושב פריז, שהודה כי טרם החליט למי יעניק קולו. פריזאי אחר, סבסטיאן, הוסיף: "אני חושב שזו תקופה קשה לצרפת כרגע, וקשה להחליט עבור מי אתה רוצה להצביע".
הסקרים האחרונים, שפורסמו לקראת סוף השבוע, מעידים כי הפער שנרשם לטובתו של הולנד בשבועות האחרונים, הולך ומצטמצם. רוב הסקרים צפו כי פרנסואה הולנד - נציג מפלגות השמאל שנעדרו מהשלטון ב-24 השנים האחרונות - יגרוף כ-53% מהקולות, בעוד יריבו, הנשיא המכהן ניקולא סרקוזי, ייאלץ להסתפק בכ-47%. רק לפני כמה חודשים רשם הולנד כ-60 אחוזי תמיכה, וסרקוזי פיגר אחריו בפער של כ-20 אחוז.
גם הפער בין השניים בסיבוב הראשון של הבחירות לא היה חד משמעי. הולנד הגיח כשידו על העליונה עם 28.6 אחוזים מהקולות, לעומת 27.2 האחוזים של סרקוזי. למקום השלישי המכובד הגיעה מנהיגת הימין הקיצוני מרין לה פן, שקיבלה 18 אחוזים מהקולות. אפילו העימות הטלוויזיוני בין שני המועמדים המובילים השבוע לא הניב מנצח ברור, וערב הבחירות נשמעו במדינה קולות לכאן ולכאן.
"בדרך כלל אני נוטה ימינה, אבל חושב שסרקוזי בריון", הסביר סלים לומי, בן 21, בעל חנות קצבים מוסלמית בפרבר של פריז. "הוא חושב שיש להחיל פיקוח הדוק על ההגירה בגלל המחסור במשרות, אבל טוען שזה לא 'לב הבעיה במדינה'". לומי, שהוריו היגרו מתוניסיה ועבדו 90 שעות בשבוע כדי להבטיח לילדיהם חיים טובים יותר, סיפר כי נמאס לו מה"התעללות" של הממשל במדיניות הרווחה בצרפת. לדבריו, "סרקוזי מנפח את בעיית ההגירה", ואף מאיים על פרנסתו בניסיונו למגר את מנהג השחיטה לפי חוקי האיסלאם (חלאל).
קתרין גודאר, בת 65, מסכימה: "עם סרקוזי, הבעיה אינה בהכרח תוכניתו הכלכלית, הבעיה היא כל השאר. הוא משסה אנשים זה בזה". גודאר, שמצדדת זה שנים במפלגה הסוציאליסטית, הודתה כי לא בטוח שהולנד יצליח לשנות את מדיניות הצנע שמנהיג האיחוד האירופי, אבל היא עדיין קוראת לתת לו הזדמנות, "אפילו אם זה אומר שאצטרך לשלם יותר מסים".
מנגד, יש כאלו שלא יכולים להתגבר על הפגיעה הצפויה בכיס, אם יתרחש מהפך בארמון האליזה. איימה פואש (90), קצין משטרה בדימוס, תומך בסרקוזי. לדבריו, הולנד "מלא בהבטחות ריקות" נוכח התקציב הלא ריאלי שהוא מציע והמסים הגבוהים. "הולנד טוען שהוא ייתן הכול, אבל בסוף לא יהיה לו דבר. המסים שלו יהיו גבוהים מדי".
גם פוסטין לז'ור, אם לשלושה בת 34, מעדיפה את הנשיא המכהן. "הוא יזם הרבה רפורמות טובות והן הפכו אותו ללא פופולרי, כמו העלאת גיל הפרישה וצמצום מספר עובדי המדינה. גם אני עובדת ציבור, אבל העסקת יותר מדי מאיתנו אינה פרודוקטיבית". היא סבורה כי הדיווחים על הרגשות אנטי-סרקוזי שפשטו בציבור הינם מוגזמים. ומה עם הולנד? "הוא עלוב", טענה.
בשוק מדברים פוליטיקה: סרקוזי וחבריו גנבים
השבועון "לה נובל אובזרווטר", המזוהה עם השמאל, פרסם בעמוד השער איור המסביר, לטענתו, את הצטמקות הפער בין שני המועמדים: סרקוזי נראה בו עומד מול מראה ממנה משתקפת דמותה של לה פן. המסר העולה מהאיור ברור: מהרגע שהתפרסמו תוצאות הסיבוב השני, האסטרטגיה של סרקוזי התרכזה בעיקר בניסיון למשוך אליו את אוהדיה של לה פן, והוא הרבה לגעת בנאומיו בנושאים שהיא קידמה במסע הבחירות שלה - בעיקר סוגיות של הגירה, זכויות הזרים ותעסוקה.
סרקוזי לקח על עצמו סיכון לא קטן בידיעה ברורה שאנשי מרכז מתונים, שתמכו בו בעבר או שהיו קרובים לדעותיו, יתנערו ממנו. אולם מבחינת שלטי החוצות בניס שבדרום צרפת, אזור שבו יש לימין הקיצוני תומכים רבים, לא ברור אם סרקוזי הצליח להעבירם לצדו. בתוך המנהרות המובילות לשדה התעופה אפשר היה להבחין בפלקטים ובסיסמאות כמו "צרפת לצרפתים" ו-"סרקוזי בוגד", שתלו כנראה תומכיה של לה פן. "היום אנשים כאן לא מתביישים להגיד שהם בוחרים לה פן, הם חושבים שסרקוזי שכח ונטש אותם", הסביר נהג מונית מקומי.
גם בפריז, על המדרכה ביציאה ממטרו דנפר רושרו, עוד התגלגלו ביום שישי פוסטרים שבהם נראה סרקוזי עם ציור שפם דמוי-היטלר, או מדבקות עם הסיסמה "סרקוזי תסתלק" - מזכרות מהמצעדים שנערכו במקום ב-1 במאי ביוזמת הימין הקיצוני והאיגודים המקצועיים. אלו הועברו בשידור חי בארבעה ערוצי טלוויזיה, וגם הרשתות החברתיות באינטרנט, לרבות טוויטר ופייסבוק, עודדו אנשים להגיע לאסיפות ולגלות מעורבות בפעילות הפוליטית.
גם במקומות מסורתיים יותר להחלפת דעות, כמו השוק באחד מרובעי פריז, הפכו הבחירות לנושא השיחה המרכזי. ז'אק, בעל דוכן שמוכר עודפים של מותגים מובילים, השיב כשנשאל למי הוא מתכוון להציע: "להולנד, כמובן. אני קפיטליסט-סוציאליסט", הוסיף במעין התנצלות. את הירידה בפופולריות של הנשיא המכהן הוא הסביר באומרו: "אנשים חושבים שהוא והחברים שלו הם כולם גנבים.
"בצרפת לא כולם משלמים מסים כמו שהם אמורים לשלם. למשל, כשאיש עסקים בונה בית", הוא המשיך, "הוא כבר מסתדר עם רשויות המסים ומשלם פחות ממה שצריך. הוא דוחף את הרווחים לכיס. זה גם מגיע בסופו של דבר למימון מפלגות".
"אבא שלי אמר לי בעבר שמאז מלחמת העולם השנייה, צרפת זה כבר לא מה שהיה פעם", הוסיף ז'אק. "אין צרפתים, יש הרבה זרים. המהגר מגיע הנה ועוד לפני שיש לו מסמכי שהייה, הוא כבר מקבל דמי מחיה בסכום של 300 אירו". נוכח כך, הוא לא מופתע מההצלחה של מרין לה פן. "היא לא שונה מאבא שלה, היא לא פחות גזענית, היא מדברת נגד הערבים, ואנשים אוהבים לשמוע את זה".
חרף ההזדהות עם רגשות הלאומנים, ז'אק דבק בתמיכתו בהולנד. "יש לי ילדים, הבת שלי מורה והאחרים לומדים. אני דואג לעתיד שלהם, אני רוצה שתהיה להם עבודה קבועה ומסודרת. היום לממשלה הרבה יותר זול להחזיק מובטלים. היא מנצלת כוח עבודה זול במדינות אחרות ומרוויחה כסף. אני לא מסכים לזה".
לפנייה לכתב/ת 
