הבשורה של סכנין: בנייה ערבית ירוקה

בידוד טרמי, חיסכון בחשמל, מחזור מים - בדרך כלל למושגים אלו מתווספת גם השקעה כספית לא מבוטלת, אך מתברר שזה לא מחויב המציאות: במגזר הערבי מנסים להעיר כעת את ההיסטוריה והמסורת ולעודד בניה מסורתית, שטמונים בה עקרונות של שמירה על איכות הסביבה, אפילו יותר מכל הטכנולוגיות היקרות והחדשניות התופסות תאוצה בעת האחרונה.

• תכירו: פיסת הנדל"ן הירוקה הכי מבוזבזת בארץ
  

בשנים האחרות נראה אמנם, כי תושבים במגזר פונים דווקא לכיוון הבניה המודרנית יותר, וזונחים את שיטות הבניה המסורתיות. אולם בכנס שהתקיים לאחרונה בסכנין, דנו בהטמעת שיטות הבנייה המסורתיות בבנייה למגורי תושבים. הכנס התקיים ב"בניין הירוק", שבו יושבים משרדי איגוד ערים לאיכות סביבה אגן בית נטופה.  

הבניין הירוק בסכנין(צילום: חגי אהרון)

בבניין, שתוכנן על ידי אדריכל האיגוד, עבד אל רחמן יאסין מהכפר עראבה, מוטמעות שיטות בניה מסורתיות לצד מודלים מתקדמים לשימור אנרגיה ומים. כיום מתקיימות בו בעיקר פעילויות חינוכיות והשתלמויות, בין היתר בתחום איכות הסביבה, הכוללות הרצאות לקבוצות לימוד מהארץ ומחו"ל.

טפיחה על השכם

הבניין הירוק נחשב לסיפור הצלחה מבחינת האלמנטים הירוקים המוטמעים בו ועוזרים לשוהים בתוכו ליהנות מבידוד טרמי גבוה וצריכת אנרגיה נמוכה במיוחד. מיד לאחר שהוקם, לפני כשש שנים, קיבלו מתכנני הבניין טפיחה גדולה על השכם מארגון ארצות הים התיכון שהעניקו לבניין את המקום הראשון בתחרות בנושא שימור אנרגיה ושימוש במקורות אנרגיה חלופיים בבניינים.

בנוסף לכבוד, קיבלו באיגוד הערים מענק של יותר מחצי מיליון שקל שהושקעו בפיתוח אלמנטים ירוקים נוספים בבניין, כמו למשל טורבינת רוח של 1 קילו-ואט וקולטים סולריים על הגג. כיום משולבים בבניין 20 אלמנטים לחיסכון באנרגיה, שמרביתם הגיעו ממסורת הבניה הערבית הקדומה.

קולטים סולריים על הגג(צילום: חגי אהרון)

"הציבור הערבי פחות משתמש באלמנטים בהם השתמשו אבותינו, אבל המטרה שלנו היא לגרום לו לחזור לזה" אומר ד"ר חוסיין טרביה מאיגוד ערים אגן בית נטופה. "מסתבר שמאחורי כל דבר היתה מחשבה וניסיון. עכשיו קשה למצוא בתים בסכנין עם האלמנטים הללו מכיוון שהתפיסה שלהם היא לכיוון הבניה המודרנית".

"מה שעשו האבות שלנו באמת היה נכון", מוסיף טרביה. "צריך להסתכל על המסגדים והארמונות בהם פעם לא היה חשמל, אז איך היה שם נעים בפנים? אנו אנו מנסים להשפיע על אוכלוסיה ועל מהנדסים להשתמש באלמנטים המסורתיים. ראשית, שמבני ציבור יאמצו חלק מעקרונות ואחר כך יתר המבנים". הרעיונות שבבניין הירוק לא נעצברו במגזר הערבי לדבריו, כך שגם קבלנים ולקוחות יהודים מתעניינים ולוקחים רעיונות.

חוזרים לאלמנטים המסורתיים(צילום: חגי אהרון)

החצרות הפנימיות

אחד האלמנטים הבולטים בבניין הירוק הוא החצר המרכזית הגדולה (אל פינה דח'לי), שלה מסתבר, תפקיד חשוב בשמירה על איכות הסביבה. החצר עוזרת למיזוג המבנה על ידי מעבר של אוויר ממנה לתוך המבנה ולהפך. בשעות הלילה אויר קר חודר למבנה דרך פרוזדורי החלוקה (ריואק') אל החדרים והחצרות הקטנות המאופיינות בצמחיה וצל. בקיץ סוגרים את הדלתות בבוקר כך שהאויר הקר נשמר בחללים הפנימיים.

חצר פנימית. עוזרת למיזוג(צילום: חגי אהרון)

בשעות אחר הצהריים, כשהחצר המרכזית מתחממת והאוויר בה עולה, פותחים את דלתות החללים הפנימיים וכך נוצרת זרימת אויר קריר מהם לכיוונה. מיקום חלונות מול חצרות פנימיות מאפשר יצירת פינות ישיבה (איו'אן) במסלול זרימת האויר הקר שבין החצר הגדולה והחצרות הקטנות (או החלונות).

החלונות מול החצר הפנימית(צילום: חגי אהרון)

בחצר הפנימית ממוקמת גם מזרקה (נאפורה), שמעבר לעניין הדקורטיבי, נותנת אפקט של צינון האויר הזורם לחצר הפנימית או לחדרים ע"י התזת רסס מים. טיפות המים שמשתלבות באוויר הזורם, מצננות אותו עקב התאדותן.

חלונות גבוהים וארובת קירור

ארובת הקירור (המלקאף) עובדת על עיקרון של הזרמת אויר קר ממפלסי גבוהים מעל פני הקרקע שחודרים לפתח הארובה העליון ויורדים כלפי מטה לכיוון החדרים. ככל שפתח הארובה העליון נמצא גבוה יותר, פעולת הצינון שלו יעילה יותר. התזת מים בחלל הארובה הפנימי משפרת את יעילות הצינון. התזת המים עובדת בשילוב עם החצר כך שמי שיושב בתוך הבניין יכול להרגיש תנועת רוח קרה מבחוץ.

ארובות הקירור(צילום: חגי אהרון)

בנוסף, בבניין מצויים גם חלונות גבוהים, שבטעות אפשר לחשוב שהם תוצאה של קבלן או פועלים שלא קראו היטב את השרטוטים. לחלונות אלו תפקיד מפתח בקירור הבית. פתחי החלונות הקטנים והמרובים מביאים להעלאת מהירות זרימת האוויר. האוויר הקר שנכנס מבחוץ דוחף את האוויר החם שנמצא בחלל החדר.

חלונות גבוהים(צילום: חגי אהרון)

קש וטיח מאדמה מקומית

אלמנט נוסף המצוי בבית הירוק הוא בניית הקירות מלבני אדובי, המורכבים מקש, טיח ואדמה מקומית. בנוסף, גם הבידוד הקירות נעשה עם חומרי בניה מקומיים. עובי קיר חיצוני אופייני בבניין הוא 60 ס"מ: 15 ס"מ מאבן מקומית מסותת בצד החיצוני, 30 ס"מ מאדמה חרסיתית ו-15 ס"מ אבן מקומית מטויחת בצד הפנימי. הבטון והטיח עשויים אף הם מחומרים מקומיים וממוחזרים.

קירות מחומרי בנייה מקומיים(צילום: חגי אהרון)

כיפה (קובה) מהתרבות הערבית

אומנם הכיפה היא חלק מהתרבות הבניה הערבית, אך גם כאן לא מדובר רק בעניין קוסמטי. לכיפה שטח פנים גדול יחסית לשטח הגג שהיא מכסה. הצד הפונה לשמש מתחמם תוך עלית האוויר כלפי מעלה, אך האוויר בחלל החדר שלמטה נשאר קר יחסית.

הכיפה. לא רק למען האסתטיקה(צילום: חגי אהרון)

בבסיס הכיפה יש 4 חלונות הממוקמים זה מול זה, ודרכם מסולק האוויר החם שעולה מחלל החדר לכיוון החלק המחומם שלה. גם לאלמנט הקמרון (הקירוי קשתי) תפקיד חשוב באוורור המבנה. פתחים משני צדי הקמרון גורמים לכניסה ויציאה מהירה של אוויר הזורם בתוכו, בתכנון פתחים אלה יש להתחשב בכיוון משב הרוח בשעות החמות.

הצללה: צמחים מסביב ורשת עץ לחלון

עוד דבר שיביא לבידודו של המבנה הוא תכנון סככות צמחיה, כדוגמת גפנים, הצמודים לקירות המתחממים של הבניין. בקיץ העלים הירוקים מצלים על הקירות והגגות ומונעים את התחממותם מקרינת השמש, ועם נשירתם בחורף הם חושפים את הקירות לשמש. אלמנט זה שימושי בעיקר באזורים שבהם האפשרות לעשות פתחים, מוגבלת כמו בממדים.

עניין נוסף שעוזר להצללת הפתחים הם רשתות העץ לחלון (משרבייה). אלמנט זה מאפשר כניסת רוח ואור, אך יוצר הצללה החוסמת חדירת קרינה ישירה לחלונות. את הרשתות עושים מעץ רך בעל כושר טוב לספיגת מים שגורם לייבוש ולצינון האוויר שנכנס לחדרים.

רשתות הצללה ופתחי אוורור(צילום: חגי אהרון)

פתחי תאורה טבעיים (תיזאנה)

גם בחשמל רצו לחסוך בתכנונו של הבניין הירוק ולשם כך יצרו פתחים מיוחדים בתקרה לחדירת אור טבעי. האור מסתנן פנימה דרך כדור זכוכית שמרכז את קרני האור, אך מונע כניסת גשם דרך הפתח. צבע הזכוכית יכול להשפיע על צבע התאורה ועל מידת החדירה של קרינת חום לחלל הבניין.

כדור זכוכית שמרכז את קרני האור(צילום: חגי אהרון)