מה משמעות בקשת הקפאת ההליכים של קיקה?
חנות הרהיטים האוסטרית שלה סניף בנתניה הגישה לבית המשפט בקשה להקפאת הליכים. מהו בדיוק מהלך זה, מה זה אומר מבחינת העובדים, הלקוחות והספקים? שאלות ותשובות
רבים מבין 250 עובדי חנות קיקה האוסטרית שהו הבוקר (ה') בחניון חנות קיקה בנתניה, לאחר שאתמול, בתום יום העבודה, הודיעה הנהלת החברה לעובדים כי לא תאפשר להם להיכנס הבוקר לסניף. בשעות אחר הצהריים דווח כי החברה פנתה לבית המשפט בבקשה להקפאת הליכים. באמצעות עו"ד אלדד שגב, מומחה בפירוק חברות וזכויות עובדים בפירוק, ממשרד כהן-שגב, גיבשנו כמה שאלות ותשובות על התהליך ועל מצבם המשפטי של העובדים.
מהו הליך הקפאת הליכים?
הליך הקפאת הליכים הוא שם כולל להליכי פשרה והסדר שנוקטת חברה חדלת פירעון מכוח חוק החברות (סעיף 350 תשנ"ט-1999). במסגרת זו רשאי בית המשפט להוציא צו הקפאת הליכים נגד החברה, שמשמעותו היא עיכוב של כל ההליכים המשפטיים שננקטים נגד החברה על ידי הנושים שלה.
מטרתו העיקרית של הליך הקפאת ההליכים היא לאפשר לחברה שנקלעה לקשיים כלכליים, וצפויה לקריסה ופירוק, לארגן את עצמה מחדש, להשתקם ולחזור לפסים של רווחיות.
מה התועלת שצומחת מהליך כזה?
היתרונות שיש להליך כזה כלפי החברה ברורים - שהרי ההליכים כלפיה מוקפאים. אך לא רק היא נהנית מהמהלך הזה: הן למדינה והן לנושים של החברה יש אינטרס מובהק שהחברה תשתקם ותעבור לפסים של רווחיות, וזאת מכמה טעמים.
ראשית, במסגרת הליך הקפאת הליכים, ניתנת לנושים הזדמנות לבחון בצורה מפורטת ומושכלת את כל נכסיה של החברה, התחייבויותיה, זכויותיה וכן את הסיכויים שלהם לקבל את המגיע להם במקרה של פירוק החברה, וזאת מבלי שהם חוששים כי אם לא ימהרו לנקוט בהליכים נגד החברה - יקדים אותם נושה אחר.
שנית, במקרה של פירוק החברה קיים ספק רב אם הנושים הבלתי מובטחים יקבלו את המגיע להם ממימוש הנכסים של החברה, שהרי לרוב נכסים אלה משועבדים לנושים המובטחים (בדרך כלל מדובר בבנקים). על פי החוק, נכסיה של החברה שנמצאת בפירוק משמשים קודם כל לנושים המובטחים, ורק לאר מכן לשאר הנושים.
שלישית, שיקום החברה על אף פירוקה משמעותו, שהחברה ממשיכה בפעילותה העסקית ולכן גם ממשיכה לשלם את מיסיה למדינה, להתקשר עם ספקים ונותני שירותים, ונמנעת מפיטורי עובדים ופליטתם למעגל האבטלה.
מה השיקולים שבוחן בית המשפט בבואו לאשר את הליך הפירוק?
בדרך כלל הליכי הקפאת הליכים נפתחים בהגשת בקשה למתן צו הקפאת הליכים ומינוי נאמן לחברה, כדי שהחברה או הנאמן יגבשו תוכנית הבראה ויגישו הצעת הסדר לנושי החברה. במסגרת שיקוליו אם להיעתר לבקשת צו הקפאת ההליכים ומינוי נאמן לחברה, יבחן בית המשפט כמה היבטים:
האם הוגשה עם הבקשה הצעת הסדר או הוצע מתווה להבראת החברה ולהסדר עם נושיה? האם מהחומר שהוצג בפניו קיים סיכוי סביר שהחברה תשתקם? מה המקורות הכספיים שמאפשרים לחברה להמשיך ולפעול במהלך הקפאת ההליכים - מבלי להגדיל את חובותיה? מה עמדת הנושים המובטחים של החברה? האם הקפאת ההליכים תרע את מצבם של הנושים? מה תרומת בעלי המניות להקפאת ההליכים? ומה ההשלכות הכלכליות של קריסת החברה?
בהנחה שהבקשה תאושר, מה תפקיד הנאמן שימנה בית המשפט לחברה?
ברגע שבית המשפט החליט לתת צו הקפאת הליכים לחברה ולמנות לה נאמן - עוברות מושכות הניהול לנאמן. במסגרת זו פועל הנאמן לגיבוש הסדר עם הנושים שיוגש לאישורו של בית המשפט בתום התהליך.
הנאמן בוחן את מצבה של החברה, חובותיה, התחייבויותיה, נכסיה וזכויותיה, תזרים המזומנים שלה וכן את הסיכויים לשקם אותה. בהתאם לממצאים אלה מגבש הנאמן תוכנית להבראת החברה ולהסדר עם הנושים שלה, וזו מוגשת לבית המשפט. במקביל מפרסם הנאמן הודעה על צו הקפאת ההליכים, מודיע לנושי החברה על הצו, קובע מועדים לאסיפות נושים ומזמין את הנושים להגיש תביעות חוב נגד החברה.
האם הנושים של החברה מעורבים בגיבוש ההסדר?
לאחר שתוכנית ההבראה והסדר החוב גובשו, נערכות אסיפות נושים שבהן דנים בהצעה ולבסוף מצביעים עליה. כדי למנוע ניגודי אינטרסים בין הנושים השונים נערכות אסיפות נושים לפי סוג, כלומר, הנושים מחולקים לקבוצות לפי סוגם, למשל נושים מובטחים, נושים רגילים ונושים רגילים בעלי ערבויות אישיות. כדי שהצעת ההסדר תאושר על ידי בית המשפט היא צריכה להתקבל על ידי כל אסיפה בנפרד ברוב של נושים שלהם לפחות 75% מערך תביעות החוב שהוגשו.מה המשמעות של הקפאת הליכים מבחינת העובדים?
מטרת ההקפאה היא שיקום החברה, אך בל נשכח כי ייתכנו פיטורים כחלק מתוכנית ההבראה. לרוב, אין מדובר בפיטורים גורפים. במקרים שבהם בית המשפט יגיע למסקנה שלא תצמח תועלת מההקפאה וכי יש לפרק את החברה, משמעות הדבר היא כי העובדים ימצאו עצמם מחוסרי עבודה. במרבית המקרים שבהם החברות המצויות בהקפאה, ביקשו הנאמנים מבית המשפט לפטר עובדים לצורך התייעלות, ובמקרים מסוימים הם בקשו לקצץ במשכורות.
לנוכח ניסיון העבר מומלץ לעובדים לשקול היטב מהם סיכויי החברה להבריא, וכן לבחון אלטרנטיבות תעסוקה אחרות בשוק. יש לזכור, כי לא כל הקפאות ההליכים מסתיימות בהצלחה.
במקרה שיוחלט למכור את החברה למשקיע אחר - האם יש לו מחויבות כלפי העובדים?
במרבית המקרים שבהם החברה נרכשה על ידי גורם חדש, נקבעת במסגרת הסדר המכירה מידת מחויבותו של המשקיע להמשיך ולהעסיק את העובדים - ובית המשפט נדרש לאשר זאת. העובדים מצדם יכולים להתפטר במקרה כזה ולהיחשב כמפוטרים לצורך קבלת פיצויי פיטורים.
מה המשמעות של פירוק החברה מבחינת העובדים?
עו"ד דגנית לפידור זינגר, מומחית לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות', משיבה: בחברה בפירוק העובדים נחשבים בדרך כלל למפוטרים ממועד מתן צו הפירוק, וזכאים לחלק מזכויותיהם כנושים בדין קדימה, כלומר - יש להם עדיפות לחלק מזכויותיהם על פני נושים אחרים. במקרים שבהם החברה נקלעת לקשיים ואינה משלמת שכר, העובדים יכולים לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן צו לפירוק החברה.
במקרה שעובדים החליטו לבקש צו פירוק, עליהם לפנות לכונס הנכסים הרשמי, לשלם פיקדון ולהגיש את הבקשה לפירוק בבית המשפט המחוזי. ברגע שבית המשפט קובע מועד לדיון בבקשה לפירוק החברה על העובדים לשלוח לחברה את הבקשה למתן צו פירוק, את המועד שקבע בית המשפט לדיון בה, ובנוסף לפרסם זאת ברשומות ובעיתון יומי. כל נושה או משתתף של החברה, שמעוניין לתמוך או להתנגד לבקשה למתן צו פירוק רשאי להופיע לדיון לאחר שיודיע למבקשי צו הפירוק על כך כשבוע לפני הדיון.
לאחר מתן צו הפירוק יכולים העובדים להגיש תביעות חוב למפרק ולמוסד לביטוח לאומי, כדי לממש את זכויותיהם, שכאמור זוכות לקדימות ביחס לדרישות של נשים אחרים. לתביעת החוב יש לצרף, בין השאר, תלושי שכר, מסמך המעיד על גובה פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד בגין תקופת עבודתו, וכן אישור של קופת הפיצויים על גובה הפיצויים שהצטברו לטובתו בקופת הפיצויים.
עובדים זכאים לקבל מהמוסד לביטוח לאומי תשלום על הרכיבים של שכר עבודה, דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה, פדיון ימי חופשה ופיצויי פיטורים. הסכום המקסימלי שהם יכולים לקבל מהמוסד לביטוח לאומי נאמד ב-100 אלף שקל.
לנוכח העלויות הגבוהות של האגרות לכונס הנכסים הרשמי ולבית המשפט מומלץ לכמה עובדים להתאגד יחדיו כדי שהוצאות הפירוק יתחלקו בין כלל העובדים.
לפנייה לכתב/ת 
