לפעמים אני עצוב ולפעמים שמח / טור
יאיר קטן שמח שמנצ'סטר סיטי זכתה באליפות בגלל התחרותיות שהיא מייצרת בליגה ועצוב בגלל שמדובר בקבוצת אינסטנט. שמח כי היא שיחקה כדורגל התקפי וכבשה בצרורות ועצוב כי זו קבוצה שהרגה את הרומנטיקה
אני שמח שמנצ'סטר סיטי זכתה באליפות בשביל האוהדים האמיתיים שלה, אלה שהולכים איתה במדבר 44 שנים ומחכים לנס, בזמן שיונייטד משמינה מנחת. לא האנשים שבשנה הבאה יצהירו בפניכם שהם פתאום אוהדי סיטי מושבעים, ולכם יהיה ברור שהם נזכרו בזה רק בגלל ההצלחה שלה.
עוד על מחזור הנעילה של הפרמייר ליג:
אני עצוב שמנצ'סטר סיטי זכתה באליפות בגלל שזהו ניצחון הכסף, ניצחון הצד המכוער שבכדורגל, ניצחון האנשים נטולי הזיקה למועדון כלשהו, ששופכים ליש"טים בלי הבחנה רק בגלל שהם יכולים כדי להרכיב לגיון זרים אימתני.
אני שמח שמנצ'סטר סיטי זכתה באליפות בגלל התחרותיות שהיא מייצרת בליגה, הטירוף החדש שהכניסה לדרבי של
מנצ'סטר שחזר להיות אחד מהמשחקים המרתקים והאיכותיים בעולם.
אני עצוב שמנצ'סטר סיטי זכתה באליפות כי המטרה קידשה את האמצעים בצורה הרעה ביותר שאפשר - פיתוי כוכבים של קבוצות אחרות בסכומים שאי אפשר להתחרות בהם, זריקתם הצידה ברגע שלא פגעו (למשל, עמנואל אדבאיור), ובטח ובטח החזרה נואשת של שחקן מושעה (קרלוס טבס) שעשה הכל כדי להמאיס את עצמו על האוהדים - רק בגלל שלמנג'ר שהרבה להתעמת איתו כבר לא היו פתרונות.
אני שמח שמנצ'סטר סיטי זכתה באליפות כי היא שיחקה כדורגל התקפי וכבשה בצרורות. אני עצוב שמנצ'סטר סיטי זכתה באליפות כי במשחק ההכתרה, היה לה
בסגל שחקן אחד שגדל במועדון, והוא לא ראה אפילו דקה.
אני שמח שמנצ'סטר סיטי זכתה באליפות כי היא ניצחה בשני משחקי הדרבי שנערכו בליגה, כולל 1:6 ענק באולד טראפורד. אם כבר שתי הקבוצות מסיימות בשוויון נקודות, אז טוב שמי שזוכה בתואר - אפילו אם זה לא האלמנט המכריע - היא זו שהפגינה עליונות במפגשים הפנימיים במהלך העונה.
אני עצוב שמנצ'סטר סיטי זכתה באליפות בגלל שזו קבוצת אינסטנט. זה לא ספורט. אני שמח שמנצ'סטר סיטי זכתה באליפות בגלל הרומנטיקה של הסיום.אני עצוב שמנצ'סטר סיטי זכתה באליפות כי זו הקבוצה שהרגה את הרומנטיקה בכדורגל.
לפנייה לכתב/ת 
