להשקיע בהנפקת פייסבוק? למדו מההיסטוריה
הרשת החברתית יוצאת בהנפקה שעשויה להעניק לה שווי של 100 מיליארד דולר, אולם ההיסטוריה של ההנפקות הראשוניות מראה כי לא תמיד מדובר בערובה להצלחה. בין 1980 ל-2010, המשקיעים ביום ההנפקה רשמו תשואה נמוכה ב-20% מהתשואה של השוק כולו. האם גם הפעם יתעלמו מהנתונים?
הסיפור של פייסבוק קוסם לכם? אתם מתלבטים האם לקנות מניה של החברה בעת ההנפקה? אבל האם חקרתם את ההיסטוריה של ההנפקות הראשוניות? אולי בעצם אתם נכנסים לרכישה עם ציפיות לא מציאותיות ודעה משוחדת ומוטעית?
בעוד שרבים מאלו שקנו מניות ביום ההנפקה צפויים להצליח בהשקעה - או למכור את המניה ברווח מהיר לאחר עלייה מיידית, השאר לא יצליחו באותה מידה.
פייסבוק צפויה לגייס עד 10.6 מיליארד דולר, סכום שיעקוף את הנפקות הבכורה של ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, ושייתן לחברה הערכת שווי שוק גדולה יותר משל אמאזון, שעשויה לעלות על 100 מיליארד דולר. אך כשהנפקה ראשונית מתחילה ביום הראשון בקנה מידה גדול, ההיסטוריה מורה על כך שלא תמיד מדובר בסימן לכך שהיא גם תצליח בעתיד.
"מלבד ההנפקות של 1999-2000, אין יחס מהימן בין התשואות של היום הראשון לבין התשואות ב-3 השנים שלאחר מכן", אמר ג'יי ריטר, פרופסור לפיננסים באוניברסיטת פלורידה, שחקר את הנושא.
אפילו אם פייסבוק תנסוק באופן מיידי לשווי שוק של 150 מיליארד דולר ומעלה, קיימים סימני אזהרה לקראת העומד לבוא, לדבר ריטר. "פוטנציאל העליות לאחר מכן מוגבל מאוד".
ואם פייסבוק תצמח באופן משמעותי במהלך השנים, כמו אפל? אם מסתמכים על הנתונים ההיסטוריים של ההנפקות הראשוניות, אין לכך ערובות.
בבחינת תקופות של 3 שנים, והשוואתן לשוק כולו, משקיעים בעת הנפקה ראשונית רשמו תשואה של 2% בלבד בשקלול לתשואת השוק בשנים 2001-2010, לדברי ריטר.
בתקופה שבין 1995 ל-1998, משקיעי ההנפקות הראשוניות רשמו תשואה נמוכה ב-34% מתשואת השוק הכולל, ובין 1980 ל-1989, 23% פחות מהשוק. בין 1980 ל-2010, המשקיעים ביום ההנפקה רשמו תשואה נמוכה ב-20% מהתשואה של השוק כולו.
נתונים אלו מובילים אותו לעולם של כלכלה התנהגותית, תחום הבוחן את מידת האי-רציונליות שלנו ואת הביטחון המוגזם שלנו. כולנו אוהבים סיפור טוב, במיוחד בקשר למניות שאנחנו קונים. נטייה זו מונעת מאיתנו לנתח את ההיסטוריה ולקבל את העובדה שמניות רבות של חברות טכנולוגיה מסיימות את דרכן בחוסר ערך מוחלט.
על פי המחקרים של פרופסור דניאל כהנמן, הישראלי זוכה פרס הנובל ואחד מהאבות של תחום הכלכלה ההתנהגותית, משקיעים לא רק נוטים להיות בטוחים יתר על המידה באשר להחלטות שלהם, אלא שהם גם מקבלים החלטות במהירות רבה מידי, על בסיס אינטואיציה, שלעתים רבות מתבררת כשגויה. אנחנו מתקבעים על מחיר יעד לא ריאליסטי של מניה, חושבים שאנחנו יכולים לחזות את מגמת השוק, ולרוב אופטימיים מידי.
"אנשים לא מכירים את גבולות הידע והמומחיות שלהם", אמר כהנמן. "אנחנו חיים בעולם סובייקטיבי ולא מצליחים להפריד בין מה שאנחנו יכולים לצפות לו לבין למה שאנחנו לא יכולים".
במקרה של פייסבוק, הסיפור של הסטודנט מהרווארד שיצר ענקית טכנולוגיה, מוסיף משהו מתוק להשקעה בפייסבוק. אין ספק שפייסבוק היא אחת ההנפקות המדוברות ביותר, כזו שמצפים לה יותר מכל חברה אחרת. בכל זאת, כמות משתמשים של 900 מיליון (שהולכת וגדלה), היא עצומה לכל הדעות.
בכל מקרה- אנחנו ככל הנראה נתעלם מהסקפטיות שלנו וניתן לאינטואיציה להחליט. לרוע המזל, מניות טכנולוגיה, למרות אבק הקסמים מעליהן, כפופות גם הן לחוקי היצע וביקוש, רווחים, תחרות ושוק רגיש ובלתי יציב.