גוּד סְטַף: להיות חקלאי כמו פעם באתר הסטף
ארץ ישראל משולה לארץ זבת חלב ודבש והחקלאות נטועה בה עמוק. כך גם באתר הסטף שבהרי יהודה, שבו עיבדו את הקרקע כבר לפני 6,000 שנה, וגם אתם תוכלו לעבד חלקה משלכם
מעטות המדינות בעולם שתושביהם מעלים על שולחנם מדי יום שפע של ירקות ופירות. ארץ ישראל משולה לארץ זבת חלב ודבש והחקלאות נטועה עמוק באדמתה.
>> יש מה לעשות בחג: כל האירועים והטיולים לשבועות
חג הביכורים מסמל יותר מכל את הגשמת החזון הציוני-חקלאי, הפירות הראשונים שבשלו, השדות הזהובים שנקצרו והחוגגים, שרכובים על כלים החקלאיים נושאים סלים מלאי תנובה על כתפיהם. התמונה הפסטורלית הזו לא החלה בשנות ה-20 אלא שורשיה נבטו כבר לפני אלפי שנים. אחד השרידים המרשימים לחקלאות הררית עתיקה בארץ ישראל נמצא באתר "סטף" הממוקם מערבית לעיר ירושלים.
התיישבות במקום כבר לפני 6,000 שנה
מדרון ירוק משתפל בצדו המזרחי של הר איתן ויורד אל נחל שורק. שתי נביעות של מעיינות משמשות להשקיית מדרגות חקלאיות (טראסות) שעובדו וטופחו על ידי בני ישראל לפני למעלה מאלפיים שנים. הם נטעו זיתים, שקדים, רימונים וגפנים וגידלו גני ירק. מחקר ארכיאולוגי מצביע על כך שהתיישבות במקום החלה למעשה כבר לפני כ-6,000 שנים בתקופה הכלקוליתית ובניית הטראסות בוצעה החל מ-4,500 שנים לפני הספירה. ימי הזוהר והשגשוג של האתר היו בתקופת בית שני והשלטון הביזנטי.
מעודפי האבנים שנותרו מפינוי הסלעים הם הקימו מגדלי שמירה להגנה על היבול. המגדלים האלה נקראים "שומרות". כיוון שהמעיינות היו בוואדי והבאת המים הייתה מסובכת, התבססה החקלאות על גידולי בעל שהושקו ממי הגשמים. כך הפכו הטראסות לבוסתני עצים ארץ ישראליים שכללו כרמי ענבים, תאנים, רימונים וזיתים. באחד הכרמים ניתן למצוא עד היום 26 מיני גפנים עתיקים ובסמוך אליהם שרידי גת לדריכת ענבים ליין.
במדרגות המעטות שהיו קרובות למקור מים ולמעיינות השכבה יצרו שטחים גדולים יותר ושתלו גידולי שלחין וירקות שזקוקים להשקייה בכל ימות השנה. אחת השיטות להגדלת כמות המים הייתה על ידי חציבת נקבות בסלע שהובילו את מי המעיינות אל בריכת אגירה גדולה וממנה ברשת של אמות מים קטנות עד השטחים החקלאיים. בתי המגורים נבנו במעלה ההר מעל לחלקות כדי לא לבזבז שטח חקלאי חשוב.
הטראסות הפכו לבוסתנים. ענבים בסטף (צילומים: זיו ריינשטיין)
חקלאות שלחין מול חקלאות בעל
בתקופת השלטון הצלבני והעות'מאני האתר נעזב ויושב מספר פעמים. ב- 1949 הוקם על שרידי הכפר הערבי סטף מושב "ביכורה" שנינטש לאחר מלחמת העצמאות. המקום סבל מהזנחה, קירות התמך החלו לקרוס ושפכי עפר ואבנים מילאו את בריכות האגירה ואמות המים שהובילו את מי המעיינות.
עוד טיולים באזור בערוץ התיירות:
הרי יהודה: בדרך לירושלים עוצרים לטייל
בשנות ה-50 שימש המקום כמחנה אימונים של יחידה 101 והצנחנים. בתחילת שנות ה-80 החלה קק"ל בתהליך שיקום ושחזור של המדרגות החקלאיות ובוסתני הפרי. בריכות האגירה של עין סטף ועין ביכורה שוקמו, המדרגות שופצו ותעלות ההשקייה נחפרו מחדש.
תהליך השיקום נמשך עד היום וחלקו מתבצע בשיתוף תלמידי בתי ספר וחיילים בשירות סדיר. המתנדבים נחשפים במהלך הטיפול בשדות במושגים חקלאיים של העולם הקדום ביניהם "מעיין חתום", "חקלאות שלחין" ו"חקלאות בעל". שתי משפחות מתגוררות באתר מטעם קק"ל ועוסקות בטיפול ושימור המקום, בטיפוח בוסתני הפרי וגני הירק ובהדרכת המבקרים.
אתר "סטף" פתוח למבקרים ללא תשלום והמטיילים יכולים לעבור בין השבילים, המעיינות, חלקות השלחין וחקלאות הבעל. ניתן לראות בשטח את הטראסות שעליהן גדלים כרמי הזיתים והענבים ובוסתני הפרי כשלצדם מתקנים חקלאיים עתיקים, שומרות וגתות. שבילי ההליכה מסומנים באמצעות עמודי עץ הנושאים עליהם חיצים צבעוניים לסימון נתיבי ההליכה השונים. ניתן לקבל באתר חוברת או מפת מסלולי סיור מומלצים.
שרידי הכפר הערבי סטף
בוסתנוף: לעבד את החלקה שלכם
במהלך השנים פותח ב"סטף" על ידי קק"ל פרויקט קהילתי ייחודי בשם "בוסתנוף". תושבי ירושלים יכולים לקבל חלקות קרקע קטנות תמורת תשלום סמלי ולעבד את האדמה לפי רצונם בזמנם החופשי.
דרך נוספת לחוות את האתר היא באמצעות הליכה במסלול טיול המתחיל במגרש החנייה העליון. צועדים לאורך שביל קדום, המסומן בירוק, בין כרמי זיתים וחלקות מעובדות. הדרך יורדת אל פינת "עופר" לזכרו של קצין חי"ר עופר סטרינסקי. מהמצפור נשקפים נופי הכפר הנטוש והחלקות החקלאיות. חולפים על פני כרם זיתים ואתר ארכיאולוגי המתוארך לתקופה הכלקוליתית שגם בו נחשפו שרידי חקלאות קדומה.
משם ממשיכים לעין סטף שהוא הגדול מבין שני המעיינות המפכים באתר. דרך מדרגה הניצבת מעל הבריכה ניתן לרדת אל הניקבה החצובה בסלע שנועדה להגביר את ספיקת מי המעיין. מהמערה ממשיכה ניקבה בנויה שהובילה את המים אל בריכה גדולה. אפשר לעבור אותה בהליכה שפופה ולצאת מן הצד הנגדי. בקיר האחורי של הבריכה נמצא חלל קטן שהחוקרים מזהים בו מקום כביסה של נשות הכפר.
המסלול מתפצל לשניים: השביל הפונה שמאלה מוליך אל שטחי השלחין, שמקבלים את מימיהם דרך תעלות מטויחות הבנויות במפלסים של הפרשי גובה שונים ויוצרים מדרגות להובלת המים.
הבריכות שוקמו ותעלות ההשקייה נחפרו מחדש. עין ביכורה
השביל שפונה ימינה מכוון אל קיר אבן מסיבי עם שער ברזל שמאחוריו נמצא "בוסתן עצי ארץ ישראל". עצי הפרי, הגדלים בבוסתן הם מהזנים העתיקים ביותר שמוכרים בארץ וממשיכים לגדל אותם בשיטות החקלאות המסורתיות.
לאחר ביקור בבוסתן, בתיאום מראש בלבד, ממשיכים אל חלקות גידולי הירקות וצמחי התבלין האורגניים הגדלים בערוגות ובתלמים, ומשם אל עין ביכורה. בקטע דרך זה נמצאות מדרגות תלויות וניקבה נוספת שיש בה נטפים וזקיפים וניתן לעבור בתוכה בהליכה זקופה. הדרך העולה מעין ביכורה אל מגרש החנייה העליון שוחזרה כתוואי השביל ההררי העתיק שלצדו נטוע כרם ענבים מוקף בגדרות אבן ושערים.
איך מגיעים?
ישנן שלוש דרכים: מכביש ירושלים מספר 1 יורדים במחלף הראל וממשיכים דרומה דרך מעוז ציון לכיוון קיבוץ צובה (כביש מס' 3965). מירושלים בכביש מספר 395 היוצא מעין כרם, שבדרום-מערב העיר. ממישור החוף דרך צומת אשתאול דרך כסלון, רמת רזיאל וצובה. במפגש הדרכים שבצומת סטף פונה דרך סלולה לסטף.
לפנייה לכתב/ת 
