גם בקהאם לא מצליח להדליק את האש הלונדונית
הכל כבר מוכן ליריית הפתיחה של האולימפיאדה הקרובה בעוד כחודשיים, הכל חוץ מהבריטים, שעדיין מתקשים להבין 'למה זה מגיע להם'. אפילו סמל המין הגדול בממלכה לא גייס התלהבות של ממש. יניב חלילי בבלוגדון ממורמר במיוחד
חודשיים לפני טקס הפתיחה של האולימפיאדה והכל ערוך ומוכן לקראת המשחקים. האיצטדיונים מצוחצחים, המתקנים נבדקו, הדגלים כבר מונפים ברחובות לונדון ואפילו נרשמת תנועה ערה בחנות המזכרות של האולימפיאדה, בפתחה של תחנת הרכבת המביאה ללונדון תיירים מכל רחבי אירופה.
- לונדון 2012 - העמוד האולימפי המיוחד של ynet ספורט
- חדש ב- ynet ספורט: יורו 2012 -
כל הסיפורים החמים
הוועדה המארגנת של המשחקים הבטיחה וקיימה עמידה צבאית בלוחות הזמנים. רק דבר אחד עדיין לא הצליחה הוועדה, עם תקציב הענק שלה, להשיג: התלהבות והתרגשות של תושבי לונדון לקראת האירוע הגדול. הלונדונים, איך נאמר זאת בעדינות, עדיין מתקשים להבין מדוע נפלה עליהם מעמסת אירוח המשחקים.
הם לא רואים באולימפיאדה פריבילגיה והזכות היחידה שהם חשים כרגע היא הזכות להתמרמר כלפי כל דבר. כך, אפילו הגיבור הלאומי
הבריטי, דייויד בקהאם, לא מצליח להרים את מפלס ההתרגשות של הלונדונים.
בקהאם, כמו הגבעטרון, הוא אביזר על זמני. הוא היה שם כשלונדון התמודדה על הזכות לארח את האולימפיאדה וזכתה. הוא עדיין היה שם כשהחלה מכירת הכרטיסים לאולימפיאדה והוועד האולימפי היה זקוק לפנים מסותתות שישדרו את המסר שזה בסדר להוציא 750 ליש"ט על כרטיס לתחרות. ובקהאם היה שם גם בסוף השבוע האחרון, בטקס נחיתת הלפיד האולימפי על אדמת בריטניה, בקורנוול.
עוד ב-ynet ספורט:
- גוטמן מתכונן לקרב מול אריות היבשת
- דרוגבה יוצא מלך מגמר הצ'מפיונס
- NBA: לוס אנג'לס בסכנה, הלייקרס והקליפרס על סף הדחה
החיבה של הממסד הספורטיבי הבריטי לבקהאם מובנת ומוצדקת: בריטניה לא הצמיחה בשנים האחרונות כוכב בינלאומי גדול ממנו. בהישגיו של בקהאם אפשר היה לצפות לא רק ביציע התחתון של מגרש הכדורגל, אלא גם
בהלבשה התחתונה שהוא שיווק בהצלחה ובהפיכתו לסמל המין הגדול ביותר של העשור האחרון.
על אף נדידתו המבישה ללוס אנג'לס למען בצע כסף, בקהאם עדיין נותר הפנים של בריטניה בספורט. והפנים האלה כל כך פופולריות, שאפשר בקלות להטביע את דיוקנן על מטבע בריטי.
אולם לכל מטבע יש שני צדדים וגם בקהאם, אפילו בקהאם, אינו חסין מביקורת. הבריטים הממורמרים והציניים קבעו כי הפיכתו של בקהאם לנער פוסטר בשירות האולימפיאדה נועדה לזרז מכירת כרטיסים, חולצות ואביזרים ששמו יתנוסס עליהם, לצד הלוגו של האולימפיאדה.
בסוף השבוע האחרון נאלץ בקהאם להדוף את ההאשמות לפיהן הוא זומן לנבחרת הכדורגל האולימפית על מנת לסייע בהגדלת מידת הפופולריות של הענף. כדורגל נחשב באולימפיאדה לענף זניח במיוחד - תעיד על כך העובדה שאפילו בלונדון, בירת כדורגל עולמית, לא הצליחו מארגני האולימפיאדה למכור את כל הכרטיסים למשחקים.
בקהאם אף ניער מעל דש חולצתו המגוהצת מדי את ההאשמה לפיה זימונו לנבחרת האולימפית נועד לזרז מכירת חולצות ואביזרים נוספים, ששמו מתנוסס עליהם. אם לשפוט על פי ההתנהלות של בקהאם
בשנים האחרונות, שנבעה משיקולים כלכליים ולא בהכרח ספורטיביים, ההאשמות הללו לא עקרות מחשד.
“אני משחק בנבחרת באולימפיאדה לא לשם מכירת חולצות או כדי למלא איצטדיונים, אלא משיקולים ספורטיביים, כפי שעשיתי עד כה בקריירה", אמר בקהאם תוך שהוא מניע את אחד משרירי פניו, במה שנראה כמו הבעת חוסר שביעות רצון. ההאשמה הזו מקפלת בתוכה לא רק את הציניות הבריטית האופיינית כלפי כל דבר המתרחש בממלכה, אלא גם את אחד הכישלונות (הזמניים) של הוועדה המארגנת של האולימפיאדה.
חודשיים לפני פתיחת המשחקים, מארגני אירוע הספורט הגדול בעולם טרם הצליחו לגייס התלהבות של ממש בקרב תושבי לונדון. לעתים נדמה כי המקומיים נערכים ומתכוננים בהתלהבות גדולה יותר לסוף שבוע החגיגות
לציון 60 שנות מלכותה של המלכה אליזבת - אירוע שמידת השפעתו על הממלכה הוא בעיקר סמלי וטקסי.
תושבים רבים בבירה מתכוננים לעזוב את העיר לפני המשחקים ולהימלט לחופשה בצרפת או בספרד. רבים אחרים מנצלים את האולימפיאדה לשם גריפת רווח, באמצעות השכרת דירותיהם במחירים מופקעים לתיירים. בלונדון גובר המרמור והכעס כלפי השיבושים הרבים הצפויים בתנועת הרכבות ובמסלולי התחבורה הראשיים.
תחנות הרכבת התחתית מעוטרות בכרזות הקוראות לתושבים להיערך מבעוד מועד, להתעדכן באיחורים הצפויים בתנועת הרכבות, להיות יצירתיים בבחירת מסלולי הנסיעה ואפילו, שומו שמיים, ללכת ברגל במקום לנסוע
בתחתית. זר המבקש ללמוד על הלך הרוח של המקומיים כלפי האולימפיאדה מוזמן להציץ בהבעת פניהם של התושבים בשעות הבוקר, כשהם גודשים את תחנות התחתית ומביטים בפוסטרים הללו בעיניים זועמות מתסכול.
איכשהו, חווית אירוח אירוע הספורט העולמי הגדול בעולם לא מצליחה להאפיל על תחושת הקורבנות שהאיחורים הצפויים מציתים בלב התושבים. ההתלהבות עדיין לא נמצאת כאן - ובינתיים, את הלהבה הזו אפילו דיוויד בקהאם לא יכול להדליק.
לפנייה לכתב/ת 
