פרנק ריברי - או סקנדל או פסטיבל
קשר באיירן מינכן, הידוע גם בשמו המוסלמי בילאל יוסוף מוחמד, נחשב לשחקן השנוא בצרפת ומתקשה להביא את יכולתו לנבחרת - אבל ההצלחה של הטריקולור ביורו נחה במידה רבה על כתפיו
בילאל יוסוף מוחמד, סליחה, פרנק ריברי (שמו הלא מוסלמי). כולה 170 סנטימטרים ביום טוב, אבל מעטים יערערו על העובדה שמדובר באחד השחקנים הטובים בעולם. ולמרות שספק אם הצרפתי מכיר את הבדרנית הוותיקה רבקה מיכאלי, או שהיא אותו: אבל כמאמר השיר, אצל החבר פרנק, "אין רגע דל, או סקנדל או פסטיבל".
- לונדון 2012 - העמוד האולימפי המיוחד של ynet ספורט
- יורו 2012
- הנבחרות, הכוכבים, האיצטדיונים, התמונות
ריברי בן ה-29, שסימן ההיכר שלו היא הצלקת הארוכה שחרוטה לאורך כל צד שמאל של הפנים שלו, זכר לתאונת דרכים שעבר בגיל שנתיים, נהנה מעונה טובה מבחינה מקצועית בבאיירן מינכן, למרות הכישלון הגורף של הקבוצה בכל החזיתות. המאזן שלו עמד על 12 שערים ו-18 בישולים בבונדסליגה בנוסף לשלושה שערים וחמישה בישולים נוספים בצ'מפיונס.
עוד ב-ynet ספורט:
הקשר, שהתאסלם בשנת 2002, נשוי לווהיבה האלג'יראית ואב לשלושה ילדים. מבחינת כדורגל, מה שהוא עושה באגף שמאל, במגרשים מעטים מסוגלים לחקות.
יש לו טכניקה, מהירות, שליטה מעולה בכדור, בעיטה טובה, אבל כמובן שכמו לכל כדורגלן גדול, יש לו לא מעט צרות מחוץ למגרש.
למשל, ספר שיצא בתחילת השנה בצרפת בשם "הצד האפל של פרנק ריברי" לא מחמיא לשחקן, בלשון המעטה, כמו גם החלטת בית המשפט בלוקסמבורג כי ריברי ייאלץ לשלם לסוכנו לשעבר עמלת מעבר בסך 2.66 מיליון יורו על הגעתו למארסיי ב-2005, כסף שהקשר ניסה לחסוך. עוד דוגמה? רק בחודש אפריל, במחצית המשחק נגד ריאל מדריד, התעצבן הצרפתי על אריין רובן וחבט בפניו, במה שנגמר בקנס כספי.
במדי נבחרת צרפת, הסיפור שונה לעומת ההצלחה הקבוצתית היחסית בבאיירן. הוא התחיל לשחק בה ב-2006 (60 הופעות ו-10 שערים), אבל למרות היותו אחד
מהשמות הבולטים בסגל, לא הצליח לשחזר את הישגי הדור הקודם. הקשר, כמו כל צרפת, בעיקר מקווה כי אירועי הטורניר האחרון הגדול בו השתתפה הנבחרת (מונדיאל 2010) לא יחזרו - אישית וקבוצתית.
למי שהספיק לשכוח, להלן תקציר האירועים: זה התחיל בנערת ליווי קטינה שטענה כי ריברי, ביחד עם קרים בנזמה וסידני גובו, השתמש בשירותיה. זה המשיך בכך שהוא היה מראשי המרד נגד המאמן ריימונד דומנק וסירב לרדת מהאוטובוס של הנבחרת על מנת לקיים אימון שגרתי במהלך הטורניר - ובעקבות כך הושעה משלושה משחקי הטריקולור. וזה הסתיים בחזרתו לנבחרת, שלוותה בשריקות הבוז של הקהל המקומי בפריז במשחק ידידות נגד קרואטיה, עליהן אמר הקשר: "אני מאשים את עצמי ומתנצל, רוצה לפתוח דף חדש, לשכוח כל מה שקרה. נבחרת צרפת תמיד בליבי".
ועדיין, ריברי זוכה לביקורת על כך שיכולתו בנבחרת לא מזכירה את זו מבאיירן. לפי סקרים שנערכו במדינה הוא נחשב לשחקן השנוא ביותר בצרפת,
ועל כך אמר: "עוד לפני שאני מגיע לפריז, אני כבר סופג ביקורת שפוגעות בכושרי. אני מודה שנבחרת אני לא אותו השחקן ובגרמניה אני מאושר, אולי זה משהו מנטלי".
אבל מנטלי או לא, שנוא או לא - הצלחתה או כישלונה של נבחרת צרפת ביורו הקרוב תלויים בעיקר בריברי, שאין לו שווים מבחינת הניסיון והיכולת שלה הוא מסוגל. לפני פחות משנה הוא צוטט בראיון (לא נגענו): "אוכל להגיע לרמה של ליונל מסי אם אהיה בכושר מלא ועם ראש צלול". בינתיים הוא מצא את הרשת שלוש פעמים, בניצחונות על איסלנד וסרביה ובמפגש עם אסטוניה במסגרת ההכנה לטורניר. זה אומנם לא מסי, אבל נבחרת הטריקולור לא תתנגד לתרומה דומה ממנו ביורו.
לפנייה לכתב/ת 
