האם מיחזור מכשירי חשמל צפוי לייקר את מחירם?
במקום להיבהל מקריאות פופוליסטיות על עליית מחירים צפויה - כדאי לזכור שחוק הטיפול בפסולת אלקטרונית ימנע הטמנה של מוצרי אלקטרוניקה, יאפשר לנו שימוש חוזר במרכיבי המוצרים וגם יכריח את היצרנים לקחת אחריות על המוצר מיום הבאתו לארץ ועד יום סיום חייו. דעה
ועדת הכלכלה אישרה היום (ג') לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק למיחזור פסולת אלקטרונית, אבל בואו ניזכר בדיון האחרון בנושא - אליו הגיעו בעלי ההון "חמושים" בלוביסטים כי להציג בפני חברי הכנסת דו"ח לפיו עלות הטיפול בפסולת האלקטרונית תגרום נזק לציבור. אותו ציבור שרק בקיץ שעבר יצא לרחובות למחות על יוקר המחייה, ייאלץ עתה לשלם יותר על המכשירים החשמליים שהוא רוכש.
- ארדן ליבואני האלקטרוניקה: "תרדו מהמרצדסים"
- סוחרים מזהירים: מיחזור מוצרי חשמל ייקר אותם
מיחזור פסולת אלקטרונית - המהפכה בפתח?
הצעת החוק, שעברה בתחילת השנה בוועדת השרים לענייני חקיקה, מעבירה את הטיפול בציוד האלקטרוני עד לסיום חייו - לאחריות היצרנים והיבואנים של המוצרים. הדו"ח הטוען כי הצעת החוק תייקר את מכשירי החשמל לצרכנים, הוכן על ידי איגוד לשכות המסחר והוגש רק בבוקר הדיון, מבלי שהעובדות בו אומתו מול המשרד להגנת הסביבה או כל גוף ממשלתי אחר.
.
הדו"ח היה מגמתי, בלשון המעטה, וטוב עשה השר גלעד ארדן שתקף אותו במעמד הדיון. כך למשל, בעוד שבאיגוד טוענים לעלייה של בין 8% ל-40% בעלות מקרר, כלומר בין 160 ל-800 שקל - ההערכה הכספית של המשרד להגנת הסביבה ועמותת אדם טבע ודין מצביעה כי מדובר בתוספת נמוכה יותר.
עוד מגלה הערכה זו, שמתבססת על נתונים מספריים מאירופה, כי התועלת שתניב הצעת החוק למשק נאמדת ב-30 מיליון שקל, עקב ההפחתה של זיהומי מים וקרקע מפסולת, של גזי חממה וגזים אחרים, של מפגעים חזותיים ושל ההטמנה, כמו גם עקב מיצוי פוטנציאל המיחזור.
אם לא די בכך שהדו"ח לא מתייחס לעובדות חשובות כמו סכומי הכסף שיניבו המתכות, הפלסטיקים ושאר חומרי הגלם שיתקבלו לאחר תהליך המִחזור, או לעלות האמיתית של תהליכי איסוף שכאלה; הושמטה ממנו גם העובדה שכל מה שהיבואנים והיצרנים צריכים לעשות כדי לעמוד ביעדים שהציב המשרד לשנים הבאות - הוא להתקשר עם הרשויות המקומיות שבהן כבר נאספת כבר פסולת אלקטרונית ושנושאות כבר עתה בעלויות.
כ-40% מהחומרים הרעילים
היקף המוצרים האלקטרונים המועברים להטמנה ולא מטופלים במדינת ישראל מגיע כיום ל-100 אלף טונות. לי שסבור כי לא מדובר בהיקף גדול יחסית לכמות הפסולת שאנו מייצרים במדינה נזכיר כי כ-70% מהחומרים הרעילים המגיעים בכל זרם הפסולת שלנו - מקורו בפסולת האלקטרונית.
חוק הטיפול בפסולת אלקטרונית ימנע הטמנה של מוצרי אלקטרוניקה, יאפשר לנו שימוש חוזר במרכיבי מוצרי החשמל שלנו ויכריח את היצרנים לקחת אחריות על המוצר מיום הבאתו לארץ ועד יום סיום חייו (cradle to cradle).
נכון, ייתכן שבשלב הראשון - מחירי מוצרי החשמל יעלו. אך אין ספק שכוחות השוק ינצחו והמחירים יתאזנו. כך קרה גם באירופה - לאחר יישום החקיקה המחייבת איסוף ומיִחזור של הפסולת האלקטרונית - המחירים של מוצרי החשמל לא עלו.
לצד אלה כדאי גם לזכור את מקומות העבודה שיתווספו עם פתיחת מפעלי מִחזור לציוד אלקטרוני בארץ, וגם את העובדה שהקרקע, המים והאוויר שלנו יהיו בריאים ונקיים יותר עבור אזרחי המדינה, מבלי שנצטרך להשקיע מיליונים בניקוי שלהם.
במקום להיבהל מחצאי אמיתות ביחס לעלויות הצפויות להמהלך, כדאי לכולנו לפקוח עיניים ולהבין שפשוט אין ברירה - אין לנו כבר מקום להטמין את כל הפסולת שלנו, ושאיש מאיתנו לא רוצה קרקעות מזוהמות מהמכשירים האלקטרוניים שלנו. אף שאנו קוברים אותם - נראה כי לא צפוי לגדול באף אחת מהמטמנות עץ אייפונים. זה הזמן להחליט היכן נגמרים האינטרסים הכלכליים ומתחילים האינטרסים החברתיים והסביבתיים.
הכותבת היא חברת מועצת העיר ראשון לציון מטעם סיעת הירוקים ויועצת סביבתית בעלת משרד עצמאי