יזמים: החשמל הירוק נתקע והממשלה לא מסייעת

יזמים בתחום האנרגיה הסולארית קובלים, כי רשות החשמל מונעת את יישום החלטת הממשלה להגדלת המכסה להתקנת יחידות לייצור חשמל סולארי כבר בקיץ הקרוב.

• הממשלה אישרה: משטר חירום במשק החשמל
  

במסגרת צעדי החירום למניעת המחסור הצפוי בחשמל, אישרה הממשלה ברגע האחרון להקדים משנת 2014 מכסה של 30 מגהוואט לגגות סולאריים קטנים. ביום שני פרסמה רשות החשמל את תנאי המכסה, מהם עולה כי התעריף המתקבל בעבור מכירת החשמל לחברת החשמל למתקנים הקטנים, קוצץ ל-69 אגורות לקילוואט שעה (קווט"ש) לעומת 90 אגורות כיום.

התעריף, שמשכלל את עלויות הציוד, ההקמה וכדומה, נגזר מהירידה במחירי הפאנלים הסולאריים. עם זאת הוא גם מגלם תשואה על ההון, שמאפשרת ליצרן החשמל החזר על ההשקעה. מהתנאים שפרסמה הרשות עולה, כי התשואה שיקבלו היזמים על המתקנים הסולאריים הקטנים תקוצץ בחצי, מ-14% בסדרות קודמות ל-7% במכסה החדשה. 

"מי שמפחית תשואה ליזמים ב-50% מעוניין לחסל את התחום", טוען איתן פרנס, מנכ"ל איגוד החברות. "אם עד היום החזר ההשקעה היה מתבצע בתוך 8-7 שנים - כעת מדובר על תשואה שתחזיר את ההשקעה בתקופה שעולה על 12 שנה. זה לא רווחי ולא משתלם. אף אחד לא ילך להשקעה כזו".

בנוסף מודאגים היזמים, כי לא יספיקו לעמוד בתאריך היעד לחיבור המתקנים כפי שנקבע בהחלטת הממשלה - 1 באוגוסט. "אין לצד חובה זו כל מנגנון גמישות שיאפשר לדוגמה כניסה למכסה למי שחברת החשמל איחרה בחיבור המתקן שלו", מסבירים באיגוד החברות.

"התוצאה האפשרית היא סיכון בלתי אפשרי של צרכן אשר יקים מתקן וישלם מכיסו את מלא מחיר ההתקנה, כאשר הוא תלוי בחסדי חברת החשמל שתבדוק ותחבר את המתקן ובחסדי הרשות המקומית שתנפיק לו טופס 4 (אישור כי המתקן הוקם בהתאם להיתר, ב.פ), לפני 1 באוגוסט. צרכן שכזה עלול להפוך למי ששם כספו על קרן הצבי, בעידודה של ממשלת ישראל ורשות החשמל", מציינים באיגוד.

טורבינות רוח - תקועות בסחבת

ומכיוון אחר - מקסים ראקוב, מנכ"ל חברת "ישראווינד" העוסקת בייצור טורבינות רוח קטנות, קובל על הסחבת בתחום זה וטוען, כי זירוז ההליכים הביורוקרטיים יאפשרו להפוך את תעשיית האנרגיה הירוקה למנוף כלכלי אנרגטי חשוב.

לדבריו, יש כיום מכסה מאושרת של 30 מגהוואט, בתעריף שיכול לאפשר פרנסה למשקיעים בהקמת טורבינות בשטחים שלהם. "פרויקט של ארבע טורבינת רוח קטנות המיתמרות לגובה של כ-18 מטרים ורוחב הלהב שלהן הוא כ-6 מטרים, מסוגל להפיק עד 40 קילוואט חשמל לשעה", הוא מדגים, "לא מדובר בהספק גדול מדי כמו בטורבינות הרוח הגדולות המופעלות ביותר ויותר ממדינות המערב, אבל בכל זאת,  אנרגיה ירוקה שמופקת ממשבי הרוח בלבד".

ראקוב, שמייצר את הטורבינות בישראל, מספר כי רובם המוחלט מיוצא לחו"ל, ורק מתי מעט מוצבות במתחמים סגורים כפיילוטים, למשל בחברת חשמל, מקורות ובסיסי צבא. לדבריו, הנושא לא מקודם בארץ בשל עיכובים בהליכי האישור. "נושא טורבינות הרוח מורכב והטיפול הרגולטורי במשרד הפנים התעכב עד לגיבוש התקן בנושא על ידי מכון התקנים", הוא אומר, "אך לאחר שהתקן אושר בסוף 2010, אין עוד מניעה להשלמת התהליכים".

ראקוב מוסיף, כי הקמתן של טורבינות רוח עשויות להיות מנוע צמיחה חשוב עבור הפריפריה. "היתרון של הטורבינות הקטנות שהן לא מפריעות לחיי היום יום של החקלאי. למשל - הוא יכול להציב טורבינות לצידי השטחים החקלאיים ולהמשיך לעבד את האדמה כרגיל.

"למה זה צריך להיות כל-כך מסובך ומורכב עד שזה מרתיע רבים מלהתקרב לזה? המדינה זקוקה כעת לאנרגיה חלופית יותר מאי פעם בעבר והחקלאים לא יתנגדו לתוספת הכנסה".

מרשות החשמל נמסר: "התעריף משקף עלויות נוכחיות של הקמת מערכות PV ומגלם ירידה משמעותית בסיכוני ההקמה והתפעול. יש לציין כי הרשות נדרשה לפעילות מואצת בהתאם ללוחות הזמנים שקבעה הממשלה וצפויה לקבל החלטתה במהלך השבוע הבא".