ילד תיאר הטבח: אמא צרחה ונורתה בחדר השינה
גם במלחמות שנדמה שכבר ראינו בהן הכול, כמו בסוריה, יש רגעים שחייבים להוביל למפנה. העדות המלאה של עלי, בן 11 שכל משפחתו נטבחה בחולה, היא רגע כזה: "הוציאו את אבי ואחי ואמא צרחה 'למה לקחתם אותם?'. הובילו אותה לחדר השינה וירו בה 5 פעמים. טבלתי את חולצתי בדם אחי, והעמדתי פני מת"
כשחמושים החלו לרצוח את בני משפחתו, מספר עלי אל-סייד בן ה-11, הוא השתטח על הרצפה בביתו, וטבל את חולצתו בדמו של אחיו כדי לשטות ברוצחים ולגרום להם לחשוב שגם הוא כבר מת. הילד הסורי ניסה בכל כוחו שלא לרעוד, גם כשהחמושים, עם זקנים ארוכים וראשים מגולחים, טבחו בהוריו ובכל אחיו בזה אחר זה. הצעיר ביותר למות היה אחיו בן ה-6 של עלי, נאדר. על גופתו הקטנה נמצאו שני סימני פגיעה של קליעים - האחד בראשו והשני בגבו.
"כיסיתי את עצמי בדמו של אחי והעמדתי פני מת", סיפר עלי בשיחה דרך סקייפ עם סוכנות הידיעות Associated Press על הטבח שהותיר אותו לבדו בעולם. עלי הוא אחד הניצולים היחידים מהטבח המחריד בסוף השבוע בחולה, מעין אסופה של כפרים חקלאיים וחורשות זיתים במחוז חומס שבמרכז סוריה. יותר מ-100 בני אדם נרצחו בטבח, רבים מהם נשים וילדים שנורו או נדקרו למוות בבתיהם.
הטבח, שנחשב לאחד המזעזעים שבוצעו בסוריה מאז תחילת ההתקוממות במדינה לפני יותר משנה, גרר גינויים בינלאומיים מקיר לקיר נגד משטרו של בשאר אסד. לפי אנשי האו"ם, רובם המוחץ של הנטבחים בחולה הותקפו מטווח קרוב, ולא נפגעו מירי פגזים במסגרת קרבות רגילים כפי שנטען תחילה. חוקרים של האו"ם ועדי ראייה האשימו כי לפחות חלק ממעשי הרצח בחולה בוצעו על-ידי חמושים מסתוריים המשתייכים ל"שביחה", המיליציה האכזרית הפועלת בשם ממשלתו של אסד.
אנשי השביחה מגויסים משורות המיעוט העלווי שאליו משתייך הנשיא אסד, ובפעולותיהם הם מאפשרים לממשלה להרחיק את עצמה מאחריות ישירה למעשי ההוצאה להורג, לעינויים ולהתקפות הנקם המזוהות עם השביחה. מבחינות רבות, אנשי השביחה מעוררים בעתה בקרב תושבי סוריה יותר מהצבא או מכוחות הביטחון, ש"מסתפקים" בדרך כלל בהפגזת שכונות מגורים וירי על מפגינים. החמושים נשלחים במיוחד למשימות של גילוי אכזריות והפחדת יריביו של אסד.
פעילים שסייעו לאסוף את גופותיהם של המתים אחרי הטבח בחולה סיפרו על חלקי גופות פזורים ברחובות ושורות על גבי שורות של גופות מכוסות בשמיכות. "כשהגענו לזירה התחלנו לראות את ממדי הטבח", סיפר אחמד אל-קסאם, פעיל בן 35. "ראיתי ילד בן לא יותר משנה שנדקר בראשו", אמר, ותיאר גם מראות זוועה נוספים של טבח הילדים שהדף ומסך המחשב אינם יכולים לסבול, ושאותם החלטנו לחסוך מכם. "ריח המוות שלט שם".
5 כדורים בראש ובצוואר
המשטר הסורי מכחיש כי הוא האחראי למעשי הרצח בחולה, וטוען כי "טרוריסטים" ביצעו אותם. גם אם אנשי השביחה הם שאחראים לטבח, אין ראיה חותכת לכך שהמשטר הורה באופן ישיר לבצע אותו. עדויות מהטבח בחולה רק מתחילות לצאת החוצה, אולם עדיין לא ברור מה היה הגורם הישיר לו. אמנם עוד לפני כן הייתה ההתקוממות הסורית המדממת ביותר בין התקוממויות "האביב הערבי", אולם מעשי הרצח בחולה היו אכזריים באופן יוצא דופן.
לפי האו"ם, החוקר את ההתקפה, רוב הקורבנות נורו מטווח קרוב, כפי שקרה להוריו של עלי ולאחיו. נראה כי התוקפים שמו להם למטרה את האנשים הפגיעים ביותר כמו ילדים וזקנים כדי להפחיד את האוכלוסייה. טבח מסוג זה אף מחריד יותר מההפגזות שהפכו לדבר שבשגרה במהלך ההתקוממות, ומסמן עליית דרגה באלימות. לפי רוב העדויות, הגיעו החמושים לחולה מכמה כפרים סמוכים שבהם מתגוררים אנשי המיעוט העלווי, מה שהופך את הרציחות למבעיתות עוד יותר מפני שייתכן שהקורבנות הכירו את תוקפיהם.
לפי פעילים באזור, הטבח בוצע אחרי שהצבא הפגיז את הכפרים והתעמת עם מורדים מקומיים בעקבות הפגנות נגד המשטר. כמה מפגינים נהרגו, והמורדים נאלצו לסגת. החמושים התומכים במשטר הסתערו על האזור ופתחו במסע ההרג. הפעיל הסורי מייסרה חילאווי אמר כי היה בביתו כשהטבח בחולה החל. לדבריו, היו שני גלים של אלימות - האחד החל ביום שישי ב-17:00 בערב והשני בשבת ב-04:00 בבוקר.
"אנשי השביחה ניצלו את הנסיגה של הלוחמים המורדים", סיפר, "הם החלו להיכנס לבתים ולהרוג את הצעירים והזקנים". עלי, אותו ילד בן 11, סיפר כי אמו החלה לבכות ברגע ש-11 חמושים נכנסו לבית המשפחה באמצע הלילה. הגברים הובילו את אביו של עלי ואת אחיו החוצה. "אמא שלי התחילה לצרוח 'למה לקחתם אותם? למה לקחתם אותם?'", סיפר עלי. מיד אחר כך, סיפר, רצחו החמושים את כל בני משפחתו.
כשעלי הצטופף יחד עם אחיו הקטנים, גבר בבגדים אזרחיים לקח את אמו לחדר השינה וירה בה חמש פעמים בראש ובצוואר. "אחר כך הוא עזב את חדר השינה. הוא השתמש בפנס כדי לראות את מה שקורה לפניו. כשהוא ראה את אחותי רָשה במסדרון, הוא ירה בה בראשה".
הצבא מזרים נשק לעלווים
עלי הסתתר ליד אחיו הקטנים נאדר (6) ועדן (8). החמושים ירו בשניהם, והרגו אותם מיד. אחד מהם ירה גם בעלי, אך לא פגע בו. "פחדתי ממש", סיפר עלי מחולה, שקרוביו לקחו אותו תחת חסותם. "כל הגוף שלי רעד". עלי הוא בין הניצולים היחידים מהטבח.
אל-קאסם, הפעיל שסייע לאסוף את הגופות בטבח בחולה, סיפר כי ההתקוממות שהחלה במרס אשתקד עוררה מתיחות עמוקה בין הסונים לעלווים. "המשטר פעל כמובן כדי ליצור אווירה של פחד בקרב העלווים", סיפר אל-קאסם, תושב אזור חולה, "יש שנאה עמוקה. המשטר יצר בקרב העלווים את האשליה שסוף המשטר פירושו סוף כפריהם וחייהם". הוא אמר כי הצבא מזרים נשק לאזורים העלווים.
"בכל בית בכפרים העלוויים האלה יש נשק אוטומטי. הצבא חימש את תושבי הכפרים האלה, כל בית בהתאם למספר
האנשים שחיים בו", טען, "בעוד בחולה, אזור שבו מתגוררים כ-120 אלף איש, אתה יכול למצוא אולי 500 או 600 אנשים חמושים. יש חוסר איזון".
גם שישה ימים אחרי הטבח, רבים מהקורבנות עדיין נעדרים. אמנם עלי תיאר את ההתקפה על משפחתו, אבל אל-קאסם טוען כי ייתכן שהסיפור המלא של הטבח לא ייוודע לעולם. "אין עדי ראייה לטבח", אמר, "עדי הראייה כולם מתים".
לפנייה לכתב/ת 
