כולם רוצים את הים: מפת האינטרסים בחופים

מתקני תשתית, בסיסי צבא, כפרי נופש ושלל תוכניות שעלולות לצאת מהמגירות בשנים הקרובות, עלולים לחסל את מעט החוף שנותר פתוח ברצועת מישור החוף. כך עולה ממפת האינטרסים על החופים שהכינו בארגון אדם טבע ודין ושמופיעה לראשונה ב-ynet. 

• רגע לפני הקיץ: מפת איומי הבנייה על החופים
• פותחים את הים: צווי פינוי לקראוונים בחוף דור
• איוולת בחוף: מבנה בטון ענק "למען המתרחצים"
  

המפה מדגימה את צפיפות שימושי הקרקע הקיימים בחופי הים התיכון וחלק מהשימושים המתוכננים שעתידים להתווסף לאורך רצועת החוף, בעיקר בתחומי מלונאות ונופש. מבט חטוף מגלה כי מתוך 195 ק"מ של רצועת החוף לאורך הים התיכון, השטח הירוק שמוקדש לשמורות טבע, מצומצם משמעותית ביחס לצבעים אחרים, שמלמדים על ייעודים אחרים לקרקע.

מפת האינטרסים על החופים(באדיבות אדם טבע ודין)

לצפייה במפה בגודל מלא

בתוך כך ניתן למנות 2 נמלים, 5 מרינות, 5 תחנות כח, 3 מתקני התפלה, מתקני תשתיות נופשים כמו השפד"ן, בסיסי צבא ויישובים הכפריים, שהוקמו היסטורית לאורך החוף. בנוסף כלולים בה כ-11 מתחמי מלונאות ונופש מתוכננים ומאושרים, המתווספים לכ-15 קיימים.

כך למשל, שתי תוכניות באזור רצועת החוף דור - נחשולים, ארבעה מגדלי מלונות בחוף הכרמל, וכאלה שנחשבו לרדומות כמו כפר הנופש בזיקים, מלון של 8 קומות במכמורת ותוכנית על שטח של 200 דונם בצמוד לשמורת הטבע חוף גדור בדרום חדרה, "ממש באמצע הירוק", מספרת דורי, ראש אגף תכנון באדם טבע ודין.

במפה כלולות גם תוכניות שנדמה היה שירדו מהפרק, דוגמת חוף ניצנים וחוף בצת - שמינהל המקרקעי ישראל עצר את הקמתם. אולם בשטח התמונה שונה לדברי דורי וההליכים מול היזמים תקועים. "הדבר היחיד שיכול להגן על החופים הוא לשנות את הייעוד שלהם לשטח פתוח", אומרת דורי. "כשהייעוד של שטח מסומן לתיירות, יכול בכל פעם יזם לנסות להוציא תוכנית לפועל".

המפה אינה כוללת מתחמים רבים נוספים וגדולים שצבועים בתמ"א 13 בצבעי תיירות ונופש. היא גם אינה כוללת גם את התוכניות להקנת מתקני קליטת הגז, שבימים אלה נבחנות 12 חלופות להקמתם, ותוכניות להקמת מתקני התפלה שלא יוצאות בינתיים לפועל. עם זאת, התמונה מטרידה מספיק. "אי אפשר לדעת מה עוד יצוץ בעתיד", מזהירה דורי, "יש תוכניות רבות על הפרק".

תוכניות ישנות כמכשול

עמית ברכה מנכ"ל אדם טבע ודין, מציין שאם לא די בשלל השימושים הקיימים כיום לאורך החופים ובאלה שעתידים לצאת לפועל - הרי שהאיום העיקרי נשקף מצידן של תוכניות שאושרו טרם חקיקת חוף החופים ב-2004. החוק מכיר בצורך לשמור על החופים פתוחים ונגישים, אבל אינו חל על תוכניות שאושרו קודם שנכנס לתוקף.  

"ערי החוף שלנו, החל מנהריה, דרך חיפה, חדרה, בת ים ועד אשקלון - כולן מכילות פיתוח מסיבי ליד הים ומנסות לטפח את החופים האורבנים לרווחת הציבור. אחד המכשולים לכך הן התכניות הישנות", הוא מסביר. "תכניות שאושרו טרם ההכרה בחשיבותם הציבורית של החופים כפתוחים לכל".  

עם בעיה זו בדיוק נועדה להתמודד הצעת החוק לתיקון חוק החופים, שאמורה היתה לעלות היום (א') לאישור הממשלה על ידי ח"כ דב חנין, אבל הוסרה בעקבות התנגדותם הצפויה של השרים. ההצעה, שגובשה ביוזמת אדם טבע ודין והקליניקה הסביבתית של אוניברסיטת בר-אילן, נועדה להקשות על מימוש תוכניות בנייה ישנות בחופי הים התיכון, ים סוף והכנרת, באמצעות בחינה נוספת של הוועדה לשמירת הסביבה החופית (ולחו"ף).

על פי אדם טבע ודין, תיקון שכזה לחוק יאפשר לבטל כל תוכנית שמסומנת במפה כמאושרת, דוגמת בפלמחים, בבצת ואלה שבחופי הכנרת. "החוק לבחינת תכניות ישנות בחופים יכול להציל חופים נוספים מפיתוח פוגעני, מיותר ומנוגד לרווחת הציבור", מסר ברכה, "סירובה של ממשלת ישראל לאשר הצעת חוק שתגן על רצועת הפתוחה הצרה שעוד נותרה לציבור הישראלי מעידה על אטימותה לרחשי הציבור".