בן 23 הסניף דבק מגע - והפך משותק בכל גופו
אחרי שאביו נפטר ב' ניסה לברוח מהכאב והחל להסניף דבק מגע. בתוך ימים הדרדר מצבו הבריאותי והיום הוא לא מסוגל להזיז אצבע, כמעט עיוור ובקושי נושם. "זה עונש מאלוהים", אמר ל"ידיעות אחרונות"
ב,' בן ,23 שוכב במיטתו במחלקה הנוירולוגית באיכילוב. הוא לובש חיתול, משותק בארבע גפיו ולא יכול אפילו לאכול בעצמו. גם לנשום קשה לו. את הסם שהביא אותו למצב הזה הוא לא קנה בפינה חשוכה מסוחר מפוקפק. הוא אפילו לא עבר על החוק כשקנה אותו. כי הסם הזה הוא דבק מגע.
הקלות הבלתי נסבלת של השימוש:
- איך שאיפת אדי דבק גורמת למוות
כשהיה ילד עלה ב' לישראל מחבר המדינות. בשנים האחרונות עבד בעבודות מזדמנות וחי חיים רגילים לחלוטין. "הייתי יוצא ומבלה הרבה," הוא מספר, "כמו כל צעיר בגילי." אך לפני שלוש שנים קיבלו חייו של ב' תפנית טראגית: אביו נפטר, והוא לא הצליח להתאושש מהמכה. "הייתה לי תקופה רעה מאוד," הוא מספר בגילוי לב. "אבל לא הראיתי לחברים שאני עצוב או סובל, הסתרתי שיש לי מחשבות רעות."
לפני כשלושה חודשים החליט ב' לנסות למצוא מפלט מהכאב באמצעות "תחביב" שהכיר כנער בארץ: שאיפת אדי דבק - הגורמים להזיות. הוא קנה שפופרת דבק מגע במכולת והחל להסניף אותו בדירתו. "הייתי שופך את הדבק לשקית ומריח," משחזר ב,' "כל יום קצת, אחרי העבודה. רציתי להתנתק לכמה שעות מהכל, וזה היה עוזר לי עם הקשיים."
אחרי כעשרה ימים של שימוש בדבק החל ב' לחוש ברע. הוא הרגיש חולשה, ראייתו היטשטשה, ורגליו לא היו יציבות. הצעיר מאשקלון הבין שמשהו השתבש ולקח מייד מונית לבית-החולים ברזילי. הרופאים איבחנו את הבעיה: אדי הדבק
גרמו לנזק נוירולוגי, וב' אושפז.
השיתוק החמיר במקום להשתפר
השיקום היה אמור לקחת, להערכת הרופאים, כמה חודשים, אלא שבמקום להשתפר - הלך מצבו של ב' והחמיר. השיתוק טיפס במעלה גופו. "אחרי שלושה שבועות הרגליים הפכו משותקות, וחודש אחרי זה גם הידיים שלי נחלשו," הוא מספר. "הרגשתי זרמי חשמל באצבעות, ואז הן נרדמו. הייתה לי הרגשה של חוסר אונים, שאני לא שולט במה שקורה לי."
בשל מצבו הועבר ב' לבית החולים השיקומי רעות בתל אביב, אך גם שם נמשכה ההידרדרות. לפני שבועיים הפך משותק לגמרי, מהצוואר ומטה. בדיקות מתקדמות שנערכו לו גילו כי העצבים במוחו נפגעו כתוצאה משאיפת אדי הדבק הרעילים.
"הדבק מכיל מדללים רעילים ביותר, שעלולים לפגוע בעצבי הגפיים," מסבירה ד"ר אסטל סיימן, מתמחה בנוירולוגיה. "הרעלה כזו יכולה להתרחש באופן כרוני, כמו אצל אנשים שעובדים במפעלים לא מאווררים, או באופן חד, בגלל הסנפה מכוונת של האדים.
"הפגיעה עלולה להחמיר גם אחרי הפסקת השימוש, כמו במקרה הנוכחי, ולצערנו, אין טיפול טוב להציע במקרים כאלה. במקרים קלים בהרבה משל ב' עוברות לפעמים שנים עד לחזרה לתפקוד מלא."
"לא יודע מאיפה אקח את הכוחות להחלים"
לאחרונה הועבר ב' שוב - הפעם למחלקה הנוירולוגית באיכילוב. הוא תלוי לחלוטין בעזרת הזולת, אפילו לפעולות הפשוטות ביותר: הוא לא יכול לקום, ללכת או לאכול בכוחות עצמו, וגם שרירי הנשימה שלו נפגעו - והוא בקושי מצליח לדבר או לנשום.
"אני לוקח נשימות קטנות," הוא מסביר בקושי. גם ראייתו נפגעה והוא לא מסוגל לקרוא או לראות טלוויזיה. פרצופים הוא מתקשה לזהות, אפילו מקרוב.
מנהל המחלקה לנוירולוגיה באיכילוב, פרופ' ניר גלעדי, מסביר כי "שיתוק בעקבות שאיפת מדללים מוכר בספרות הרפואית, אולם נדיר מאוד וקשה לדעת מי מהמשתמשים יפתח שיתוק כזה."
באשר להחלמתו של ב,' פרופ' גלעדי מציע לחכות בסבלנות: "העצבים בגפיים צומחים מחדש, אבל זה לוקח זמן. אנחנו מקווים שתוך שנה-שנה וחצי מצבו ישתפר."
בינתיים ב' שוכב במיטה, מחכה לשיפור המיוחל - ומתחרט. "לא האמנתי שדבר כזה יכול לקרות לי," הוא אומר בעצב. "אני לא יודע מאיפה אקח את הכוחות להחלים. אלוהים נתן לי עונש. אם אצא מזה אעשה הכל בחיים אחרת. אני מצטער שניסיתי להריח דבק, וממליץ לכל מי שחושב על זה להתרחק מהמעשים האלה כמו מאש".
לפנייה לכתב/ת 
