בחירות במצרים: צלו של מובארק על המועמדים
מוקדם לדעת כיצד ישפיע משפט מובארק על תוצאות הבחירות. לדעת פרשנים במצרים, הוא מחזק את מחנה האחים המוסלמים מכיוון שהוא מחזיר את ההמונים לרחובות. המצרים בדילמה: אם יבחרו בשפיק, הם בוגדים במהפכה ואם יצביעו למורסי, הם מוסרים את השליטה לידי אחים המוסלמים
"בִחרו בנשיא השואף למדינה אזרחית (לא מדינת הלכה), המייצג את כולם ולא רק קבוצה (איסלאמית). בעל ניסיון מדיני (בניגוד לאחים המוסלמים), הפועל למען העתיד לאור יום בניגוד לאחים המוסלמים המחזירים אותנו לעבר ופועלים בחושך ואיש לא יודע מה מטרותיהם מאחורי הקלעים, בִחרו ביציבות ובבטחון ובכיבוד החוק (כולל משפט מובארק) ולא בנקמה, באנרכיה ובאלימות"...
מתוך מסיבת עיתונאים של המועמד אחמד שפיק, 3.6.2012
"אני מחויב למהפכנים וחובתי הראשונה (אם אבחר) למנות ועדה למשפט צודק (בניגוד למשפט הנוכחי) של האשמים ברצח השהידים (חללי המהפכה) והעמדה לדין של האשמים האמיתיים בשחיתות ובשוד העם המצרי"...
הצהרת המועמד מוחמד מורסי אחרי משפט מובארק, 3.6.2012
מורסי או שפיק? מצרים בצומת דרכים. תוצאות הסיבוב הראשון לבחירות הדמוקרטיות הראשונות בהיסטוריה של מצרים, הותירו למצרים בחירה קשה בין שתי אופציות קיצוניות. כפי שהתבטא אחד הבוחרים בראיון לאל-ג'זירה: "כל האפשרויות קשות – אם תבחר באחמד שפיק הרי שבחרת נגד המהפכה וכל הישגיה הם לחינם. אם תבחר במוחמד מורסי, הרי שאתה מוסר את המדינה לידי האחים המוסלמים. אחרי שגם השיגו רוב בפרלמנט, מי יוכל להם?".
ברקע הבחירות משפטו של הנשיא לשעבר חוסני מובארק. תומכי מורסי דורשים משפט חוזר והיום ייצאו המונים להפגין נגד גזר הדין שלו – מאסר עולם – ובעד משפט חוזר ועונש מוות. מוקדם לדעת כיצד ישפיע משפט מובארק על תוצאות הבחירות. יש להניח כי מנהיגי המהפכה והאחים המוסלמים יאשימו את הצבא והממסד הנוכחי בהקדמת המשפט לשבת האחרונה, כדי שלא יחול בזמן שלטונו של מורסי. כך, יטענו, ביקש הצבא למנוע את הוצאתו להורג של מובארק ולהבטיח את זיכוי שני בניו.
לעומת זאת, לדעת פרשנים מצרים, בהתחשב בגזר הדין שהושת על מובארק בסופו של דבר, קיום משפטו דווקא שבועיים לפני הבחירות עשוי לעורר את המתלבטים להצביע הצבעה שלילית – נגד שפיק המייצג את המשטר הישן – ולחזק את מעמד האחים המוסלמים ואת מועמדם מורסי.
בראיונות האחרונים מאז ניצחונו מתבטא מורסי כנשיא אידיאלי: הוא מבטיח להקים קואליציה ולהיות הנשיא של כולם, לא רק של מפלגת "החופש והצדק" של האחים המוסלמים; לשתף את כל הגורמים הפוליטיים בקבלת ההחלטות, כולל הקופטים הנוצרים; לדאוג למצוקת המוני הפלאחים; לשקם את התיירות ולקבוע חוקה חדשה במהירות האפשרית. הוא מבטיח לשמור על החירויות, להגן על זכויות האשה, לאפשר חופש התאגדות והפגנה, לעודד את חופש העיתונות ועוד.
"אויב המהפכה"
ואכן, למורסי יש סיכויים טובים יותר להיות הנשיא הבא של מצרים, מכיוון שבעיני רוב המצרים,
שפיק, שבעבר מונה על ידי הנשיא מובארק לראש ממשלה, הוא "אויב המהפכה" או "נציג המשטר הקודם" ועל כן המועמדים שפרשו לא יקראו לבוחריהם לבחור בו. לעומת זאת המועמד האיסלאמי העצמאי עבד אל-מונעם אבו אל-פתוח כבר הצהיר כי הוא תומך במורסי.
מצרים רבים שואלים אפוא כיצד הצליח אחמד שפיק להשיג 23% מן הקולות. שפיק הוא טייס לשעבר ומפקד חיל האויר המצרי, בעל דוקטורט מהאקדמיה הצבאית בפריס. יש להניח כי בוחריו היו אנשי צבא הרואים בו את מנהיגם, הנוצרים הקופטים ובני מיעוטים אחרים וכן חילונים או כל מי שחושש מעליית האיסלאם הקיצוני. במסיבת העיתונאים תקף שפיק את האחים המוסלמים, כי הם מנצלים את המסגדים לתעמולה ומאשימים את מתנגדיהם בכפירה.
יש להניח כי בחרו בו גם "קולות צפים" הסומכים עליו שישיב את הסדר לרחובות וישים קץ לאנרכיה. אף שסיכוייו בסיבוב השני אינם טובים, עליית הפשע והאלימות ברחובות יכולה להגביר את התמיכה בו. שפיק ישלוף לפני הבחירות את הקלף החזק שלו לקראת הסיבוב השני: ניסיונו הארוך כדיפלומט וכאיש ביטחון לעומת חוסר הניסיון של מורסי. ככלל, לאחים המוסלמים אין ידע או ניסיון בניהול כלכלה בינלאומית או במדיניות חוץ, מאחר שהם דאגו כל השנים לפעילות פנים-מצרית ולעניינים חברתיים.
למרות חוסר ניסיונו הדיפלומטי של מורסי, אין ספק כי מדובר באדם משכיל בעל יכולות הנהגה. מורסי הוא דוגמה לסיפור הצלחה: הוא גדל בכפר עני והיה לדוקטור בהנדסת חומרים. הוא אף הצטיין בלימודיו בארה"ב בדרום קליפורניה בתחום זה ושימש במצרים ראש חוג במספר אוניברסיטאות. הוא היה אחד החברים הפעילים ורבי ההשפעה במועצת העם, הפרלמנט של מצרים. הוא נכלא מספר פעמים בתקופת מובארק בשל חברותו באחים המוסלמים ובזמן המהפכה נפצעו שלושת ילדיו שהשתתפו במהומות מידי ה"בלטגיה" (בריוני המשטר).
לעומת עמדתו של שפיק, התומך בהמשך השמירה על הסכם השלום עם ישראל, מורסי אינו מהסס להתבטא נגדו. הוא טען מספר פעמים כי מצרים אמנם מחויבת להסכם אך ישראל היא זו שהפרה אותו מראשיתו בכל הנוגע לזכויות הפלסטינים. לגבי הסכם הגז טען כי הוא מתנגד לו כי "למוסלמים בעצמם חסר גז" וכי שאיבת הגז "תייבש את סיני".
אף שדחה את אפשרות המלחמה, טען כי "לא ייתכן כי שחמישה מיליון (יהודים ישראלים) יפחידו 90 מיליון (מצרים)". בפורומים פנימיים של האחים המוסלמים הרבה מורסי להחליף את המילה "ישראל"
בביטויים "הציוניים" ו"הצד האחר" והדגיש כי פיגורה הכלכלי של מצרים משרת את האינטרס של "הציונים". הוא קרא לא פעם בעבר ליריביו "משתפי פעולה עם הציונים".
האם מורסי, "המעגין" (כמשמעות שמו בערבית), אכן יביא את מצרים לעגון בחוף מבטחים של דמוקרטיה כפי שהוא מבטיח? או שמא יממש את תוכניות "האחים המוסלמים" להפוך את מצרים למדינה איסלאמית ולהחיל את חוקי השריעה? האם יצליח שפיק לשכנע את העם המצרי כי הוא אינו מייצג את המשטר הקודם? זאת נדע רק אחרי 17 ביוני.
ד"ר ירון פרידמן, בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מלמד ערבית ומרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון, בבית הגפן ובמכללת הגליל. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות", יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010
לפנייה לכתב/ת 
