האוויר סביבכם מזוהם? זכותכם לתבוע

זיהום אוויר הינו עניין של חיים ומוות. איש אינו חסין מפני חלקיקי אוויר מזוהמים, המשוטטים חופשיים בחלל הפתוח, מחלחלים לגוף האדם, ויום סגריר אחד נותנים אותותיהם ומסבים נזקים בלתי הפיכים. החשש משמעותי יותר כמובן, בישובים הסמוכים למפעלים בהם ארובות שאינן עומדות בתקניי הרגולטור, או כאלו המייצרים ענני אבק שברוח קלה נע וחודר לשטח המאוכלס.

עוד על זיהום אוויר :

• ת"א וי-ם יוכרזו כמוכות זיהום: "הממשלה אשמה"
• ארץ זבת גופרית וחנקן: האוויר בישראל יותר מזוהם
• עתירה לבג"ץ: הממשלה לא מיישמת חוק אוויר נקי
  

האם כל שנותר הוא לקוות שהסטטיסטיקה תדלג עלינו ועל בני משפחתנו? לא ולא. מערכת המשפט נותנת לתושבי המדינה כלים של ממש להגן על שלומם ובריאותם למול התופעה המסוכנת של זיהום אוויר. הגם שמומלץ בכל מקרה בו נחשף אדם לזיהום אוויר להגיש תלונה לרשויות, פתוחה בפני כל אזרח האפשרות לפנות, בכוחות עצמו, לבית המשפט, ולהביא לסילוק המפגע והפסקת הזיהום. כיצד ניתן לעשות זאת?

דינו של מזהם אוויר כדין גנב

ההכרה בסכנה הרבה שגלומה בתופעה החמורה של זיהום אוויר הביאה להטלת איסור פלילי שבצדו עונשים מוחשיים. עבירות מסוג זה, שהינן דיני נפשות של ממש, מובאות לבחינה והכרעה של בתי המשפט במסגרת הליך פלילי. המשמעות - מבחינת הדין הפלילי מזהם האוויר כמוהו כגנב, השודד או הרמאי.

בנוסף לכך, ועל רקע הצורך הדוחק במלחמה ללא פשרות בזיהום האוויר שמאיים לכלות עוד ועוד חלקות מחייה בריאות - החוק מקנה סמכות חריגה, לכל אזרח או קבוצת אזרחים, לנקוט בהליך פלילי עצמאי נגד עבריין שגורם לזיהום האוויר ומסכן את בריאותו ובריאות ילדיו ומשפחתו.

זו זכות שאין להקל בה ראש, שכן במרבית סוגי העבירות - מופקעת מהאזרח הזכות ל"האשים" את העבריין ולהחליט על העמדתו למשפט פלילי. ככלל, נתון הדבר להחלטתה הבלעדית של המדינה, ולא תמיד קיימת תמימות דעים בין האזרח לרשות בעניינים שכאלה.

לא מדובר בזכות ערטילאית נושא לדיון פילוסופי, אלא באפשרות ממשית, של האזרח עצמו, לקבוע כי ימוצה הדין עם מזהם סביבתי שגס ליבו בבריאות האזרחים. החוק מאפשר לאזרח להביא את מעשים הפסולים - שסכנת נפשות בצידם - לבחינת בית המשפט, על מנת שיופסק הזיהום והעבריין יקבל עונש כגמולו.

להקדים תרופה משפטית למכה

הדברים באים לידי ביטוי בחוק חוק אוויר נקי (תשס"ח 2008) - חוק מקיף ומתקדם שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2011 במטרה להתמודד עם ההשלכות החמורות שטמונות בתופעה של זיהום אוויר. סעיף 3 לחוק אוויר נקי, קובע כי "לא יגרום אדם לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר".

סעיף 69 לחוק קובע, שכל אדם רשאי להגיש קובלנה לגבי עבירה לפי חוק זה, שנעברה ברשות היחיד שלו או שגרמה לו נזק. המשמעות: זיהום אוויר שמגיע לסף ביתו של אדם או לתחומי ישוב פלוני, וכל זיהום אשר גורם נזק לאדם - מקנה לנפגע סמכות לנקוט בהליך הפלילי נגד הפוגע - חברה או יחיד.

מטרד זיהום הפוגע באיכות חייו של הפרט עשוי להיחשב נזק, על פי החוק, גם אם "שפר" מזלו של הנפגע וטרם נגרמה לו מחלה חשוכת מרפא. הדין אינו דורש מהאזרח לקפוא על שמריו, אלא מעודד כל נפגע שחפץ להגן על שלומו להקדים תרופה משפטית למכה, ואולי למנוע כך, בהמשך הדרך, את הצורך בתרופות בעלות אופי שונה בתכלית.

לא רק החוק מכיר בצורך לתת כלים לשמירה אפקטיבית על איכות הסביבה. גם בתי המשפט - שתפקידם לפרש את הדין - אינם משלימים עם הפגיעה באיכות הסביבה ומציגים, לא פעם, עמדה חסר פשרות למול המפגעים.

אל חשש

למרות כל זאת, היקף השימוש של אזרחים בקובלנה פלילית נגד מזהמים או עבריינים סביבתיים נמוך ביותר, שלא לומר נדיר. מאחר ומחקרים מלמדים על רמה גבוהה של זיהום אוויר בגבולות המדינה, יש להרים גבה ולתהות מדוע - בעניין כה אקוטי – מרבית הנפגעים נותרים "רדומים" ואינם עושים די על מנת להגן על שלומם ובריאותם? 

ייתכן שהדבר נובע מפעילות האכיפה של המשרד להגנת הסביבה או מפעילות הארגונים הציבוריים. אולם פעילויות אלו, מבורכות ככל שיהיו, אינן יכולות לתת מענה מלא לכל המפגעים והנזקים. 

הגם שלמדינה נותר תפקיד מרכזי באכיפת הדין הפלילי נגד עבריינים סביבתיים, חוק אוויר נקי מעודד את האזרחים לפעול במסלול זה ולא לחשוש, מגופים חברות ויחידים שלעיתים נראה כי אין דרך להתמודד עימם. בנוסף, כפי שהראינו, גם בתי המשפט בהחלטותיהם מזמינים את המדינה והאזרחים לעמוד על המשמר ואינם מהססים לחרוץ דין במידת הצורך.

הכותב הוא מומחה בדיני איכות סביבה