נפגעה ממרפק הירקן - ופוצתה ברבע מיליון שקל

באחד הימים נכנסה פרחה אבוקרט לאחת מחנויות רשת "השוק הגדול מכולם" בצפון. אבוקרט, בת ה-68, רכנה מעל לארגז ירקות כדי לברור את הטובים ביותר. לפתע חשה חבטה חזקה בעינה השמאלית. החבטה באה ממרפקו של עובד החנות, שעמד בסמוך לאבוקרט והסתובב מבלי להבחין בה.

• השרים אישרו: העובד יבחר את סוכן הביטוח שלו
  

הפגיעה הייתה מסתיימת אולי אחרת, אלא שאבוקרט הייתה בתקופת החלמה מניתוח בעינה השמאלית, אותה עין שספגה את החבטה מהעובד. בעין היו עדיין תפרים משתל שבוצע שם.

מיד לאחר החבטה, החלה העין לדמוע ולכאוב. אבוקרט פונתה לחדר מיון בבית החולים רמב"ם. שם אושפזה משך 7 ימים במחלקת עיניים ועברה ניתוח של תפירת שתל הקרנית מחדש.

בתום האשפוז נותרה אבוקרט עם פגיעה קשה לצמיתות בעינה השמאלית. היא לא תוכל להרכיב עוד משקפים וכן לא תוכל לעבור השתלה של עדשה חדשה, מבלי לסכן את שתל הקרנית בעין שנפגעה. מאחר וגם ראייתה בעין השנייה אינה טובה, אבוקרט נותרה עיוורת כמעט לחלוטין.

"מי שבא לחנות, צריך לקחת סיכונים"

אבוקרט פנתה לרשת השוק הגדול מכולם וביקשה פיצוי על התאונה. היא הופנתה לחברת הביטוח הראל, מבטחת הרשת.

למבוטחת שלנו אין כל אחריות למה שקרה לך, טענו מסלקי התביעות בהראל והראו לה את הדרך לבית המשפט.

התביעה הונחה על שולחנו של השופט יעקב וגנר, מבית משפט השלום בחיפה. איך ייתכן שאתם לא לוקחים אחריות לשלומם של הבאים לחנויות של הרשת המבוטחת אצלכם, הקשה השופט.

חנות ירקות היא מקום ציבורי, הסבירו נציגי ביטוח הראל, מי שבא למקום ציבורי צריך לקחת בחשבון סיכונים של מגע בין בני אדם והיתקלויות.

אכן, מסכים השופט, בחנות ירקות קיימים סיכונים, אולם זה בדיוק תפקיד הרשת: לנקוט אמצעים למנוע אותם. אין ספק, ממשיך השופט, כי העברת ארגזי ירקות מעל ראשי הלקוחות וסידור הסחורה על ידי העובדים, מסכנים את הלקוחות. אולם אין זה סביר שהלקוחות ייקחו סיכונים אלה על עצמם. הרשת חייבת לקבוע נהלי בטיחות לשם מניעת הסיכונים ומנהלי הרשת חייבים לפקח על העובדים ולוודא שהם פועלים על פי הנהלים.

מהעדויות ששמע, מסיק השופט, "עולה תמונה מדאיגה לגבי ההתנהלות בחנות הרשת. ההתנהלות מצביעה על התרשלות כלפי ציבור המבקרים בחנות. כך למשל, כשנשאל העובד שחבט במרפקו באבוקרט אם מישהו הנחה את העובדים מה לעשות כשיש לחץ אנשים בחנות הוא ענה "זה לא אוניברסיטה...".

גם מעדותו של בעל המקום, משה מייזל, עלה כי איש לא הזהיר את העובדים שמסתובבים עם סחורה שלא לפגוע בלקוחות.

מעדויות אלה, קובע השופט, עולה תמונה של זלזול וחוסר זהירות של הרשת לגבי שלומם של לקוחותיה. הרשת לא דאגה לקבוע נהלי עבודה בטיחותיים, לא טרחה להסביר ולהדריך את עובדיה כיצד לנהוג, איך ומתי להעביר או למלא סחורה בדוכנים, איך ובאיזה אופן לשים, או להזיז ארגזים מתחת לדוכנים ובכלל איך לשנע את הסחורה בחנות.

המומחה מטעם בית המשפט: מקסימום אחוזי נכות

לאור נימוקים אלה, השופט וגנר קבע כי רשת "השוק הגדול מכולם" התרשלה כלפי אבוקרט. השופט גם סירב להטיל אשם תורם כלשהו על אבוקרט. "אדם המהלך באזור המיועד לעריכת קניות רשאי לצפות לכך שבמקום לא ימצאו מפגעים העלולים לסכנו ועובדי המקום לא ינהגו בצורה המהווה סיכון ברור לגופו ולביטחונו".

כעת עבר השופט לבחון את היקף נזקיה של אבוקרט כתוצאה מהתאונה. כאן ציפתה לנציגי הראל הפתעה. פרופסור ניימן, המומחה מטעמה של אבוקרט קבע כי יש לה 22% נכות בעין. ד"ר היימס, המומחה מטעמה של הראל העניק לה 3% נכות בלבד. נוכח הפערים, מינה השופט וגנר כמומחה מטעמו את פרופ' טרייסטר והנה זה העניק לה 30% נכות, יותר ממה שהעניק לה המומחה מטעמה.

אין בזה כל הגיון, רטנו נציגי הראל, הנכות המקסימלית עבור פגיעה בעין אחת היא 30%. העין שנפגעה בתאונה הייתה פגועה עוד קודם לתאונה, בגובה 24%. איך זה ייתכן שמומחה בית המשפט קבע כי התאונה בחנות גרמה לה 30% נכות מבלי להפחית את הנכות הקודמת?

עמדתו של פרופ' טרייסטר ברורה, קובע השופט וגנר, אכן אבוקרט הגיעה לחנות עם 24% נכות בעין שמאל, אולם העין ראתה ותפקדה. כעת, בעקבות הפגיעה הנוספת היא חדלה מלראות ומלתפקד בעין זו. יש בהחלט לקבל את עמדת המומחה כי התאונה גרמה לאבוקרט לנזק בלתי הפיך בעין שמאל, המקנה לה את מלוא אחוזי הנכות, 30% מבלי להפחית את הנכות הקודמת באותה עין.

בסופו של יום, פסק השופט וגנר כי הראל חייבת לפצות את אבוקרט בסכום של 120 אלף שקל עבור כאב וסבל, 130 אלף שקל עבור עזרת צד שלישי ועוד 15 אלף שקל עבור הוצאות רפואיות שמעבר לסל הבריאות. בסך הכול 265 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בשיעור 20%.