הממשלה תתגמל רשויות שיסכימו לקבל תחנת גז
הממשלה אימצה הבוקר את הצעתו של ראש הממשלה להביא להקמתם של 4 מתקנים לטיפול בגז טבעי, עד סוף 2013. ההצעה מתווה לוח זמנים קשיח ומהיר מהרגיל, לאישור התכניות להקמת המתקנים. לצורך כך מציעה הממשלה תמריצים לרשויות בכדי שיקדמו את הקמת המתקנים בשטחם
הממשלה אימצה הבוקר (א') את הצעתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להביא להקמתם של 4 מתקנים לטיפול בגז טבעי, 2 ביבשה ו-2 בים, עד סוף שנת 2013.
כתבות נוספות בערוץ כלכלה ירוקה :
15 רשויות לנתניהו: מתקן גז יבשתי יגרום אסון
מוצרים ירוקים: הופכים את הבית לחסכוני בחשמל
מזכ"ל ה-OECD: נפיץ טכנולוגיות מים ישראליות
ההצעה מתווה לוח זמנים קשיח וברור לאישור התכניות להקמת המתקנים. לוח זמנים זה יחייב את הגופים המעורבים באישור התכניות – המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, הוועדות המחוזיות הדנות בהתנגדויות הציבור להקמת התקנים ומשרדי הממשלה הרלוונטיים – לפעול במהירות גבוהה מהרגיל לקידום הקמתם של מתקני הגז.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מתח בישיבת הממשלה ביקורת על העיכובים הביורוקרטיים בהקמת מתקנים לקליטת גז טבעי ואמר כי "התגליות הנוכחיות של מצבורי גז טבעי בים שייכות לעם ישראל וחשוב ביותר שעם ישראל ייהנה מהן. כלכלת ישראל תתחזק כתוצאה מהתגליות הללו, הצמיחה הכלכלית תהיה פועל יוצא של השימוש בתגליות אלה ואסור לעכב אותן. אין זכות גדולה מזכותם של אזרחי ישראל לחסוך 12 מיליארד ש"ח".
ראש הממשלה הנחה את מנכ"ל משרדו, הראל לוקר, להציע לראשי רשויות שיסכימו להקמת המתקנים בתחומם תגמול בדמות "פיתוח משלים". בפועל, יציע לוקר לראשי הרשויות תקציבי בנייה והקלות באישור להקמת פארקים, שבילים, כבישים ועוד בתמורה לכך שלא יתנגדו להקמת מתקן לקליטת גז בשטחם.
פרשת חוף דור – טעות אומללה?
הצעת ראש הממשלה באה בעקבות מה שמכנים בממשלה בחודשים האחרונים "אחת הטעויות האומללות בתולדות המדינה". הכוונה היא לכישלון של המדינה באישור התכנית להקמת מתקן לקליטת גז בחוף דור, בעקבות התנגדות התושבים באזור.
התנגדות התושבים הוצגה בזמנו כהתנגדות הנובעת ממניעים של שמירה על הסביבה ועל חיי אדם במקרה של תקלה או פיגוע במתקן. כמו כן, טענו המתנגדים כי לא סביר שהחברה המתכננת היא גם החברה שמוציאה את הגז מהמאגרים בים התיכון ומוכרת אותו למדינה (נובל אנרג'י).
בעקבות התנגדותם ביטלה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה את התכנית להקמת המתקן בחוף דור ושלחה את משרד האנרגיה לתכנן מחדש מיקומים למתקן, באמצעות משרד אדריכלים. בקרוב יגיש משרד האדריכלים של גדעון לרמן את המלצותיו הסופיות.
המלצות הביניים של האדריכל הבלתי תלוי שונות במקצת מאלו של נובל אנרג'י, אך לא בנוגע למיקום המתקנים. המלצותיו דוחות את הטענות כי הקמת המתקן באזור חוף דור נעשתה משיקולים של תועלת היזם וכנגד תועלת הציבור.
על רקע זה נמתחה בחודשים האחרונים ביקורת קשה על התנהלות משרד האנרגיה בקידום הקמתם של מתקני הקליטה. מדובר במתקנים שמאפשרים קליטה של הגז הטבעי מהמאגרים בים התיכון, ניקוי והורדת לחץ שלו, והעברתו אל מערכת הצינורות שמוליכה אותו אל תחנות הכוח שמייצרות חשמל.
לישראל יש שני מתקנים כאלה היום, האחד, באשקלון, קלט עד לאחרונה גז מהמאגרים של מצרים, והשני, באשדוד, קולט גז ממאגר ים-תטיס. המתקן בחוף דור היה אמור לקלוט גז ממאגר תמר.
בעקבות ביטול הקמתו, וביטול החוזים בין ישראל למצרים לאחר נפילת שלטון מובראק, נמצא משק החשמל בישראל במצב שהוא אינו יכול לקבל גז להפקת חשמל ונאלץ להשתמש בדלקים יקרים ומזהמים יותר שגורמים לפגיעה באיכות האוויר ולהתייקרות של החשמל בכ-24% עד כה.
לפי כשלושה חודשים הביע ראש הממשלה תרעומת מתפקוד משרד האנרגיה בפרשה והודיע כי ינסח הצעה שתסמיך את משרדו לזרז את הקמת המתקנים ולטפל גם בהתנגדויות שעשויות לבוא מצד תושבים וראשי רשויות מקומיות.
ההשקפה בממשלה היא שההתנגדות להקמת מתקני הגז נובעת ממדיניות של "לא בחצר שלי", כלומר, כולם מכירים בצורך במתקנים אלו אך רוצים שהם יוקמו הרחק מביתם וליד בתיהם של אזרחים אחרים. כן, הוחלט במשרד ראש הממשלה להציע תגמול הולם לראשי הרשויות שיקדמו את הקמת המתקנים בשטחם.
קרוב לתחנת כוח ולא רחוק מדי מהים
כדי שניתן יהיה לנופף בתמריצים לנגד עיניהם של מספר ראשי הרשויות, התבקשו האדריכלים לספק מספר גבוה יחסית של מיקומים אפשריים למתקנים. הקריטריונים לבחירה במיקומים אלו היו שלושה: קירבה לצרכן אנרגיה משמעותי (מפעל גדול, תחנת כוח חשובה של חברת החשמל, תחנת כוח פרטית), קירבה לשסתום בטיחות על החוף (שסתומים כאלה קיימים באשקלון, רדינג, חדרה, חוף דור ונמל חיפה) וקירבה למערכת ההולכה היבשתית.
הגז במתקנים עובר תהליכים של ניקוי מחומרים שאינם גז ושל הורדת לחץ לרמה של 110 בר (מטעמי בטיחות). ככלל, ככל שעובר הגז דרך ארוכה יותר עד לתחנת הכוח, הוא עשוי לצבור נוזלים ולהפוך לבלתי שמיש. מסיבה זו, יש למקם את מתקן הטיפול בגז כמה שיותר קרוב לתחנות הכוח.
האדריכל גדעון לרמן כבר הגיש עשרה מיקומים אפשריים למשרד האנרגיה, שמתוכם יבחר המשרד ארבעה מועדפים שבהם תדון המועצה הארצית. המיקומים הם: חוף דור, עין איילה, שפיה ג', שפיה ד', נמל חיפה (ליד בתי הזיקוק), אתר חגית סמוך לאליקים, איזור מפעל נייר חדרה, בעמק חפר ובמרכז תעשייתי נתניה
.
בהתאם לתכנית המתאר הארצית 37 ח', שעוסקת במערך הכולל של הובלת הגז שנמצא בים התיכון, יהיו לישראל בסופו של תהליך 4 מתקנים ימיים, שירוכזו בשטח של 17 קילומטרים רבועים במרחק של 7.5 קילומטרים מחוף הים, ו-4 מתקנים יבשתיים.
שני מתקנים יבשתיים כבר קיימים, כאמור, באשקלון ובאשדוד. ה-2 הנוספים יוקמו בצפון הארץ וישתרעו על שטח של 90 דונם (בשל הצורך בריבוי מערכות לשם גיבוי, במתקני אגירה, במערכות לכיבוי אש ובמרווחי בטיחות בין מתקן למתקן). ברדיוס של 600 מטרים מהמתקנים לא ניתן יהיה לבנות בית ספר או מפעל.
בהכנת הידיעה השתתף אטילה שומפלבי
לפנייה לכתב/ת 
