"אמא, אני נשאר כאן. תחזרו אתם לדרום סודן"

לחיות בפחד, "כשכל היהודים צועקים: 'סודנים הביתה'". ייאוש כבד ניכר אתמול (א') בקרב בני הקהילה הדרום סודנית בישראל. הדיווחים על תפיסת שמונה זרים על ידי פקחי רשות ההגירה, התבטאויות שר הפנים בנושא והמהלך להחמרת הענישה על מעסיקי שוהים בלתי חוקיים סותמים, כך נראה, את הגולל על האפשרויות הכלכליות שהיו פתוחות בפניהם עד כה. שלוש אמהות ששוחחו עם ynet הביעו דאגה מגורל משפחותיהן, על התפר שבין החזרה המסתמנת לדרום סודן לבין הסיכוי להמשיך ולחיות בישראל.

לקראת גירוש, כותרות אחרונות ב-ynet

דרום סודן תחילה: "בשדרות מסוכן מבאריתריאה"

למרות עמדת היועץ: יוחמר עונש מעסיקי מסתננים

הפגנת מבקשי מקלט בת"א: "פליט הוא לא סרטן"

"אני כל כך מאוכזבת, לא תיארתי שיהודים ינהגו בנו כך", אמרה ל-ynet ס', פליטה מדרום סודן ואם לשניים שנמצאת בארץ כבר חמש שנים. "אין לי לאן לחזור, הילדים שלי מעולם לא היו בדרום סודן. גם כאן אין לנו כסף והחיים קשים, אבל שם הם בלתי אפשריים". פניותיה לרשויות נתקלו, לטענתה, בסירוב וחייה כעת מהולים בפחד מהעתיד לבוא. "כל ההפגנות שעשינו לא עזרו. אני לא רוצה לחזור לדרום סודן. יש המון בעיות שם והמצב לא בטוח", אמרה, בזמן שבתל-אביב צעדו שוב זרים ומחו על מדיניות הממשלה.

"לא תיארנו שיהודים ינהגו כך". האמהות בתחנה המרכזית(צילום: ירון ברנר)

"מסתכלים ואומרים - 'הנה כושי'". בתור בגינת לוינסקי(צילום: EPA)

קוראים לאו"ם להתעורר. הפגנת הפליטים, אתמול(צילום: רויטרס)

גילויי הגזענות כלפי בני העדה וההתבטאויות התוקפניות נגדם עומדים בניגוד כמעט מוחלט לחיי היומיום של ילדיהם, שנטמעו כבר בחברה הישראלית. "לכל זר שפשע ישר קוראים 'סודני', התלוננה ס', בעוד ו', פליטה נוספת שחיה עם בעלה ושלושת ילדיהם בדירת חדר וחצי בדרום תל אביב, סיפרה כי בנה הגדול "חוזר הביתה מבית ספר ואומר לי: 'אמא, אני לא הולך מכאן. אתם תחזרו לסודן, אני נשאר עם החברים הישראלים שלי".

ו' הוסיפה כי "אנחנו לא עושים בעיות, כל חמש השנים עבדנו למחייתנו בשקט וקיבלנו 20 שקל לשעה. אנחנו לא סרטנים, אנחנו בני אדם. אני חושבת שבסוף יגרשו אותנו כי עם הגזענות המצב איום, לא רק נערים, אלא גם מבוגרים מצביעים עלינו ואומרים: 'הנה כושי, הנה כושי'. זה לא היה ככה פעם. זה לא דבר שבן אדם נאור צריך לעשות. עכשיו פיטרו את כולנו ואנחנו רעבים ללחם. ועדיין אני יודעת ששם, אם יש לי ילד חולה, אין לי לאן לקחת אותו. אנחנו בין הפטיש לסדן".

בשבוע שעבר דחה בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים את עתירת ארגוני הסיוע נגד החלטת שר הפנים, אלי ישי, להפסיק את מדיניות "ההגנה הקולקטיבית" על אזרחי דרום סודן ששוהים בישראל. משמעות ההחלטה היא גירוש הלכה למעשה של כ-1,500 אזרחי דרום סודן בחזרה לארצם. זמן קצר לאחר מכן, הבהירה רשות ההגירה כי "כל אזרח דרום סודני שירצה לעזוב מרצונו מבלי להיעצר, יוכל לפנות ליחידה לעידוד עזיבה מרצון במהלך השבוע הקרוב בלבד ולקבל סיוע וליווי".

בתור לאוכל בגינת לוינסקי. "אנחנו לא סרטן"(צילום: EPA)

"להיות פליט זו לא בחירה". הפגנת מבקשי המקלט(צילום: עופר עמרם)

אתמול נעצרו ברחבי הארץ שמונה זרים מדרום סודן. ישי עצמו ניסה ליישב את הסתירה בין ההודעות השונות ואמר ל-ynet כי "מי שיגיע למשרדים שלנו - לא ייעצר. יש לו שבוע לעזוב. מי שמסתתר ומתחמק - נעצר. מי שלא מגיע - אין לו כוונה לעזוב ואנחנו עוצרים אותו". כמעט במקביל, אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק שמחמירה באופן משמעותי את הענישה על מסייעים לשוהים בלתי חוקיים.

אפריקנים רבים פוטרו בתקופה האחרונה בשל החשש להעסיקם לאחר שאשרת השהייה שלהם לא חודשה. המהלך השפיע לרעה על מצבן הכלכלי של המשפחות באופן מיידי, משום שגם כך, לטענתן, הן חיו מהיד לפה. מ', אם לחמישה

ילדים בגילאי שנה עד 12, שוהה כבר חמש שנים בארץ ולאחרונה איבדה את מקום עבודתה - במקביל לפיטורי בעלה. "עכשיו אין לנו אפילו את המעט כדי להאכיל את הילדים שלנו", התלוננה.

בתה הגדולה היא נכה בכיסא גלגלים, שמטופלת מדי יום בבית הספר "ונצואלה" בצפון תל אביב. "איך אשיג את הסיוע הנדרש לה בדרום סודן? שם אין כאלו בתי ספר והיא תישאר בבית. יש המון זרים בישראל, ואני מבינה את הבעיה, אבל הדרום סודנים, שמהווים חלק כל כך קטן, הם לא הבעיה".