געגועיי לבן גוריון ולבגין

בכל קורס מנהיגות, גם בפשוט ובקטן שבהם, המרצים מדגישים את התכונות שבלעדיהן אל לו לאדם לבקש להיות מנהיג. ראשית עליו להיות אמיץ, ולא מדובר בהכרח על אומץ הנדרש שדה הקרב. הכוונה היא לאומץ בכל מקום ובכל מצב שבו עליו להילחם על דעותיו. גם אם ההתנגדות קשה, גם אם הדרך ארוכה ומייגעת וגם אם יש לדבר מחיר אישי כבד. על המנהיג להיות ישר דרך בהתנהלותו האישית ועליו להרחיק עצמו מכל עברה, קטנה כגדולה. עליו להשתמש בתבונה וביושר בכוח השררה שניתן לו, ובשום אופן לא לנצל את כוחו לטובתו שלו. מעילה באמון, קבלת שוחד, קידום מקורבים ועברות דומות הן בבחינת ייהרג ובל יעבור עבורו.

על המנהיג להיות בעל יושרה מקצועית אמיתית, וכל החלטה וכל צעד שינקוט חייבים להיות בדרך מקצועית ונקייה, מנותחים ביסודיות ובראייה רחבה. עליו להוביל בדרך הנכונה את צאן מרעיתו כשטובתם לנגד עיניו, ולא טובתו האישית, ועליו להתעקש על הדרך ההכרחית הנכונה גם כאשר לעתים היא איננה אהודה. אסור לו למנהיג לחלק הבטחות שאיננו מתכוון לקיים ,גם בימי בחירות, ומובן שעליו לכבד כל הבטחה שנתן, ולקיימה ככתבה, כלשונה וכרוחה, גם אם עליו לנשוך שפתיו כי המימוש קשה מהדיבור.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

ואז הרוצח חייך אלינו / מיתר סרוסי, בת דודתו של אורגיל מואטי

לנסר את נאסר / נאסר נוואג'עה

מובן כי אלה רק חלק מהתכונות הנדרשות לו, שהרי ראוי שיהיה גם חכם, סבלני, חרוץ, רהוט דיבור, כריזמטי ועוד ועוד. תכונה שאסורה למנהיג באיסור חמור היא ה"זגזגנות", או במילים אחרות - שינוי דעה שבבסיסה לא תמצאו הצדקה אמיתית, אלא את טובת המנהיג או נוחיות פוליטית רגעית. ועל כל אלה - עליו להיות דוגמה ומופת, הלפיד שלאורו ובעקבותיו הולכים אנשים.

פלילים, ראוותנות, התקפלות, שפלות

והנה, בעת האחרונה מתברר שוב ושוב כי חלק לא קטן ממנהיגי המדינה לא השתתפו בשום קורס מנהיגות, וכנראה בשל כך כשלו מאוד כמנהיגים. נשיא שמורשע באונס ובניצול לרעה של משרתו הרמה, ראש ממשלה שנאשם בשורה של עבירות פליליות, שר אוצר שהוא גנב, יו"ר מפלגה שמכנה את ראש הממשלה שקרן ונשבע באלה ובקללה שלא יישב עמו לעולם באותה ממשלה, וברגע אחד, כמו כלבלב מורעב שזנבו בין רגליו עושה את ההיפך כדי להציל את כיסאו בספקו תירוצים המעליבים אותו ואותנו כאחד.

לזאת נוסיף שרי מפלגת שלטון שמבטיחים בחגיגיות ובפאתוס כי יצביעו בעד חוק החשוב מאוד לרבים מבוחריהם, ומתקפלים בשפלות ברגע שהם מאוימים כי הצבעה על פי מצפונם תביא לוויתור על לשכה, רכב וצוות עוזרים. שר המופקד על הצבא נלחם בראש המטה הכללי שלו מלחמת חורמה, לאחר שהוא נוטש את המפלגה שבראשה עמד באופן רשמי אך מנהיגותו לא הופעלה שם, וכשהופעלה לא היה זה בהכרח לטובה.

ולא דיברנו על התנהלות ראוותנית של מנהיגים הגרים בבנייני פאר, נהנים מסיגרים יקרים ומכוס ויסקי יקרה עוד יותר, בנסיעותיהם לחו"ל לא ממש מקפידים לנהוג בצניעות, ובכלל, לא ממש מהווים דוגמה לעם שכמות העניים האמיתיים בו כה גדולה. 

ואם בקיץ תגבר המתיחות וחלילה תפרוץ מלחמה, על מנהיגות שכזו אנו נאלצים לסמוך. מנהיגות שתנהל את העניינים ממקלט הממשלה המגן מכל רע, בעוד מאות אלפים מאזרחי המדינה חשופים בלא מקלט בטוח, בלא מסכות אב"כ, או אמצעים אחרים להתגונן מפני איומים שטניים.

אולי נכון היה להציע חוק שיחייב כל אדם הרוצה להציע עצמו להיות נבחר ציבור ומנהיגו, לעמוד ראשית במבחני כניסה, ממש כפי שנהוג בכל עבודה רצינית. במבחנים אלו ייבחנו תכונות אופיו, ניסיונו והתאמתו להיות מנהיג ולא רק פוליטיקאי. והלוואי שיימצאו לנו מנהיגים משמאל כדוד בן גוריון ומימין כמנחם בגין.

הכותב ניצב בדימוס

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il