בדרך לכיתה א'? נצלו החופש להכנת הילד לשינוי
המעבר מהגן לבית הספר או מהיסודי לחטיבה מעורר בילדים לא מעט חששות מהלא נודע. איך אפשר לנצל את הקיץ כדי להפחית את החרדה, להכיר את המוסד החינוכי ואפילו "להמציא את עצמך מחדש" ולהגיע עם תדמית אחרת לבית הספר?
יוני בעיצומו ואיתו גם תחושת הסיום: סוף שנת הלימודים נמצא ממש מעבר לפינה וגם מורגש באוויר. אבל רגע לפני שמתמסרים לחוויות החופש הגדול, יש לתת את הדעת על עניין קטן ומאוד משמעותי - הפרידות.
הפרידות שחווינו בילדותנו משפיעות על הדרך שבה נגיב לפרידות שונות גם בבגרותנו, לכן חשוב שייעשו כהלכה.
מהטורים הקודמים של ליאת קרן :
- מה עדיף: חדר משותף לילדים או חדר פרטי?
באמצעות החזרות למסיבת הסיום, שבחלקן נערכות כבר בימים אלו, מפנימים הילדים את הסיום המתקרבים והופכים אותו לטקס חגיגי, למאורע משמח שיש לצפות בו. מסיבת הסיום עוזרת לילדים להיפרד כהלכה מהמקום, מהצוות ומהילדים שאיתם בילו שנה או יותר.
לעתים פרידה מגננת, מורה, סייעת או איש צוות אחר שאליו התחבר הילד במיוחד קשה אף יותר מהפרידה מחברים, שעמם יוכל לשמור על קשר באופן כזה או אחר גם בעתיד. התייחסו לקושי זה בהבנה והציעו לו להיפרד גם באופן אישי יותר, על ידי הכנת מזכרת קטנה או ציור שיוכל לתת במעמד הפרידה.
גם אם לכאורה אין שינוי משמעותי כמו מעבר מגן לבית הספר ואין מסיבת סיום, עדיין מדובר בציון דרך. גם עבור ילד ש"רק" סיים כיתה ג', אני ממליצה למצוא דרך לציין זאת בצורה חגיגית ומיוחדת ולו באופן סמלי ומשפחתי.
ההבדל המשמעותי ביותר שבין מעבר כיתה בתוך בית הספר ובין מעבר למוסד חינוך חדש הוא השוני בין המוכר והבטוח לחדש ולזר. זהו כמובן הבדל תהומי. אותו ילד המסיים כיתה ג' כבר מכיר את בית הספר היטב ואת ילדי הכיתה שלו בפרט.
הוא אמנם יוצא לחופשה ויחזור ממנה גדול יותר ובוגר יותר, עם אינספור חוויות שצבר בקיץ, אך בכל זאת הוא חוזר למקום מוכר ולפנים מוכרות, וההתרגשות האוחזת בו היא זו של המפגש המחודש.
לעומת זאת, ילד שעובר מהגן לבית הספר, למשל, צריך להתעמת עם מעבר אל הלא נודע.
מעבר מהגן לכיתה א'
ילד שסיים גן חובה ועולה לכיתה א' עושה מעבר משמעותי מאוד. עליו להתמודד עם מקום חדש, פנים חדשות, חוקים חדשים ודרישות חדשות. יש ילדים ש"זורמים" והתמודדותם עם שינויים קלה יותר, ולעומתם ילדים אחרים חוששים, לעתים עד כדי חרדה ממש שמתבטאת באמירות כמו "אני לא רוצה ללכת לבית הספר. אני רוצה להישאר בגן!".
זה טבעי ומובן. הגן היה המקום הבטוח של הילד זה זמן רב (אפילו שנה היא המון בחייו של הילד), וכעת נדרש ממנו להיפרד וללכת לבית הספר, מבנה עצום ובו ילדים גדולים! מפחיד! חלק מהילדים גם לא ירצו להשתתף במסיבת סוף השנה מאחר שהיא מסמלת עבורם את הסוף והמעבר הקרב שממנו הם כל כך חוששים. אז איך מתמודדים עם הפחד?
1. נותנים לפחד מקום ולגיטימציה בשיחה עם הילד
אמרו לו: "בשנה הבאה אתה עולה לכיתה א'! איך אתה מרגיש?" כאן יש מקום לקשת של רגשות לצוף ולעלות: פחד, שמחה, התרגשות, סקרנות, חשש, דאגה ועוד. הקשיבו לתשובת הילד ותנו שם לרגשות אותם הוא מתאר.
ייתכן שילד יאמר, למשל, "אני בכלל לא יודע אם אני רוצה לעלות לכיתה א'. במיוחד שיונתן, החבר הכי טוב שלי, נשאר בגן". על כך תוכלו לומר כי "אתה חושש מהמעבר לכיתה א'. אתה דואג שתתגעגע ליונתן ושאולי לא יהיו לך חברים חדשים".
אל דאגה, אם הרחקתם לכת הוא כבר יתקן אתכם, אבל העיקר שהדברים יאמרו כדי שיבין שהוא יכול לדבר אתכם ושאתם מבינים אותו. פעמים רבות זה כל מה שנדרש כדי שיחוש הקלה. אם לא - נסו לתת לרגשות אלו מענה.
2. הכירו לו את הדרך לבית הספר
ככל שנהפוך את הלא נודע לנודע הוא יהיה פחות מאיים. הביקורים שהגן עושה בבית הספר הם התחלה יפה אך לא מספיקה, במיוחד כיוון שלא תמיד מבקרים בבית הספר הספציפי שבו ילמד הילד.
קחו אתם את הילד לראות את בית הספר שאליו ילך, בהתחלה רק מבחוץ. עברו לידו עם המכונית או תטיילו ברגל לידו, וספרו לילד בהתלהבות שזה יהיה בית הספר שאליו ילך אחרי החופש. הכירו לו את הדרך ואת סביבת בית הספר.
3. היכנסו לכיתות ולחצר
אם יש באפשרותכם להיכנס לבית הספר זה בכלל נפלא: הראו לו את הכיתות, את האולם, החצר, הספרייה והמזכירות. בית הספר גדול ומאיים כשלא מכירים אותו, נראה כאילו אפשר ללכת בו לאיבוד בקלות, אך כשיודעים להגיע מהשער לאן שצריך החשש פוחת.
4. הכירו לו ילדים אחרים ההולכים לאותו בית הספר
קייטנה זו דרך מצוינת לעשות זאת. גם ילדים בוגרים יותר מהכיתות הגבוהות יכולים להועיל: נחמד להכיר את אלו שאליהם נשואות העיניים והם גם יכולים לעזור כמורי נבוכים בתקופת ההסתגלות לבית הספר.
5. אל תוותרו על מסיבת הסיום
מסיבת הסיום בגן היא מעמד מרגש מאוד לילד ולבני המשפחה, וכך גם בעלת חשיבות עבור הילדים. אל תתכננו נסיעה לסוף השבוע דווקא בזמן הפרידה מהגן, מתוך מחשבה ש"יאללה, כולה סיים גן".
להורים זה אולי לא נראה חשוב, אולם עבור הילד הגן הוא מרכיב משמעותי בעולמו ויש לאפשר לו להיות חלק ממסיבת הסיום. לאורך שנים מה אתם חושבים שיזכור: את הטיול או את העובדה שהפסיד את מסיבת הסיום בגן חובה? נקודה למחשבה.
מעבר מהיסודי לחטיבה ולתיכון
בשלב זה הילדים כבר בגיל העשרה, שואפים לבגרות ולעצמאות והקשרים החברתיים עומדים בראש סדרי העדיפויות שלהם. הפרידה מבית הספר היא פעמים רבות גם פרידה מחברים טובים שממשיכים לבית ספר אחר, והתחושה היא של סוף תקופה, מעבר מילדות לבגרות.
גם עבור בוגרים אלו השינוי משמעותי: מלהיות בוגרי בית הספר הם יהפכו שוב לשכבה הצעירה ביותר ויצטרכו להתמודד, כמו אז בכיתה א', עם מקום חדש, ילדים חדשים וחוקים חדשים. בשלב הזה הרבה פחות "קול" להגיע עם ההורים לבית הספר או להביע בקול את החששות והפחדים, וגם אם תאמרו להם שזה טבעי הם יענו שתעזבו אותם במנוחה.
אתם יכולים לשתף בחוויה שלכם, גוף ראשון הוא הרבה פחות מאיים. ספרו להם איך היה המעבר הזה עבורכם, מה היו החששות שלכם והחוזקות שגיליתם בהמשך.
המעבר משמעותי גם משום שהוא נותן לילדים הזדמנות לשינוי תדמיתי. הם נפרדים מחברים שהכירו מילדות וייכנסו לכיתה חדשה שבה הם יכולים "להמציא את עצמם מחדש". הקיץ הוא זמן נפלא לתכנן זאת ולהתכונן.
חשוב מאוד לנצל את הקיץ כדי לחזק את הילדים כך שידעו מה טוב להם ולגופם ולא ייכנעו ללחץ חברתי כזה או אחר בזמן אמת, מפני ש"כך מקובל" או כדי לרצות אחרים.
קחו בחשבון שהילדים לא תמיד יעשו מה שנראה לכם נכון עבורם. בכל זאת, מדובר בגיל ההתבגרות. המסר שחשוב שיעבור הוא שעליהם להיות מודעים להשלכות הבחירות שלהם, שיעשו אותן בלב שלם ושידעו שאתם תמיד שם בשבילם, באהבה גדולה.
סוף הוא תמיד התחלה
כמאמר השיר, "סוף הוא תמיד התחלה של משהו אחר". ביכולתכם לעזור לילדיכם ולחזק אותם כך שה"משהו" הזה יהיה אכן טוב יותר עבורם. למשל, ילדים שהתקשו בלימודים ניתן לחזק באמצעות עבודה על החומר בקיץ, בין הבילויים השונים, רצוי בזמנים מובנים וקבועים.
ילדים שצריכים חיזוק בתחום הרגשי, החברתי או סביב דימוי הגוף - זה הזמן לחזק אותם בטיפולים רגשיים, בקבוצות חברתיות תואמות, בספורט או שינוי בהרגלי התזונה, כל אחד על פי הצורך והרצון שלו.
חשוב שהרצון לשינוי יבוא מהם, כך תהיה להם מוטיבציה גבוהה יותר ליצור אותו ולהפנים את העובדה שהם יכולים לעזור לעצמם. אתם תהיו שם כדי לגבות אותם, לתמוך בהם ואולי כדי לעזור להם למצוא את הדרך הטובה ביותר כדי להגשים את היעדים שהציבו לעצמם, כך שיתחילו את שנת הלימודים הבאה בטוחים יותר בעצמם וביכולתם.
- הכותבת היא פסיכותרפיסטית לילדים ונוער
. לעמוד הפייסבוק שלה לחצו כאן
לפנייה לכתב/ת 
