בואו לבקר: העיר המסוכנת בעולם כבר לא מסוכנת
20 שנה נחשבה מוגדישו, בירת סומליה, לעיר המסוכנת בעולם: קיצונים איסלאמים הקשורים לאל-קאעידה כבשו אותה, מדינות אחרות פלשו אליה, ולחימה ברחובות הייתה דבר שבשגרה. אבל כעת, אחרי סילוק המורדים, היא יודעת ימי עדנה: מחיר הנדל"ן מזנק, סומלים שבים מהנכר ויש מי שחולם גם על תיירות פורחת
מוגדישו מאבדת את התגית שהיא מעולם לא רצתה בה: העיר המסוכנת ביותר בעולם. בירת סומליה השוכנת על שפת הים נהנית בימים אלה משלום יחסי, שלהוציא התקפות נדירות, נמשך לאורך רוב ימות השנה האחרונה. סומלים שנמלטו מהאזור במשך עשרות שנים של מלחמה חוזרים כעת, וכך גם אנשי האו"ם שפעלו במשך זמן רב מניירובי, בירת קניה השכנה.
עוד חדשות ב-ynet:
השגרירויות במוגדישו נפתחות שוב ועוזר מזכירת המדינה האמריקנית ביקר שם השבוע והפך לאמריקני הבכיר ביותר שכף רגלו דורכת בבירת סומליה מאז קרב הבלאק הוק המפורסם ב-1993, שהוליד את הסרט "Black Hawk Down".
עבדחפר אבו בכר, שמתגורר כיום במינסוטה שבארה"ב, ברח מסומליה ב-1992, כשהוא משאיר מאחוריו אם, שלושה אחים ובני משפחה נוספים. הוא תכנן לבקר שם פעמיים בשנים האחרונות, אולם בכל פעם הזהירה אותו אמו כי מסוכן מדי לעשות זאת. בשבוע שעבר, הוא שב סוף סוף למוגדישו, שם ראה את אמו בפעם הראשונה זה שני עשורים. הפעם היא אמרה כי המצב בטוח וקידמה את פניו בביתה בדמעות של אושר. לאחר מכן הוא פסע ברחובות עם אחיו.
"דבר אחד אני יכול להגיד על מוגדישו כעיר המסוכנת ביותר בעולם: אני כאן שבוע אחד, ובשום שלב לא חשתי סכנה", אמר אבו בכר. "כשהסתובבתי, לא פחדתי. לא היה שום דבר לפחד ממנו". הוא סיפר כי כן שמע יריות ממרחק, אבל אפילו הן לא הרתיעו אותו.
התדמית של מוגדישו כעיר המסוכנת בעולם לא זכתה כמובן לאישור רשמי, אולם היא רווחת למדי. שגרירויות ואנשי האו"ם
ב-6 באוגוסט דחקו לוחמי האיחוד האפריקני את אנשי מיליציית "אל-שבאב" אל מחוץ לעיר, ושמו קץ למלחמה היומיומית. בחודש שעבר הכוחות האפריקניים השתלטו גם על אפמדאו, מעוז של אל-שבאב בפרברי מוגדישו, שהמורדים השתמשו בו כדי לבצע פיגועים מעת לעת. כלי רכב משוריינים המשמשים כוחות מאוגנדה ומבורונדי עדיין מטרטרים ברחבי העיר, אולם השיירות הצבאיות נותנות תחושה יותר כמו של אבטחה כבדה מאשר של כוחות קדמיים בשדה הקרב.
חולמים להפוך לעיר תיירות
"זו תקופת השקט הארוכה ביותר במוגדישו זה 20 שנה", סיפר קולונל פאדי אנקודה, דובר כוח האיחוד האפריקני AMISOM. בריטניה הודיעה בפברואר השנה כי היא ממנה שגריר חדש לסומליה, אף שלעת עתה הוא יוצב בניירובי. ג'וני קרסון, עוזר מזכירת המדינה הילרי קלינטון לענייני אפריקה, ביקר במוגדישו ביום ראשון השבוע וציין כי שמונה או תשע מדינות - כולל טורקיה, לוב, תימן וסודן - מחזיקות כעת משלחת דיפלומטית במוגדישו, אף שארה"ב אינה עושה כן.
המדינות שמקימות שגרירויות במוגדישו משתמשות באופן כללי בבניינים אחרים מאלה שבהם נהגו להשתמש - שכן שכונות שלמות נהרסו או ניזוקו במהלך הלחימה - ושומרים חמושים מסיירים בהם. רוברט יאנג פלטון, מחבר "המקומות המסוכנים בעולם", אמר כי הערים בסומליה הנמצאות בשליטת אל-שבאב כמו מרקה וקיסמאיו, לשם נמלטו חלק מהלוחמים הזרים הקשורים לאל-קאעידה, מסוכנות כיום יותר ממוגדישו.
מטרה מרכזית אחת היא להפוך את כוחותיה של ממשלת סומליה במוגדישו לכוח מקצועי המספק ביטחון. כוחות הממשלה מקבלים אימון באוגנדה, אולם רבים מהם לא זוכים לשכר במשך חודשים ארוכים, וחלקם ממשיכים להוות סכנה לאזרחי סומליה. בשבוע שעבר דיווח כתב סוכנות הידיעות AP כי היה עד לאירוע שבו ירה חייל סומלי בעמדת בידוק ביטחונית פעמיים ברגלה של אשה, אף שלא הייתה פרובוקציה משמעותית מצדה.
כאילו כדי להדגיש את השינוי שחל במוגדישו, כמויות גדולות של חומרי בנייה מיובאות בספינות לנמל בעיר. סגן מנהל הנמל, אחמד עבדי קדרי, אמר כי בית על חלקת אדמה במרכז מוגדישו שבשנה שעברה עלה 20 אלף דולר, עולה כעת 100 אלף דולר. "אני ממשיך לומר שמוגדישו פתוחה לעסקים. השיקום נמצא כעת ברמה גבוהה מאוד", אמר קיליאן קליינשמידט, סגן מתאם האו"ם לעניינים הומניטריים במוגדישו, שהוצב שוב בבירה הסומלית מוקדם יותר השנה.
קבוצות כדורגל וכדורסל וסצינת אומנות מתפתחת שבו גם הם לעיר, ומסעדות המגישות לובסטרים נפתחו על שפת הים. רבים מבנייני מוגדישו נושאים עדיין את צלקות המלחמה, חזיתות האבן שלהם מנוקבות מכדורים וקירותיהם שבורים, אבל דובר ממשלת סומליה, עבד אל-רחמן עומר עות'מאן, טוען כי מוגדישו בטוחה כעת יותר מבגדד או קאבול. ייתכן גם כי שר תיירות ימונה בקרוב כדי למשוך תיירים לעיר. "מוגדישו כבר אינה העיר המסוכנת ביותר בעולם. היא נמצאת כעת על נתיב השלום", הוא אומר. "אנחנו עובדים כדי להפוך אותה לבטוחה במידה כזו שזרים יוכלו גם כן לעבוד כאן".
ללבנים לא כדאי להסתובב כאן
שר ההגנה של סומליה, חוסיין ערב עיסא, שב למוגדישו בשנה שעברה אחרי 30 שנה שבהן חי בקליפורניה. הוא אמר כי מנהיגי סומליה יודעים שעליהם לשים בצד שני עשורים של מחלוקות ופילוג ולעבוד יחד כדי לבחור פרלמנט חדש, נשיא וראש ממשלה לפני 20 באוגוסט, אז יסתיים מנדט האו"ם שיצר את ממשלת המעבר הנוכחית המנהלת את המדינה.
לדבריו, הסומלים בתפוצות ששבים כעת לארצם הם הוכחה לכך שהסומלים מאמינים בעתיד טוב יותר: "רק לפני שנה, איש לא דיבר על השקעת הכסף שהם חסכו בעמל רב בסומליה. עכשיו הם משקיעים את הכסף שלהם כאן". המטופלים הממתינים בתור למרפאת חוץ של כוחות האיחוד האפריקני נהגו בעבר לבוא לשם רק בעקבות פצעי ירי או פיגועים. כיום הבעיות הרפואיות שלהם דומות יותר לאלה המוכרות במטרופולינים אחרים - דלקות, תאונות דרכים ועוד. שיעור התת-תזונה פחת מהשנה שעברה, אז סבלה סומליה מרעב של ממש.
ג'סטין בראדי, ראש יחידת סומליה במשרד התיאום ההומניטרי של האו"ם, הוא הבכיר הראשוני של סוכנות או"ם כלשהי המוצב בסומליה מאז עזבו אנשי הסגל הבינלאומי ב-1995. בשבוע שעבר הוא ביקר במחנה פליטים עמוס שבו חיים יותר מ-100 אלף סומלים באוהלים מאולתרים. פליט אחד אמר לבראדי: "אתה בא לכאן כדי לא לעשות כלום". הוא אמר כי ההימצאות בשטח היא שינוי בפני עצמה. "אם אתה טס חזרה לניירובי, קל לשכוח. זה יותר 'ישר לפרצוף' כאן, כך שאנחנו צריכים לעשות משהו. יש דרישה מצד הסומלים שנהיה כאן".
אנשי או"ם נוספים יגיעו בשבועות הקרובים. האתגרים של ביצוע עבודתם נותרים עצומים. אף אזור בעיר אינו מוגדר ככזה שהסכנה בו היא פחות מ"סכנה גבוהה", כך שאנשי האו"ם ייאלצו לסייר בשיירות צבאיות.
פלטון, המפעיל את אתר החדשות Somaliareport.com ונוסע למוגדישו, אומר כי הוא מאמין שהעיר בטוחה דיה עבור האמריקנים והאירופים. לאבו בכר יש דעה שונה. הוא בן 45, אב לשמונה, והופתע למצוא מים זורמים וחשמל שפועל 24 שעות בבית אמו. הוא שוקל לעבור עם משפחתו למוגדישו - אבל הוא אומר שהחיים שם יהיו בטוחים עבורו, אזרח אמריקני ממוצא סומלי, יותר מאשר לאמריקנים אחרים ולאירופים.
"אני יודע שלא בטוח לאדם לבן להסתובב כאן ברגל", הוא אומר. "אפילו אם אתה לא הופך למטרה, כולם יסתכלו עליך ויגידו, 'אה, מה הבחור הזה עושה כאן?'".
לפנייה לכתב/ת 
