הפוך חזק / על ערב הנעילה של בית 1
כולם ציפו מפולין המארחת ורוסיה החזקה לעלות לרבע גמר היורו, אך ההיפך הוא שקרה, כשיוון המשעממת וצ'כיה המרשימה יצרו טירוף. שליח ynet ספורט לפולין, יאיר קטן, מסכם ערב. צפו בתקצירים המשחקים
צ'כיה ראשונה בבית? יוון קופצת מהמקום האחרון לרבע הגמר? רוסיה, שפתחה מרשים עפה כבר בשלב הבתים? המארחת פולין נשארת בידיים ריקות? טירוף מוחלט. המחזור האחרון של בית 1 טרף את כל הקלפים, וסידר סיומת מדהימה. לפני הטורניר, רוסיה (בזכות האיכות) ופולין (בזכות הביתיות והמומנטום) סומנו כעולות הפוטנציאליות מהבית הזה. ובסופו של דבר - ההיפך הגמור התרחש.
- לונדון 2012
- העמוד האולימפי המיוחד של ynet ספורט
- יורו 2012 - הנבחרות, הכוכבים, האיצטדיונים, התמונות
- את הניצחון של צ'כיה על פולין כבר ראיתם? הקליקו לתקציר
- צפו בקראגוניס מדיח את רוסיה מהיורו
חייבים להתחיל מיוון. הכדורגל של הנבחרת הזו קשה לצפייה. ביורו כל כך התקפי ומלהיב, לא פשוט לאכול את מה שהם עושים. אבל זו יוון, ובישראל אנחנו מכירים היטב את הנפשות הפועלות. היא תבוא כדי להרוס לך את המשחק, תתקוף לעתים רחוקות ורק כאשר הדבר הכרחי במאה אחוז, ואין ברירה אחרת, ותמיד, תמיד, תמיד, תגנוב את השער.
בשיטה שלה, יוון מצליחה להיות מסוכנת אפילו יותר מהיריבה. זה קרה פעמיים, מול פולין ומול רוסיה. למרות הבונקר האימתני, הפעמים שיצאה קדימה במספרים
דלילים הביאו לה מצבים מסוכנים. זו הדרך שלהם. זה לא חשוב אם אתם אוהבים או לא. התוצאות מגיעות בעקביות.
היה דרוש שינוי בקונספציה
כולם אשמים בכישלון של רוסיה. כשמחזיקים בכדור 62 אחוז מהזמן, ומשלימים 553 מסירות לעומת 186 של היריבה, שבעיקר מעיפה כדורים למעלה, חייבים לפחות לאיים על השער. אבל זה כמעט לא קרה. מעבר לכדור חלש של אנדריי ארשבין לידיים של מיכאליס סיפאקיס, ועוד נגיחה טובה של אלן דזגוייב לקראת הסיום, רוסיה נאלצה לבעוט רוב הזמן מרחוק. זה מעיד על הכנה לקויה. הם ידעו בדיוק מול מה הם יעמדו, יוון לא מכינה הפתעות. דיק אדבוקאט היה חייב לנסות לשנות משהו בקונספציה שלו, לשלוח שחקן נוסף קדימה מוקדם יותר, לעבוד על דרכים של פריצת ההגנה.
אבל זה לא קרה. שלושה משחקים הוא דבק באלכסנדר קרז'אקוב, שלא היה מסוגל לשים את הכדור ברשת, ולא חשוב מאיזה מצב. בכל פעם החלוץ שהחליף אותו במהלך המשחק היה מסוכן יותר, אבל כלום לא עזר.
מה עוד חדש ב-ynet ספורט?
השחקנים עצמם צריכים לספוג ביקורת אדירה. הניצחון על צ'כיה עלה להם לראש. הם שיחקו מול יוון באיטיות רבה עד ספיגת השער, כאילו הוא יבוא מעצמו. דזגוייב, ארשבין ושאר גורפי המחמאות המוקדמות נעלמו ברגע האמת. לרוסיה יתרון איכות מעבר לכל דמיון על יוון, אבל היא שיחקה לידיים של היריבה עם כדורגל שקוף.
מדינה שבורת לב
במקרה של פולין, כל האשמה נופלת על המאמן פרנצישק סמודה. בעיניי, הוא האחראי לכישלון הזה, שמשאיר מדינה שבורת לב (דבר שיכול להשפיע גם על
המשך הטורניר ומידת העניין בו מבחינת הקהל הפולני). העקשנות שלו על שיטה מסוימת הביאה רק נזק.
רק כאשר הנבחרת נקלעה לפיגור מול צ'כיה, הוא שלח למגרש חלוץ שני שינסה לעזור לרוברט לבנדובסקי הנואש. לפני כן, הוא הסתפק במצבים המועטים שיצרה הנבחרת שלו, אפילו שצ'כיה התמודדה איתם בקלות יחסית ושלטה בחלקים מהמשחק.
לאורך כל הטורניר פולין של סמודה הייתה פחדנית מדי, זהירה, אפילו קצת מבוהלת. במקום לנצל את שחקני ההתקפה האיכותיים שלה, היא שיחקה על מתפרצות. כואב על
הקהל הנפלא - אבל כמו שהיא שיחקה, לפולין פשוט לא הגיע לעלות.
ולצ'כיה? ועוד איך שכן. אחד הדברים הקשים הוא לצאת מתבוסה במחזור הפתיחה. הצ'כים קיבלו בראש מרוסיה, ונראו שבורים לגמרי. התשובה שלהם הייתה שינוי אחד קטן בהגנה - זה הכל. המאמן מיכל בילק ידע שברגע שיביא לייצוב, הדברים יסתדרו. והוא צדק.
יותר מזה, רוב ההצלחה הגיעה ללא תומאש רוזיצקי הפצוע (מתי הוא לא פצוע?). קשה להסתדר בלי הכוכב - אבל בצ'כיה יש כמות נכבדת של שחקנים שבנויים למעמד. מול רוסיה הייתה התפרקות בגלל יום רע של החלק האחורי. החוכמה היא לצאת מזה. והם עוד מסיימים עם הבכורה בבית.