ראשי ערים מהעולם מתחרים: למי יש ירוק יותר

מאות ראשי ערים מרחבי העולם התכנסו בסוף השבוע לוועידה מקדימה בעיר הבריזלאית בלו-הוריזונטה, ערב פתיחת ועידת כדור הארץ בריו דה ז׳נירו, Rio +20. אחד אחרי השני הם עלו לנאום והתחרו ביניהם בהצגת העשיה הסביבתית של עריהם, כמו תכנון מקיים, תחבורת אופניים, שימור טבע עירוני וטיפוח מרכז העיר.

כלכלה ירוקה - עוד על חיים ירוקים בעיר:

• ת"א וי-ם יוכרזו כמוכות זיהום: "הממשלה אשמה"
• טבע או בניינים? גבעת המריבה בין ת"א לגבעתיים
• חזרה לשורשים: 300 גינות קהילתיות ברחבי הארץ
  

מצעד ראשי הערים הירוקות התקיים בחסות הארגון הבינלאומי איקל״י, שמקדם קיימות עירונית, המשלבת בין פיתוח להגנת הסביבה וחיזוק שביעות רצון התושבים. בזמן שהממשלות מתקדמות בעצלתיים בשילוב שיקולים סביבתיים במדיניות הפיתוח והכלכלה שלהן, ראשי ערים רבים הבינו שהציבור מצפה לשינוי בהתייחסותם לסביבה ולרווחת התושבים.

ניכר כי ראשי הערים שהגיעו לוועידה לא רק אימצו רטוריקה ירוקה, אלא קידמו פעולות ממשיות ואף מהפכניות, לקידום איכות החיים בעריהם בראיה סביבתית. השיח כבר לא מתמקד רק בטיפול בפסולת וביוב, אספקת מים נקיים או חינוך, אלא בדרכים להפוך את העיר למקום שבטוח ומהנה ללכת בו, ושאיכות החיים שהוא מספק מעודדת את הציבור להישאר לברוח לפרברים.

בבוגוטה שבקולומביה למשל, רישתו את כל העיר בצירים ירוקים של שבילי אופניים ונתיבי הליכה. בהאנובר שבגרמניה ריכזו את כל הרכש העירוני והכפיפו אותו לשיקולי סביבה ובבלו-הוריזונטה, העיר המארחת של הועידה, החליפו את כל 850 הרמזורים לתאורת לד חסכונית והוציאו את שקיות הניילון שאינן מתכלות אל מחוץ לחוק.

בוגוטה. מרושתת בצירים ירוקים

אין תירוצים

ערים רבות הציגו ניסיון להתמודד עם השתלטות הרכב הפרטי על המרחב הציבורי באמצעות פיתוח ״צירים ירוקים״ של שבילי הליכה ורכיבה בטוחים ומקושרים ברשת יעילה, מאיזורי המגורים למרכזי התרבות, הממשל והקניות. קוריטיבה בברזיל למשל, הפכה את מדיניות הפיתוח שלה ומקדמת מזה שלושה עשורים עירוב שימושים עירוניים, עם עדיפות לתחבורה ציבורית, אופניים והליכה ברגל.

לא רק ערים עשירות עברו שינוי, שאף יכול להניב הכנסות ולמשוך עסקים ותושבים חדשים. מה סוד המהפך? רוב הדוברים היו שותפים להערכה, שהוא נובע משילוב של ראיה ארוכת-טווח של המנהיגות העירונית, חזון, יכולת משילות וכוח פוליטי המנוצלים ליצירת שינוי, ושיתוף הציבור וארגונים אזרחיים בתהליכי קבלת ההחלטות.

קוריטיבה. הפכה את מדיניות הפיתוח(צילום: sutterstock)

אחד מבכירי המשתתפים הבהיר לראשי הערים: כל אחת מהערים שלכם היא מקרה מיוחד וייחודי, בדיוק כמו מאות הערים האחרות שראשיהן משתתפים בוועידה. כלומר הימנעות מעשייה בטיעון של נתונים ובעיות ייחודיות למקום אינה קבילה. גם מי שסבור שהמצב הסביבתי בעירו תקין, צריך לשאוף ולפתח יוזמות חדשות, כדי לטפח את איכות החיים בעיר ולשמור על שביעות הרצון של התושבים. 

במסקנות, שיוצגו בפני המשתתפים בוועידת ריו, נקבע שאנו נמצאים ב״מאה של הערים״, כאשר למעלה ממחצית אוכלוסיית העולם כבר מתגוררת בערים. לפיכך קראו להכיר במעמדן של הערים כמובילות הפיתוח הסביבתי בעולם - כלומר הן לא הבעיה, אלא הפתרון למשבר הסביבתי.

גם בישראל, בה 90% מהאוכלוסייה מתגוררת בערים, מנסות הערים להוביל לאחרונה שינוי סביבתי. אולי הבשיל הזמן בשל ללמוד מערים בעולם איך להעלות את הקצב ולהטמיע אותו בכל מערכות קבלת ההחלטות והתכנון העירוניות.

הכותב הוא מנכ״ל חיים וסביבה - ארגון הגג של ארגוני הסביבה, ועומד בראש במשלחת ארגוני הסביבה לוועידת כדור הארץ בריו דה ז׳נירו