האוצר יגייס 5 מיליארד ש' - החברות ישלמו פחות

רשות המסים ומשרד האוצר יוזמים מהלך שיאפשר למדינה לגייס תוך זמן קצר סכום של כ-5 מיליארד שקל. המהלך יסייע בצמצום הגירעון בגביית מסים, העומד השנה על היקף של כ-12 מיליארד שקל, וייתר חלק מהעלאות המסים המתוכננות. 

• טבע: "קיבלנו מיליארדים אבל תרמנו לישראל"
• הגירעון יגדל? התקבולים ממסים נמוכים מהתחזית
  

כחלק מכך יוציא שר האוצר, יובל שטייניץ, הוראת שעה שתאפשר לחברות גדולות במשק שנמצאות בסכסוך משפטי עם המדינה סביב רווחי עבר בהיקף של כ-100 מיליארד שקל - לשלם כ-5 מיליארד שקל ולסיים את הסכסוך.

מדובר במאות חברות בהן חברות ענק כטבע, אינטל וקומברס שנמצאות בסכסוך משפטי עם רשות המסים שדורשת מהן לשלם סכום כולל של כ-36 מיליארד שקל במסים.

החברות יוכלו ליהנות ממס מופחת שבין 5%-12% אם יצהירו על הרווחים בהיקף משוער של 100 מיליארד שקל. על פי הוראת השעה, ככל שישחררו יותר מהכסף - כך ייהנו משיעור מס מופחת.

מקור הסכסוך

תחילתה של הפרשה בחוק עידוד השקעות הון הישן, ששונה ב-2009. עד סוף שנת 2010, אז נכנס החוק החדש לתוקף, יכלו חברות גדולות לבחור בין מסלול של קבלת מענקים לפיתוח מהמדינה לבין מסלול ייחודי שבו קיבלו פטור מתשלום

מסים על רווחים שנשארו בתוך העסק.

ההיגיון שעמד מאחורי ההטבה, היה שאותן חברות גדולות יוצרות מקומות עבודה חדשים בכל פעם שהן מרחיבות את עסקיהן בישראל. לכן, הוחלט כי החברות לא ישלמו מס, כל עוד הכסף נשאר בתוך העסק ולא יצא החוצה בדיבידנד לבעלי

המניות.

המחלוקת בין רשות המסים לאותן חברות נתגלתה, כאשר ברשות הבחינו כי לאורך השנים החברות נתנו פירוש מצומצם מדי, לטעמם, למושג דיבידנד.

מנהלי החברות סברו כי כל הוצאה של הכסף על מהלכים עסקיים, גם אם היא אינה כוללת השארה של הכסף בארץ, נופלת תחת ההגדרה בחוק של השארת הכסף בתוך העסק. לטענ תגורמים ברשות המסים, הכסף יצא, בין היתר, על קניית

חברות בחו"ל ולפי הפרשנות שהם מעניקים לחוק עידוד השקעות הון, רווחים שיצאו לחו"ל חייבים במס.

לאחרונה פורסם כי במשרד האוצר מתנהלים דיונים בנוגע לאותם רווחים שלא שולם עליהם מס, שזכו לכינוי "רווחים כלואים". במסגרת הוצגו לשר האוצר הערכות לפיהן מדובר בהון בהיקף של 100 מיליארד שקל שעליו לא שולם מס.

בהתאם לחוק, היה על החברות לשלם מס חברות בשיעור של 25% על כל הסכום (כ-25 מיליארד שקל) ועוד מס דיבידנדים על הרווח שנותר לאחר תשלום המס (7.5 מיליארד שקל לתושבי חו"ל ו-11.25 מיליארד שקל לתושבי הארץ). אך

הכסף, כאמור, הוכרז ככסף שנשאר בתוך העסקים ולא יצא כדיבידנד לבעלי המניות.

אם הייתה מתקבלת פרשנות המדינה לחוק בבית המשפט, ניתן היה לגבות מהחברות הללו סכום שנע בין 32.5 מיליארד שקל ל-36.25 מיליארד שקל. סכום שהיה מבטל הן את הצורך בקיצוץ בתקציב והן את הצורך בהעלאת מס. אך הכרעה כזו לא הגיעה עד כה ממערכת המשפט, למרות שהתיקים נידונים כבר יותר משנה.

בינתיים, נוקף הזמן והצורך של ממשלת ישראל במקורות מימון גבר על שאיפתה שימוצה הדין בנושא רווחי החברות הגדולות.

כעת החליטו באוצר להגיע להסדר עם החברות, לפיו הם ישלמו את שיעור המס שנקבע בחוק החדש למרות שאותם רווחים נצברו בשנים שבהן חל החוק הישן. 

תגובות להוראת הרווחים הכלואים

יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, שעוררה לאחרונה בוועדת הכספים את הלחץ של החברות לפטור ממס מלא את הרווחים הכלואים, הגיבה בכעס על החלטת שר האוצר לקבוע בהוראת שעה שיעורי מס מופחתים על רווחי החברות המקבלות פטור ממס מכוח חוק עידוד השקעות הון. היא יוזמת כינוס דחוף ונוסף של הוועדה לדון בהוראה במטרה לסכל אותה כך שהחברות ישלמו את מלוא המס המגיע מהן

"המחטף של שטייניץ יהיה בכייה לדורות. הוא משרת את בעלי ההון, ויעלה לאזרחי המדינה מיליארדים", אמרה גלאון. "מדובר בדיל שערורייתי שלא היה כמוהו, שנעשה במחשכים וחשוד בשיקולים זרים. הוא מעניק פרס של 20 מיליארד שקל לחברות ענק רק כדי ששר האוצר יוכל לסגור פרצות בתקציב, ולגבות את המחיר ממשלמי המיסים הקטנים והבינוניים".

גלאון הוסיפה, "השר שטייניץ הוכיח סופית שהוא משרתם של בעלי ההון בישראל, עד כדי כך שהוא מוכן להסתיר מידע מהציבור ולשנות בשביל החברות הללו את תוצאת המשחק אחרי שכבר נגמר. שטייניץ נותן הנחה רטרואקטיבית במס החברות ופטור ממס רווחי הון למספר קטן של חברות ענק שמחזיקות בישראל כ- 100 מיליארד שקל ברווחים כלואים, וגורם לאוצר אובדן הכנסות ממסים עד כ- 20 מיליארד שקל"

ראש האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה), אמרה כי שר האוצר שטייניץ, "ממשיך בעקביות במסע ההתרפסות שלו בפני בעלי ההון תוך שהוא פוגע בהכנסות המדינה ובציבור הרחב. "הודעת שטייניץ מסתירה מהציבור את שיעור הטבת המס שהוא מעניק לחברות הגדולות והרווחיות במשק, וחושפת את העובדה שממשלת נתניהו ממשיכה בעקביות להפלות בין בעלי השליטה העשירים של החברות, ובין עובדיהן של אותן חברות וכלל מעמד הביניים הממשיך לשלם מיסיו כחוק ובלי הנחות.

"האפליה גם זועקת לעומת החברות הקטנות והבינוניות המשלמות את מלוא המס. המדינה צריכה לעודד ולתגמל תעשיות כחול לבן, אולם שמיטת חובות בהיקף כזה, היא חוסר איזון מוחלט. 100 מיליארד השקלים המוגדרים כרווחים כלואים יכלו להוות מקור תקציבי רב כוח כדי להניע את הכלכלה הישראלית ולהשקיע בחברה ובתשתיות. הויתור עליהם, תוך קינה ותלונות על הבור בתקציב – הוא חסר כל הגיון כלכלי ומזיק למדינה".

בהכנת הידיעה השתתף צבי לביא