רכישת פייס.קום: מאגר ביומטרי בסלולר שלכם

אחד החששות מהמאגר הביומטרי, שבשנה האחרונה עמלים על תחילת הפיילוט שלו, הוא שימוש לרעה במידע על ידי שוטרים שלא יצטרכו לשאול אזרחים לשמם, אלא יוכלו פשוט לצלם אותם (או לקחת תמונה ממצלמת אבטחה כלשהי), להשוות מול המאגר ולדעת בדיוק במי מדובר. האפשרות הזאת קיימת שחור על גבי PDF בסעיף 7(א) של נוסח החוק שכבר נכנס לתוקף. אלא שהמאגר הביומטרי הגדול יותר, לפחות של תמונות פנים, הוא האינטרנט - וזה בזכות התיוגים שלנו לתמונות. עם הרכישה של פייסבוק את פייס.קום הישראלית, המאגר והאפשרויות להשתמש בו רק יגדלו.

פייס.קום. מזהה אנשים

אחת התכונות המרכזיות של אלבומי התמונות של פייסבוק, היא האפשרות לתיוג התמונות. אנחנו יכולים לתייג את עצמנו ואת החברים שלנו על תמונה, וכך כשמישהו רוצה לראות עם מי אנחנו מתרועעים, הוא יכול פשוט לשוטט באלבומים שלנו, לקפוץ ממצולם למצולם ולהגיע למאגר התמונות של כולנו. בסוף 2009, שירות אלבומי התמונות הותיק פליקר הבין את זה, וגם שם הוסיפו אפשרות לתייג אנשים.

היסטוריה של זיהוי פנים

אלא שלעתים יש לנו עשרות או אפילו מאות תמונות לתייג אחרי שאנחנו מצולמים באירוע גדול כמו חתונה למשל.  כך יצא שמקביל לשירותי התיוג הידניים, קמו להן בעשור הקודם כל מיני חברות ושירותים שמנסים לזהות תמונות באופן אוטומטי ולעזור לנו למצוא את החברים והמשפחה בתוך בליל של תמונות. חלוצה אחת בתחום, Polar Rose נקנתה על ידי אפל ב-2010 ונבלעה שם, כנראה לקראת השקה עתידית שלה בשם אחר. חברה מבטיחה נוספת בשם Riya, סגרה את השירות הדומה שהקימה באוגוסט 2009. הנישה של זיהוי פנים לא נשארה ללא מענה. גוגל השתלטה עליה כשאפשרה לנו למיין את התמונות שלנו בתוכנת פיקסה ולזהות את החברים, וגם באופן עקיף כשאיפשרה לחפש צילומים דרך הסלולרי והמחשב - שכן החיפוש הזה יודע לזהות גם פנים.

כל הפנים והשמות בפיקסה

מי שעוד הצליחה לצמוח על גופותיהן של שתי החברות הנשכחות היא כאמור פייס.קום הישראלית, שהשיקה כבר בקיץ 2009 גירסאות בטא נסיוניות של אפליקציה לזיהוי פנים. האפליקציה עוברת על התמונות של גולשי פייסבוק שהתקינו אותה, ועל התמונות של חבריהם שחשופות באופן פומבי, ומנסה לזהות אנשים שלא תויגו על פי תיוגים קודמים שלהם. כלומר, היא מזהה שני פרצופים זהים, כאשר בתמונה אחת הם מתויגים ובשניה לא, וכך יודעת מי האיש המסתורי.

פייסבוק מצידה, לא חיכתה לקניה של פייס.קום והשיקה בעצמה שירות מקביל. ב-2010 הודיעה החברה שיותר מ-100 מיליון תמונות מתויגות מדי יום, והשיקה שירות שמתייג תמונות באופן אוטומטי ממש כמו שעושה פייס.קום. היא עוברת על התמונות שלנו, ומנסה לזהות אנשים לא מתויגים לפי תיוגים קודמים שלהם. אלא אם לא בא לנו ואנחנו מבטלים את האפשרות בהגדרות הפרטיות.

פייסבוק זיהתה כבר את הפוטנציאל. ואת הפנים שלכם

למה פייסבוק יוצאת לשופינג?

פייסבוק לא שילמה מיליארד דולר על אינסטגרם ולא הייתה צריכה אותה בשביל הטכנולוגיה. היא שילמה מיליארד דולר בעיקר בשביל הבאזז, מאגרי התמונות והקהל האדיר שנאמן לסלולרי ומעדיף את אינסטגרם על פייסבוק כרשת לחלוק בה צילומים מהסמארטפון. באותה מידה, פייסבוק לא צריכה את פייס.קום בסכום שהערכות מסתוריות קובעות שהוא 100 מליון דולר, רק בגלל שהיא יודעת לזהות פנים. את זה פייסבוק עשתה בעצמה במידה מסויימת.

פייסבוק רוצה להתחזק בתחום הסלולר, ובתחום הצילום הסלולרי בעיקר. ניתן לראות את זה ברכישה של אינסטגרם - אפליקצית סלולר חזקה, ובהשקה מלפני חודש של Camera - אפליקציה סלולרית שתפקידה הוא לחלוק ולצפות רק בתמונות שחלקו החברים בפייסבוק (כלומר, בלי אירועים, סטטוסים, לייקים ושאר טרדות טקסטואליות שמתאימות לפייסבוק במחשב). כשפייסבוק בולעת את פייס.קום היא לוקחת חברה שאחד העיסוקים העיקריים שלה הוא תחום הסלולר. בהכרזה על הרכישה כתבו בפייס.קום כי "אנחנו חושבים שהסלולר יהיה חלק משמעותי בחייהם של אנשים, שיצרו ויצרכו תוכן". פייס.קום גם השיקה בחודש מאי אפליקצית אייפון שעל פי עקרון דומה מזהה את מצולמים בזמן אמת. 

אמנם, הגדרות הפרטיות מאפשרות לנו להיסגר, להתחבא, להסיר תיוגים שלנו, ואפילו להמנע מלהרשם לפייסבוק וכך לחשוב שאנחנו מוגנים. אבל ככל שיותר ויותר אנשים יוסיפו יותר ויותר אנשים לרשימות החברים שלהם בפייסבוק, וככל שיותר ויותר אנשים נחשפים ומעלים תמונות, וככל שיותר ויותר אנשים מתבטאים באופן פומבי בפייסבוק בנושאים פוליטיים, תרבותיים, אישיים וחברתיים ועושים לייקים לעמודים שונים - כך קרב היום (שאולי הוא קצת בגדר מדע בדיוני, אבל בהחלט אפשרי) שבו יוכל כל אחד, שוטר או לא שוטר, להצביע עלינו עם המצלמה ולדעת בדיוק מי אנחנו עם מאגר או בלי מאגר.