המילון השלם למונחים ירוקים

מי שעוקב אחר נושאים הקשורים באיכות הסביבה, נתקל בשלל מונחים ושמות שלא תמיד מובנים. לרגל פסגת כדור הארץ שמתקיימת כעת בריו דה ז'נרו, ועל מנת שתוכלו להבין מה המשמעות של שלל המילים שנזרקות לאויר - גיבשנו עבורכם מילון מונחים נבחרים בנשואי סביבה.

• ירוק זה מסוכן: זינוק חד ברציחות פעילי סביבה
•  האתגר: איך מאכילים כל כך הרבה פיות בעולם?
• ראשי ערים מהעולם מתחרים: למי יש ירוק יותר
  

איכות הסביבה: תחום העוסק ביחסי הגומלין בין אדם לסביבה בה הוא חי ועיקרו ההשפעה של האדם על מערכות טבעיות.

אפקט החממה: אפקט שנוצר כתוצאה מהצטברות של שכבה של גזי חממה כגון פחמן דו-חמצני ומתאן באטמוספרה כתוצאה מתהליכי שרפה של דלקים המובילה לכליאה של קרינת החום האינפרה אדומה הטבעית על פני כדור הארץ ובכך לעליה בטמפרטורה על פני כדור הארץ.

אקולוגיה: מדע העוסק ביחסים בין יצורים חיים והסביבה בה הם נמצאים על מכלול המרכיבים שלה.

התחממות גלובלית: תופעה של עליה מתמדת בטמפרטורת כדור הארץ המיוחסת להצטברות של עודף של גזי חממה באטמוספרה. מקורה של התופעה היא בפעילות אנושית, והיא מובילה לתופעות של שינוי באקלים העולמי כגון המסת קרחונים, הצפות, מידבור ועוד. למרות שכיום מרבית המדענים מאמינים שההתחממות הגלובלית היא תולדה של שימוש בלתי מושכל במשאבים של בני האדם - יש כאלו שטוענים שההתחממות היא חלק מתהליך טבעי ומחזורי של הטבע.

זיהום סביבתי: מכלול ההשפעות המזיקות לסביבה כתוצאה מפעילות האדם, בעיקר פעילות חקלאית ותעשייתית.

טביעת כף רגל פחמנית: מדד לכמות האקוויוולנטית של פחמן דו-חמצני המשתחררת כתוצאה מפעולה או תהליך כל שהוא. כיוצא בזה, ניתן לקבוע לכל מוצר ופעולה טביעת כף רגל פחמנית שמכמתת בתוכה את סך כל החומרים והתהליכים שפועלים לייצור המוצר לצד המשאבים הנדרשים לשינוע, עטיפה, וטיפול בפסולת שנוצרת בתהליך. מאפשרת להבין מה ההשפעה של אורח חיינו על איכות הסביבה ונותנת כלים להפחתה בפליטה של פחמן דו-חמצני.

כלכלה ירוקה: כלכלה המניבה שיפור באיכות החיים והשוויון החברתי לצד הפחתה של הסיכונים הסביבתיים והמחסור האקולוגי. הכלכלה הירוקה מבוססת על הפחתה בפליטות פחמן וזיהום, התייעלות אנרגטית ושימור משאבים לצד מניעת התמעטות המגוון הביולוגי ופגיעה בשירותים האקולוגיים.

מגוון ביולוגי: מדד למגוון המינים ולשונות שלהם בטבע, הכולל את סך בעלי החיים, הצמחים והמיקרואורגניזמים. המדד מתייחס לשונות שבין מערכת אקולוגיות בין אוכלוסיות ובתוכ. שמירה על מגוון ביולוגי הכרחית לשימור מערכות אקולוגיות ומגוון זה משמש כמאגר טבעי להמשך האספקה של מזון ותרופות לאנושות.

פיתוח בר-קיימא: פיתוח העונה על צרכי ההווה מבלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם בעתיד. המשמעות היא שבמהלך תהליך הפיתוח עלינו להשתמש במשאבים שניתן לחדשם בקצב גבוה או שווה לזה שהמשאבים מתכלים ובתהליך מעגלי.

כך למשל, שריפה של נפט שנוצר לאורך מיליוני שנים בזמן קצר לטובת ייצור אנרגיה, מובילה לכך שכמות הנפט בטבע הולכת ומתכלה. בד בבד, קצב פליטת הפחמן הדו-חמצני כתוצאה משרפת הנפט גבוה יחסית לקצב בו הוא נעלם בתהליך היווצרות הנפט. לחילופין, שימשו באנרגיה מתחדשת של שמש מאפשרת ייצור מתחדש של אנרגיה לאורך זמן.

צדק סביבתי: שוויון בצריכת משאבי הטבע בין כלל האוכלוסייה ובהשפעה של הסביבה על בני האדם המבוסס על חלוקה צודקת של הרווח והנטל הסביבתי.

צמיחה ירוקה: צמיחה כלכלית המאפשרת פיתוח, ייצור והרחבת האפשרויות וההזדמנויות במשק לצד שמירה על איכות הסביבה ועל צדק חברתי. צמיחה ירוקה מבקשת לשנות את המדדים המקובלים של צמיחה המבוססים על צריכה וייצור בלבד, לאזן בין רווח לרווחה ולהטמיע שימוש מושכל במשאבי טבע.

קיימות: היכולת של הטבע לשאת ולקיים תהליכים יציבים לאורך זמן תוך שקלול היבטים סביבתיים, חברתיים וכלכליים. המשמעות היא שצריך להתקיים שיווי משקל בין היכולת של הטבע להמשיך ולקיים את המערכות טבעיות (מחזורי חיים, שרשרת המזון וכדומה) ולתמוך בחיים על פני כדור הארץ לאורך זמן לבין ההתפתחות והצרכים של אוכלוסיה מסוימת (אנושית או אחרת) שתלויה בתהליכים אלו.

כך למשל, שאיבת יתר ממאגר מים בכדי לספק את הצרכים הנוכחיים של בני האדם בנקודה מסוימת, עלולה לפגוע במערכת הטבעית שמשמרת את איכות המים ולהוביל לכך שהמאגר יצא מכלל שימוש ולא יוכל לשמש את הדורות הבאים. 

אג'נדה 21: מסמך של האומות המאוחדות בנוגע לסדר יום חדש למאה ה-21 שנכתב בעקבות פסגת כדור הארץ שהתקיימה ביוני 1992 בריו דה ג'נרו. המסמך עוסק בעקרונות לפיתוח בר-קיימא וכולל תוכנית פעולה בינלאומית ומתווה למדיניות סביבתית לצד דרכי פעולה ברמה המקומית, הלאומית ובינלאומית.

פרוטוקול קיוטו: הסכם משפטי בינלאומי מחייב בנוגע להפחתת פליטות גזי חממה של מדינות. ההסכם החל להתגבש בועידת האקלים בקיוטו ב-1997 ונכנס לתוקף בשנת 2005 וכיום חתומות עליו כ-200 מדינות. תקפו של פרוטוקול קיוטו הוערך בועידת האקלים בדרבן ב-2011 ב-5 שנים נוספות, עד לשנת 2017.