צנזורה בפייסבוק: איך זה עובד?
החברה חשפה את התהליך שמתרחש כאשר גולשים לוחצים ''דווח'' על תוכן שלדעתם אינו ראוי. לטענת פייסבוק רק תוכן שמפר את תנאי השימוש מוסר. המציאות לעומת זאת, מראה דברים אחרים
אתמול (ג') פייסבוק פרסמה הודעה שנועדה להסביר לגולשים מה קורה כאשר גולש מחליט להקליק על כפתור ה-report ולדווח על תוכן שבעיניו אינו ראוי. "אנו מתחזקים תשתית רחבה שמעניקה ליותר מ-900 מיליון המשתמשים שלנו את הכוח לאכוף את המדיניות שלנו באמצעות דיווח על תכנים לא ראויים באתר", נכתב בהודעה. "יכול להיות שלא תמיד ברור לכם מה קורה ברגע שאתם מקליקים על כפתור הדיווח, ולכן החלטנו היום לפרסם מדריך שיסייע לגולשים להבין קצת יותר את התהליך".
המדריך שפייסבוק מדברת עליו הוא תרשים מורכב. מעיון בו עולה שלא רק שהוא מבלבל – הוא בעיקר לא מעניק שום מידע שבאמת יכול להועיל למי שפייסבוק הסירה לו תכנים שלא בצדק, תופעה שכיחה למדי במחוזותינו.
בהודעה שהוציאה, מבהירה הרשת החברתית שתהליך הסרת התכנים אינו אוטומטי. ''בפייסבוק פועלים צוותים מסורים שעובדים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע'', לשון ההודעה. ''הצוותים מתמודדים עם דיווחים של משתמשים מרחבי העולם וב-24 שפות לפחות''. עם זאת, בהודעה פייסבוק אינה מפרטת האם יש לה צוותים שאכן דוברים את כל השפות הללו ולכן, לא באמת ברור האם מי שהאחראי על הסרת התכנים גם מבין מה בדיוק הוא מצנזר.
על מנת לעבור על הדיווחים באופן יעיל, ישנה חלוקה לארבעה צוותים המתמודדים עם ארבעה סוגי דיווחים: דיווחים הקשורים בנושאים של בטיחות, דיווחים על תכנים המוגדרים כתכני שנאה או הטרדה, דיווחים על נושאים שקושרים לפריצה לפרופיל ותכנים המוגדרים כתוכן פוגעני. ברגע שגולש בודד מדווח על תוכן מסוים כלא ראוי, הבקשה מועברת לצוות הייעודי שמטפל בה. אם הצוות מחליט כי אכן מדובר בתוכן המפר את המדיניות של פייסבוק את את כללי הקהילה, התוכן יוסר והגולש שהעלה אותו יקבל אזהרה.
בנוסף, בפייסבוק מציינים כי הם עשויים גם לשלול מאותו גולש את היכולת לשתף תכנים מסוימים, לחסום את החשבון שלו ואם יש בכך צורך לפנות גם לרשויות החוק. ומה קורה מוסר תוכן ללא הצדקה? בפייסבוק טוענים כי קיים צוות המטפל גם במקרים אלו, ולו היכולת להחזיר תוכן שהוסר בטעות. לטענת פייסבוק, הצוותים אינם מסירים תוכן שאינו פוגע בכללי הקהילה. אך כפי שנראה בהמשך, המציאות מוכיחה אחרת.
פייסבוק אסור פייסבוק מותר
על פי כללי הקהילה של פייסבוק, ישנם קריטריונים ברורים לתוכן שאינו ראוי. על הגולשים נאסר להעלות תוכן אלים, או כזה המאיים על מישהו, תוכן המבטא פגיעה עצמית (כמו הפרעות אכילה למשל), תוכן פוגעני, פורנוגרפיה, ספאם, תוכן המפר זכויות יוצרים ותוכן שמועלה על ידי דמות פקטיבית. עם זאת, בהודעתה, פייסבוק אינה מסבירה לאיזו כתובת ניתן לפנות במקרה בו הוסר תוכן שאינו נכנס לאף קטגוריה.
האם יכול להיות שיש קריטריונים נוספים שאיננו מודעים אליהם? בפברואר השנה, פורסם באתר Gawker מסמך הנחיות שהעביר צעיר בן 21 שעבד בחברה חיצונית שסייעה לפייסבוק בעבודת סינון התכנים. מרבית הסעיפים במסמך תואמים את כללי הקהילה של פייסבוק, כפי שהם מפורסמים באתר עצמו, וגם את כללי ההגיון הפשוט, אך מופיעים בו גם כמה סעיפים מאוד מוזרים. ביניהם:
- אסור להעלות תמונות של אמהות מניקות בעירום
- אסור להעלות תמונות של דמויות מצוירות עירומות, או אנשים שמשתמשים בשירותים.
- תמונות מפורשות של camel toe (מונח סלנג המתאר את התופעה המרגישה שמכנסיים מבליטים את אבר מינה של האישה)
- תמונות שמשוות אדם אחד מול אדם אחר
- תמונות של אנשים שיכורים מעולפים, או אנשים ישנים שמצויירים עליהם דברים
- זה בסדר להראות תמונות של ראשים מרוסקים, קטיעות גפיים וכולי, כל עוד לא רואים איברים פניימים.
- ביום פרסום הדברים, גוקר העלו מדריך מעודכן יותר
לפיו ניתן להציג תמונות של נוזלי גוף, פרט לתמונה של זרע.
אז מה באמת קורה אחרי שמקליקים על כפתור "דווח"?
מורידים ובוכים
לפני כחודש סיפרנו לכם כאן ב-ynet מחשבים על המאייר מיש רוזנוב, שהעלה קריקטורות פוליטיות לעמוד הפייסבוק שלו. לאחר שגולשים דיווחו על כמה תמונות שנויות במחלוקת, פייסבוק הסירה שלוש קריקטורות של מיש, ושלחה לו הודעת אזהרה. "האיור הראשון שהוסר היה חלק מפרוייקט בשם 'The real superpower', בו עשיתי מעין טוויסט אנטי-קפיטליסטי על גיבורי קומיקס קלאסיים", סיפר מיש ל-ynet מחשבים. "האיור הציג עיתונאי דל אמצעים (קלארק קנט) שעובר התעללות בידי איל הנדל"ן לקס לותור. הורדת האיור הזה היא עוד איכשהו הגיונית לפי "חוקי הקהילה" של פייסבוק, כי קלארק קנט מופיע באיור כפות ועירום", אך לא היתה הצדקה אמיתית לתמונות הנוספות שהורדו.
לאחר מספר ימים מיש קיבל הודעה נוספות מפייסבוק בה הרשת החברתית הודיעה שהתוכן הוסר בטעות, וכי הם מתנצלים על אי הנוחות. מיש נהנה מהתוכן המוחזר שלו שעות בודדות, עד שפייסבוק הסירה קריקטורה אחרת וחסמה אותו מלהעלות תוכן במשך שלושה ימים.
תלונה נגד התלונה
גם דגן ואלד למד שהקריטריון של פייסוק לתוכן שאינו ראוי אינו מוגדר, בלשון המעטה. בעקבות האירועים בדרום תל אביב, ונאום ה"סרטן" המפורסם של ח"כ מירי רגב, ואלד החליט שהוא מגיש תלונה במשטרה נגד חברת הכנסת על הסתה לאלימות, ותלונה נוספת נגד השר אלי ישי, ח"כ מיכאל בן ארי, ח"כ דני דנון וח"כ אופיר אקוניס על הסתה לגזענות.
כשיצא מתחנת המשטרה, ואלד צילם את מסמך התלונה, העלה אותו לרשת ותייג גולשים נוספים המעורבים במחאה החברתית, כמו דפני ליף. תוך שעות ספורות התמונה זכתה ליותר מאלפיים שיתופים, 10 אלף לייקים ותגובות, שכללו גם תגובות נאצה נגד ואלד. כפי הנראה חלק מהגולשים דיווחו על התמונה, ופייסבוק הסירה אותה מהאתר בתואנה כי מדובר בתוכן פוגעני. לאחר כיממה, ואלד העלה את התמונה שוב, אך פייסבוק הסירה גם אותה וחסמה את החשבון שלו בצורה כזו שיוכל היה רק לשוחח בצ'אט. לאחר שהרוחות נרגעו, הוא העלה את התמונה בשלישית, והיא עדיין מופיעה באלבום התמונות שלו.
פייסבוק: 0 שיבי: 1
בינואר 2011 נפתח עמוד פייסבוק בשם "כולנו נגד השמאל הקיצוני" ששמה לה להתנגח בכל מי שאינו מחזיק בדעות ההומניות שלהם. "נמאס לכם מהשמאל הקיצוני התומכים במחבלים?! נמאס לכם מהשמאל הקיצוני המסיתים נגד חיילי צה"ל?! כנסו תעשו לייק לדף ותלחצו שיתוף!". במהלך החודשים האחרונים, פעילים הקבוצה ניצלו את האפשרות לדווח על תכנים "לא ראויים" ויצאו לקרב וירטואלי נגד אושיית הרשת ויוצר הממים עמיר שיבי.
בעקבות הדיווחים, פייסבוק הסירה לשיבי תכנים מעמוד הפייסבוק שלו. "בסך הכל הייתי חסום בערך חמישים שעות", מספר שיבי. "בפרק הזמן הזה דיווחו על כעשרים תמונות שלי, רובן ככולן תמימות לחלוטין, תמונות של הילדים שלי, תמונות הפרופיל שלי וכדומה. מתוכן עשר הוסרו. באופן אירוני, דווקא את התמונות הפרובוקטיוביות יותר שהעלתי, לא הצליחו להסיר".
עם זאת, המקרה של שיבי יוצא דופן. דווקא מאחר והוא נאלץ להתמודד עם מתקפה ומאורגנת, בפייסבוק הבינו די מהר שמשהו מסריח בממלכה שלהם. שיבי קיבל הודעה מפייסבוק שכללה התנצלות קצרה על הסרת, והתכנים שהוסרו הועלו מחדש. שיבי מצידו אופטימי, "מכיוון שמאז שהפרופיל שלי חזר לא ניכרה כל בעיה, ואני עדיין מעלה בדיוק את אותם התכנים הפרובוקטיביים, ההנחה שלי היא שמישהו , בשר ודם, במשרדים של צוקי, טורח להביט על הריפורטים בטרם הוא מוריד לי תמונות או מתעסק לי עם הפרופיל".
לא משטרת מחשבות
למרות שאנחנו אוהבים לשנוא אותה, חשוב להבין שפייסבוק אינה מעצמה של רשע. מנהליה כפי הנראה, אינם מעוניינים בהסרת תוכן שמעורר דיון או שואפים ליצור רשת תקשורת הומוגנית. אך כדי שלא ננטוש את הרשת החברתית, שנוטה לצנזר תכנים בצורה כמעט שרירותית, היא חייבת לשפר את מנגנון סינון התוכן ולא להסתפק ביצירת מדריך מסורבל שלא מוביל אותנו לשום מקום. הדבר האחרון שאנו רוצים זה שהפיד שלנו יהפוך לחגיגה של תמונות של צלחות וברכות לשבוע קסום.
עדכון: דוברות פייסבוק מסרו בתגובה כי אין מספר מינימלי של דיווחים המביאים להסרת תוכן: "קיימות הרבה אי הבנות לגבי מדיניות הסרת התוכן שלנו. למדנו כבר מזמן שהעובדה שתוכן מסוים זוכה להמון דיווחים אינה מעידה על כך שהתוכן אכן פוגעני. למעשה, במקרים רבים זה מעיד בדיוק את ההיפך, שהתוכן אכן ראוי. לדוגמה, דמיינו כמה דיווחים מקבל עמוד שמבקר את ג'סטין ביבר. מסיבות אלו, מספר הדיווחים שתוכן מסוים מקבל אינו משפיע על ההחלטה שלנו להסיר אותו". בנוסף, פייסבוק מוסרים שבמידה ותוכן הוסר שלא בצדק, לדעת הגושים, בשלב זה אין להם כתובת לפנות אליה.
